אני חייב להודות שלא בקלות התחברתי לספר הזה; כל המיתולוגיה המורכבת הזו שהמציא ג'.ר.ר טולקין, על שלל יצוריה המיוחדים, תכונותיהם הספציפיות והיחסים ביניהם, תמיד נראה היה לי שצריך היה להצמיד לספר (וליצירות הנוספות שהסתעפו ממנו) מעין מפתח עניינים ושמות "און-ליין", שאחרת כבר בעמוד העשירי, אתה מאבד כיוון ולא זוכר מהו הוביט, מיהו גאנדלף, מהן סגולותיהם של הגמדים, מהי מידת הקירבה ו/או יחסי האהבה/שנאה בין האלפים, האורקים והגובלינים ולאן כולם הולכים כל הזמן, קיבינימט... טולקין בעצמו סיפר לא אחת, שקהל היעד המקורי של ספרי הפנטזיה שכתב היה למעשה ילדיו הפרטיים, אז מה אתם רוצים ממני ?...
תוסיפו לכך את "טירוף טולקין" שמשגשג כבר יותר משמונים שנה בעולם, עם שלל גרסאות הקולנוע והטלוויזיה שהופקו לספריו, המרצ'נדייז שמכניס מיליונים, לא ברור למי (כנראה בעיקר לפיטר ג'קסון : בשנים 2012 ו-2013 הוא יוציא שני סרטים נוספים שממשיכים לתאר את קורותיהם של ההוביטים וחבריהם. וכן - גם אלה מצולמים כרגע בניו-זילנד) ומאות אלפי המכורים לעניין ביקום, שחלק לא מבוטל מהם חבר בקהילות מעריצים שבהן לומדים ברמה אקדמית את "השפות" ו"המפות" שטולקין המציא - והרי לכם ספר שכולנו אמורים -לכאורה לפחות- להתכחש לו בלהט; חסרים לנו שיגועים בעולמנו המסוכסך והמפולג ?!...
אלא שכל אלה עדיין לא מתחילים לתאר את צרתם של הנחשפים ל"הוביט" בפעם הראשונה בשנת 2011. לא ולא. הבעיה העיקרית שלנו/שלי, מעבר לכל מה שתואר למעלה, קשורה למעשה בדחיקת מקומו של הדמיון החופשי, שהוא-הוא אבן הפינה, המסד בעצם, המתמצת את הכיף העילאי הגלום בקריאת ספרים; בניגוד, למשל, לקולנוע, ספר -כולם יודעים- הוא חוויה, שחלק גדול ממנה טמון "בצורך" של הקורא לצייר את הפרטים בדמיונו... ואילו כאן, אחרי שצפית, נניח, 5-6 פעמים בטרילוגיית "שר הטבעות", יש מצב שברור לך מעבר לכל ספק שבילבו באגינס נראה כמו איאן הולם, שאחיינו זה לבטח אליז'יה ווד ושהאלף-טוב-הלב ששומר עליהם זה בליינד אורלנדו בלום... כעת לך תבנה מדינה עם כל הנתונים הקשים הללו.
ולמרות כל הפסקאות המייאשות הנ"ל, הריני להודיעכם שמי שצלח את עמוד 50 (והרי לכם דוגמה פאר-אקסלנס לעיקרון ע"ש "הזקן", לפיו - ספר שהתחלת - אנא סיימו), מבין בהחלט על מה כל הרעש וכיצד זה מפלחת ההערצה לספר וליוצרו דורות כה רבים של אוהדים, שבאו מרקעים שונים, קראו את הספר בתקופות שונות והפכוהו בעצם לעל-זמני. זה כתוב כל כך יפה, כל כך פשוט, כל כך משכנע אפילו - שאינך יכול שלא לסנן מתחת לשפם שאין לך - גאון הטולקין הזה, גאון... כתב כביכול מעשייה לילדים, אבל כבש את העולם בדרכים עקלקלות וללא שפיכות דמים... אשקר אם אומר שלא נסחפתי בכיף בכמה מהסצינות, אמרתי לעצמי שהייתי יכול "לקמבן אותה" לא פחות מבילבו השמנמן, כשברקע מתנגנת לי כל העת נעימת הפתיחה מתוך "מלחמת הכוכבים"... אני אולי דפוק, אבל הספר הוא מקסים-מקסים !
נ.ב. התרגום שזוהי כריכתו, נעשה בעבודה משותפת ומאומצת של טייסי חיל האוויר, בחודשים הארוכים בהם ישבו בכלא המצרי, לשם נלקחו במהלך מלחמת יום הכיפורים. זוהי, על כן, סיבה נוספת להתעקש על גרסה זו (אם לא קוראים בשפת המקור כמובן) ונוספת לה שפתם המשובחת של בחורינו, שהצליחו לשמר בעברית את רוחו של הספר המקורי.
















