אפלפלד מרבה לכתוב על יחסי יהודים ונוצרים, רותנים בעיקר. היהודים מצטיירים בכתביו כאנשים חרוצים ועדינים, כאלה היודעים לעמוד על דעתם, שלא יפגעו באיש, למדים ויראי שמים.
לעומתם, הגויים מצטיירים כאנשים כוחניים, אנשי הטיפה המרה, המכים את נשותיהם ושונאים כל יהודי באשר הוא יהודי. בספר הזה הוא בוחר להציג את המגע בין אלה לאלה דרך סיפורה של אחת, קאטרינה, רותנית באחד הכפרים שלאורך נהר הפרוט. כבר בגיל צעיר היא טעמה את שנאתה של אמה החזקה ואת נחת זרועו של אביה האיכר הגס. משמתה אמה אביה בחר להתמכר לטיפה המרה, לשאת אשה אחרת ולהתעמר בה. לבתו לא העניק שום יחס.
בין לבין, היחס אל היהודים היה מהול בפחד מצד הילדים, אבל קאטרינה, למרות פחדיה, נמשכה אל היהודים שנהגו להביא סחורות נחוצות ונחוצות לנשמה אל הכפרים. משגדלה, והיא מסתובבת בעיר ללא מטרה, ארע לה נס, כך סברה, והיא קיבלה עבודה של עוזרת בביתה של משפחה יהודיה. למשפחה זו שני ילדים קטנים ועד מהרה קשרה נפשה עם משפחה זו. כמה שנים חיה בקרבם ולבסוף נפלה המשפחה טרף לפרעות, ההורים נרצחו והילדים, אותם חשבה לגדל, נלקחו ממנה בגסות ע"י רותנים שנשכרו ע"י הגיסה.
אבל נס נוסף ארע ושוב עבדה אצל מוסיקאית יהודיה מפורסמת. נפשה נקשרה יותר ויותר אל היהודים, אל מנהגיהם, חגיהם ואמונותיהם. בסופו של דבר גם ממנה נפרדה כשזו מכרה ביתה. בסופו של דבר היא יולדת בן ושמו כשם אב המשפחה בנימין אצלו עבדה. למרות היותה רותנית היא בוחרות למול את הילד.
כדי לא לגלות את המשך הסיפור אומר רק שמחצית ויותר מחייה היא מבלה בסופו של דבר בכלא ובצאתה, לאחר מלחמת העולם השניה אין מבחינתה יותר יהודים בעולם, אלא במחשבותיה בלבד.
הספר הוא ספר אופייני לאפלפלד ואפילו שהוא קצר הוא מכיל את הכתיבה הרגישה להפליא, את היופי הבלתי נדלה שבהצגת הנימים הרגישות של חיי האדם, בעיקר של אותם גיבורים שמבקש הוא להציג בפנינו. עוד עונג קטן
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
