• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

מאת ארתור קונן דויל

הביקורת של נתנאל

תמונה של נתנאל
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

מאת ארתור קונן דויל

הביקורת של נתנאל

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של נתנאל
הוצאה לאור:מחברות לספרות
שנת הוצאה:2010
סדרה:שרלוק הולמס #1
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
ניר
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 11 שנים

“"לאחר שמוציאים מכלל חשבון את הבלתי אפשרי, הרי מה שנותר - בלתי סביר ככל שיהיה - הוא האמת" ביליתי א”

4/43
ביקורות על שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'
הבאה
נתי ק.
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•2 דקות קריאה

אל לכם לדאוג קוראי הנאמנים, עוד לא השתגעתי.
אם הייתי צריך לדרג את סיפורי שרלוק הולמס הייתי נותן 5 ומכניס אותו לחובה בכל בית... אני פשוט לא חושב שזו הגירסא המוצלחת.
כן אני מסכים שפירסומם המחודש הוא דבר נחוץ, וכן אני מסכים שהתרגום מניח את הדעת... אבל מה מיחד את ההוצאה הזאת מכל ההוצאות הקודמות? נאדה! זילץ! כלום! גורנישט!

להכניס אוויר...

העיצוב הפנימי פשוט, הגופן הוא אותו גופן והם פשוט הדפסה מחודשת של אותו צורה בה פורסמו הספרים בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת כפי שמרבה להרים עלינו את האף מיכאל הנדלזלץ בהקדמתו הסנובית.
אין שום הערות וביאורים, אין קו זמן כרונולוגי ואין אפילו כוכביות קטנות שיפנו את הקורא לדף בספר בו מופיעה "הפרשייה הקודמת" אותה מזכיר ווטסון או הולמס דברים מאוד נחוצים שכן מיכאל ממש מתגאה בכך שסדר הסיפורים הוא סדר הפירסום ולא הסדר הכרונולוגי..
בקיצור הספר הזה היה צריך לצאת לאור ובאמת שאין שום סיבה להוציא אותו במתכונת הנוכחית.

אהבתי את עיצוב הכריכה של הוצאת מחברות לספרות מבית היוצר של כנרת זמורה-ביתן, קלאסית כמו הספר.

לסיכום מיכאל מפגין ביטחון יתר בסגולותיו ומשקיע מאמצים מועטים מן הדרוש לצורך הצלחתו של ספר ברמתו של שרלוק הולמס. 'נורברי' מיכאל, 'נורברי'.
ושמישהו יספר לו שצריך להוריד את הראש לבן האדם שמעיז להכניס לספר של שרלוק הולמס את הביטוי "אלמנטרי, ווטסון ידידי".

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של עומרי
עומרי
תמונה של ורה
ורה
E
erez_s
תמונה של יעל 93'
יעל 93'
תמונה של נולי
נולי
תמונה של אלזה
אלזה
תמונה של Mira
Mira
תמונה של קורנליוס
קורנליוס
9קוראים|גיל ממוצע47|67%נשים

על המבקר

תמונה של נתנאל

נתנאל

ותיקעורך
חבר מזה 17 שנים
65 ביקורות•4 נבחרות•202 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של נתנאל
נתנאל
ותיקעורך
חבר באתר מזה 17 שנים
ביקורות65
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבל202
דירוג ממוצע2.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה15ספרות מתורגמת14מתח ריגול והרפתקאות9

דיון על הביקורת

2 תגובות
נתנאל
נתנאל•לפני 15 שנים

אהלן מירב.

אני שמח לשמוע שנהנית מהתעלול הספרותי הקטן שלי, אני מודה שבחלקו זה היה מבחן לאלו מביניכם שבאמת מכירים את הבלש היהיר. ברכותי את הראשונה שעלית על זה. אני מכיר בידע הרחב שלך על שרלוק הולמס. שמחתי להכיר מירב.
מירב
מירב•לפני 15 שנים

דווקא אני חושבת שההוצאה החדשה מצוינת

(וכך גם ההקדמה), אבל מסכימה שה"אלמנטרי ווטסון ידידי" הוא בושה למי שמתיימר להכיר את סיפורי הולמס. ו-אה, ממש אהבתי את ה"נורברי" :)
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של נתנאל

בית גדול

בית גדול

ניקול קראוס

הבעיה עם הספר הזה שהוא מאוד ספציפי וזה לא אומר שהוא מדבר על משהו מסוים אלא להפך, הספר מאוד מפוזר בעיניי, הוא ספציפי כי רק סוג מאוד מסוים של אנשים בעלי טעם מאוד מסוים ובמצב רוח מאוד מסוים יאהבו אותו. אני באופן אישי לא אהבתי אותו, ואישית אני מאוד מקווה שזה ספר בעל תרומה משמעותית כלשהי לאיזה תחום עלום בתורת הפסיכולוגיה, כי ספר על שולחן כתיבה זה לא בדיוק שוס. בטח לא כשהוא כתוב במתכונתו הנוכחית.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
דם העדה חלק א' - חוק הקוסמים 3 חלק א'

דם העדה חלק א' - חוק הקוסמים 3 חלק א'

טרי גודקינד

מה אני יכול להגיד, קשה לכתוב ביקורת על ספר כזה. הספר הראשון בסדרה היה לא פחות ממרהיב, עולם רחב יריעה בעל עושר והיסטוריה, ומי שקרא את הספר יכול היה להעיד שאפילו 15 דפים לפני סופו העלילה לא הפסיקה להפתיע אותנו כל דף שהפכת הפך לך את העלילה על ראשה. פשוט תענוג. הספר השני היה ספר מעולה אם כי הציפיות שהיו לי היו גבוהות בהרבה, ורק חציו השני של הספר היה בעל אותו קסם שובה של הספר הראשון. הספר הזה מבחינת הסדרה הוא כישלון גמור עם זאת לאורך כל הספר הייתה לי התחושה החזקה שהספר הוא למעשה ספר מעבר, כמו שחקן שח שמזיז את החיילים למקומותיהם על מנת להכין את המלכודת כך גם הסופר מזיז את הדמויות ומניע את האירועים על מנת לפרוש לפנינו סאגה מוצלחת בספרים הבאים. אבל עדיין אין לי מנוס מלתת ציון נמוך לספר, כי גם ספר מעבר לא צריך להיראות ככזה, ספר מעבר טוב הוא ספר מוצלח בפני עצמו המניע את הדמויות למקומותיהם כדרך אגב, בדיוק כמו שבספר הראשון דברים שקרו כדרך אגב הפכו לדברים המרכזיים בסופו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
ג'וליאן קומסטוק

ג'וליאן קומסטוק

רוברט צ'רלס וילסון

רוברט צ'רלס וילסון הוא סופר ותיק בעל יכולת כתיבה מן הגבוהות.
עם זאת יחסית לספרו "הכרונליתים" (יצאו 3 ספרים של סופר זה בעיברית) הספר הזה הוא מקור לא אכזב לדמעות.
הספר קיבל ממני 4 כוכבים משום שהסופר כותב בצורה מעולה וסוחפת וצורת כתיבתו מושחזת. עם זאת הספר שמדבר על תקופה אפוקליפטית המתרחשת כ-100 שנה לאחר שתמים עתודות הנפט של העולם הפריע לי מאוד.
בבסיסו של הספר עומד הרעיון שלאחר שכלו עתודות הנפט העולמים פרצה מלחמה כלל-עולמית, בספר יש התייחסויות עקיפות רבות למלחמה ולפרעות שפרצו בעקבות המחסור במקורות אנרגיה. וכאן טמונות רוב הבעיות:

1. הדבר השולי ביותר שעיצבן אותי, בספר התייחסויות רבות לשפה הצרפתית ולשפות נוספות אך לבד מתעתיק של המשפטים לאותיות בעברית לא פירשו לנו ההוצאה לאור מה הכוונה במשפטים. זהו דבר שעיצבן אותי מאוד אך כאמור זהו הדבר השולי ביותר שעיצבן אותי בספר.

2. הרעיון שאנו בתור אנושות לא ננצל את השמש כעתודה לנפט עד למציאת חלופות הוא אבסורדי. אך זהו ספר ולסופר זכות לכתוב את שירצה. כך שהסעיף הזה הפריע לי אך לא יותר מידי.

3. אין תיאור של תוצאות המלחמה אותם אנו מבינים רק בעקיפין ומתוך התייחסויות של הדמויות, יש קסם בליקוט המידע בצורה הזאת והדבר אפילו נותן אמינות שהאירועים אכן התרחשו "במציאות" אך לרוב הדבר פשוט מתיש.

4. אחד מהדברים המרכזים ביותר שאיפשר את התקופה כפי שהיא מוצגת בספר היה שבעקבות המלחמה וכל הפרעות והכאוס הדרדרה האנושות למעין תקופת ימי הביינים. זה אחד הדברים שהכי קשה לי לבלוע, אם כי יכול להיות כמובן שאני פשוט לא מבין את ההיגיון, א. אני לא רואה איך מלחמה ופרעות מחזירים לאנושות מושגי צניעות של ימי הביניים ביחוד במצב שמתעורר בספר ומוזכר במפורש ע"י הסופר "שבעקבות האסונות התמעטה אוכלוסיית העולם עד שהיינו בסכנת מין נכחד" מבחינתי זה בסיס למתירנות גדולה אפילו ממה שאנו רגילים היום. ב. אני מבין שהחוסר בנפט יגרום לאנשים לחזור להשתמש באמצעים כגון מנועי קיטור, נרות וסוסים. עם זאת הסופר טוען שידע כה רב נעלם עד שכבר 100 שנה אחר כך אנשים לא רק שלא יודעים מה זה פלסטיק ("הפסולת הלא מובנת של הקדמונים החילונים")אלא שהם אפילו לא יודעים לקרוא ולכתוב.
אני מצטער אני פשוט לא בולע את זה שהידע יעלם. גם אם מליוני אנשים ימותו אנשים עדיין ידעו את רוב הידע שיש כיום, גם אם לא יוכלו להשתמש בו. ובכלל קריאה וכתיבה?! זה בסיסי מכדי שרוב העולם יחזור לאנאלפבתיות בגלל מלחמה, בשביל זה לא צריך אסונות טבעים או מעשה ידי אדם, בשביל לאבד כמות מסיבית כזאת של ידע צריך כוח אלו-קי, כמאמר החרטומים לפרעה "אצבע אלו-קים היא".

התקציר טוב.
הכריכה לא מתאימה לספר לעניות דעתי ובהוצאת גרף יכלו לעשות יותר טוב.

עד לפעם הבאה,
נתנאל.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
היינו כחולמים

היינו כחולמים

אורנה בורדמן

איזה יופי של ספר!
מדויק היסטורית, קליל וזורם. הכתיבה מעניינת והדמות הראשית אחינועם פשוט מרגשת, גבר או לא גבר זה תפס אותי בלב.
אבל אז הגיע החלק השני, כמעט מתתי מהאכזבה. הדמות אליה נקשרים הקוראים פשוט נעלמת ומופיעה בצורה שולית אם בכלל. ספר שמדבר על תקופות בעבר חייב שיהיה לו דמות שהקוראים יתחברו אליה כדי לגשר על פער הזמנים ושינוי המושגים. מהרקולס העשוי ללא חת דרך דארטניין הפזיז משלושת המוסקטרים וכלה באלנקם בעל הנקודת מבט האישית והמרגשת. הקשר לקורא הוא מה שהופך ספר להצלחה.
החלק השני הופך לכללי מנתק את הקורא מהפן האישי אליו התחבר והופ לסקירה היסטורית קלילה. מעניין יותר משיעור בבית ספר, ללא ספק. אבל אכזבה לא פחות.
וככה מספר חמישה כוכבים הגענו לספר ממוצא של 3 כוכבים.

חבל, חבל, חבל.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
חדר

חדר

אמה דונהיו

תליתי ציפיות די גדולות מהספר הזה, בהסתמך על התגובות האוהדות שראיתי כאן, לצערי התבדיתי.
הרעיון מעולה, פשוט פצצת פוטנציאל שמחכה לניצוץ שיפעיל את כל העסק. הניצוץ לא הגיע.
הספר החדר הוא ספר המסופר מנקודת מבטו של ג'ק, ילד קטן בן חמש. השפה של ג'ק אומנם מעט גבוהה יותר משפתו של ילד בן חמש ממוצע, אם כי אפשר להבין זאת או לפחות לבלוע את זה בקלות יחסית.
את השכל של ג'ק לא ניתן להחליק כך, לג'ק תובנות גבוהות בהרבה מכפי שיתכן שיהיו לילד בגילו. לצערי זה נותן תחושה לא אמינה של הספר, אפילו עם כל ההזדהות שמצליחה להפיק מאיתנו אמה.

הספר שפשוט סוחף ומרגש בחלקו הראשון מאבד את המגע שלו בחלק השני, אפשר לומר שמרגע שנגולה האבן מעל פתח מערתם, נסתם הגולל על סיפורם. מכיוון שאינני מכיר את הסופרת אמה דוניהיו כלל אין לי רק לנחש אבל יכול להיות שכשרונה מלא החן של הסופרת כפי שהתגלה לנו באפלוליות החדר לא היה אלא צל מתעתע של כישרון מועט יותר כפי שהטבנו להבחין באור הצהריים?

הכריכה עצמה אינה מעבירה את הרעיון של הספר לעניות דעתי. התקציר לעומתו בהחלט מניח את הדעת.
לא נותר לי אלא לתהות, האם רעיון כה משובח לא היה צולח יותר אילו הופקד בידיה של סופרת כדוגמת ג'ודי פיקו?

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
הפולשים

הפולשים

מייקל מרשל סמית

אוי כמה שחיכיתי לזה... חשבתי שזה כבר לא יקרה... אבל לא! הנה כאן ובשידור ישיר נכנס עוד ספר לרשימה השחורה שלי ("1. לנטוש על אי בודד. 2. לפוצץ את האי.") מה שנותן לי את ההזדמנות להוריד את כפפות המשי ולהגיד פעם אחת את האמת העירומה.

אין ספר יותר נמרח מהספר הזה. כל ארבעים דפים בערך נאלצתי לעשות הפסקה מהכאב ראש שהסופר הזה גרם לי, בהפסקה ניצלתי את הזמן על-מנת לחבוט את הספר בקיר ולקלל את כל האלילים על כמה חפרן יכול להיות הסופר הזה. קחו לדוגמא את פרק שלוש:
עמוד ושורה לקח למרשל לתאר לנו חוף ים ועוד שלושה עמודים לתאר את הילדה שישבה על החוף הזה, עם כל המחשבות וההרגשות הכי תמוהים שלה ועוד שנים ו-2/3 עמודים לקח לו לתאר את האדם שהתקרב לעבר הילדה ואת המשפט הראשון שאמר לה סה"כ ששה ו- 8/9 עמודים לתאר מפגש שבמקרה הכי גרוע היה צריך לקחת שלושה עמודים.
ראבק, למה שנרצה לקרוא יותר משלושה משלים שונים שעלו בראש של ילדה כדי להסביר מחשבה בודדת ולא מהחשובות שלה ולמה לעזעזאל שילדה בת תשע תשתמש במילים שאבשלום קור צריך מילון כדי להבין אותן?

חוץ מזה הספר עצמו מתחלק לשלושה חלקים:
א. החלק הגדול ובו כאב ראש ושיעמום.
ב. חלק שלא נמשך יותר מ35 עמודים בהם הספר סוף סוף מתחיל לזוז ואפילו לסחוף את הקורא מעט.
ג. ניפוץ אשליות וסיום הספר המאכזב והלא מהוקצע.

ואל תתנו לי להתחיל על הסיום של הספר... הסבר מאכזב ולא שלם, ניסוחים מנייר טיוטא לא מהוקצע והסבר מהרדודים שבהם.

בקיצור חבל על יערות הגשם!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
כשרון למלחמה

כשרון למלחמה

ג'ק מקדוויט

כישרון למלחמה.
או הסופר ללא הכישרון.

ספר גרוע אחד בשבוע אני עוד מוכן לבלוע, שני ספרים זה כבר יותר מידי. אחרי האכזבה של "משחק ראיות" מאת ליעד שהם. ממש קיוויתי שהספר השני שלקחתי מהספריה לא יתברר כאכזבה.
הייתי צריך כבר ללמוד שבחיים אסור להיות כל כך אופטימי.
נתחיל במה שהכי עיצבן אותי הביקורת של סטיבן קינג.
אוקי, נכון, מקובל לתת לסופרים ידועים "בקשיש" כזה או אחר כדי לקבל ביקורת מחמיאה... אבל בצע הכסף מסנוור את סטיבן קינג עד כדי כך כדי להגיד משהו כמו: "מקדוויט הוא היורש הטבעי לאסימוב וקלארק". עם ארתור ס. קלארק אני לא אתעסק. אבל למכור את השם של אסימוב?! ככה? על קשקוש בלבוש בשקל תשעים? לאן הגענו?!
הספר הזה הוא לא לא ובשום פנים ואופן לא המשך ישיר למורשת מפוארת כמו של אסימוב!
אצל אסימוב יש מעוף, נסיקה, דמיון, ראית הנולד, יסודות לתרבות חדשה ומפלאה וסיפורת שטרם נראתה על המדפים. לג'ק מקדוויט יש "איכס".

המדע משעמם, הכתיבה נמרחת הסיפר תקוע וכל השאר פגוע.

ג'ק יקירי, לא כל שעועית היא שעועית פלא ולפעמים במקום אווזה שמטילה ביצי זהב פשוט מקבלים גזים.

ואני נפרד מכם עד לספר הגרוע הבא,
נתנאל

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
משחק הראיות

משחק הראיות

ליעד שהם

ואני חשבתי שהספר "משפט חוזר" של ליעד שהם היה כישלון. יצא לי לדפדף בשאר התגובות על הספר והייתי מופתע... את האמת ציפיתי לכמה תגובות טובות, אבל כל כך הרבה?!

ספר המתח הראשון של ליעד שהם "מספר חסוי" קיבל ממני 3 כוכבים, הספר השני "משפט חוזר" קיבל ממני שניים. וגם הספר הזה מקבל ממני שניים. גם בתחום ספריו ההומוריסטים רק ספר אחד מקבל ממני מעל שלושה כוכבים וזה "לונדון בפיתה", אודה על האמת את XS עוד לא קראתי...

(~זהירות ספוילרים!~)

ליעד שהם פשוט לא מותח, פשוט לא.
על אורי דולב אנו יודעים שחף מפשע,
הרמז על הזהות של החשודה השניה (רצח דקירה זה בד"כ אישה וכעס), תמר אישתו, כל כך גס עד שכל קורא שעבר את הקילומטר הראשון שלו כבר יודע שהיא חפה מפשע.
עם נתן באמת קניתי לשלושה דפים בערך, עד שנזכרתי ברמז שהובא לנו על החשודה השניה. זה כבר סידר אותי.

גם ביצירותיו הקודומות ליעד שהם לא מתעלה על עצמו העלילה ברורה, המתח לא סוחף ובכלל באופן כללי הכתיבה היא פשוטה ולא זורמת.

הספר היחיד שמאוד נהנתי ממנו היא "לונדון בפיתה" על "החיים באלככסון" שהיה כל כך מייגע אני כבר לא מדבר.

בקיצור, זה ספר טיסה.
תקציר סביר, וכריכה מוצלחת.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
הדברת מזיקים בע"מ

הדברת מזיקים בע"מ

אבנר הנמן

הכריכה יפה, והתקציר מעניין. כל שאר לוקה בחסר.
התקציר הבטיח ספר שנון ומצחיק משעשע ומפתיע.
התקציר טעה.

אומנות הסיפור הקצר היא לא דבר פשוט, יש צורך להצליח לדחוס סיפור שגם ימתח וגם יפתיע וגם יכבוש וגם ישפיע וכל זה בהגבלה של 15-20 עמוד.

אבנר הנמן לא הצליח לעשות את זה.
יש רק שתי הצטדקויות לכך שקראתי את הספר הזה: 1. הסיפורים נגמרו שניה לפני שנגמרה הסובלנות שלי 2. אני אופטימיסט חסר תקנה וכל הזמן קיויתי שהסיפור המשעשע שהבטיחו יגיע עוד מעט.
בלי פנץ'-ליין ובלי בשר, הספר מזכיר לי מנה צרפתית צלחת גדולה ו3.15 גר' של בשר על מצע של עלה בייבי בודד,
הרבה פוטנציאל לא הרבה הצלחה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל

ביקורות נוספות על "שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'"

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

מה אפשר לומר על שרלוק הולמס שכבר אנשים אחרים לא אמרו?
הוא שילוב של כל כך הרבה דברים, הוא יכול להיות רשע, או להיות אדיב ומנומס
הסיפורים שמה הולכים ומסתבכים עד שהקורא עצמו ממש מנסה להיות הבלש המפורסם ולהסיק מסקנות על סוף הפרשה בלי בכלל להגיע לסוף!
56 הסיפורים שנמצאים כאן הם רק ההתחלה, אבל הם מהנים וחלק קלילים וחלקם יותר כבדים
אני ממליץ בחום על הספר
הסיפור הכי אהוב עלי היה "כתם הכסף"
הספר הזה באמת מושקע, ואחרי עמודים קצרים כבר הלכתי לקנות עוד זוג ספרים בסדרה!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•גדילן קוץ רגל
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

בודאי תהיתם לא פעם, כמוני, מה הופך סיפור או גיבור סיפורים למותג, למישהו שכ-ו-ל-ם יודעים מיהו גם אם לא קראו אפילו דף אחד בסיפורים עליו. שרלוק הולמס שייך לסוג הזה של גיבורים. אם תעצרו באופן מקרי עובר אורח ותשאלו מי זה שרלוק הולמס, 90% שתקבלו תשובה סבירה (אלא אם במקרה מי שעצרתם הוא סודאני, שיש לו בעיות יותר בוערות) כשקראתי עכשיו שוב את הסיפורים האלה נסיתי שוב לעמוד על הסיבות להפיכתו של הולמס לידוען על של כל הזמנים ונכשלתי שוב.

עלילות הסיפורים פשוטות בהחלט. מככבים בהם שניים קבועים - שרלוק הולמס שהוא תערובת מבלבלת של שחצנות והתנשאות עם נימוס וענווה, בעל יכולת התבוננות בלתי מצוייה, שנראית פעמים רבות על טבעית עד שהוא מסביר מה הביא אותו למסקנות, ומתברר שאלה יכולות טבעיות בהחלט. בנוסף יש לו יכולות התחפשות ראויות לציון, והוא, כמובן, צריך איזה ששת - מישהו להסביר לו את הברור מאליו בעיניו, תפקיד אותו ממלא בשמחה ובצניעות דוקטור ווטסון, שהוא רופא - כמו מי שהמציא אותו - וממלא את תפקיד התם שיודע לשאול. העלילות, כאמור, פשוטות ומתארות היטב את ההתנהגות הרווחת בשנים אלה: נשים היו מחוייבות לתלות מוחלטת בקרובי משפחתן הגברים, עובדים פשוטים היו בורים ונוכלים תמיד מצאו להם כר נרחב לפעילותם.

קונן דויל היה רופא בינוני, שהתחיל לכתוב סיפורים תוך המתנה למטופלים. ככותב סיפורים היה הצלחה מסחררת, וגיבורו היה כה מוצלח שבזמן מסויים הוא השתלט עליו, ודויל הרגיש שעליו להרוג אותו אם הוא רוצה להיות חופשי. הניסיון הזה - להרוג את הולמס - לא צלח ובלחץ הקוראים היה עליו להקימו לתחייה.(גם ההקמה לתחייה לא היתה מי יודע מה, מה שמלמד שיש פעולות שהן בלתי הפיכות)
שתי עובדות על דויל ראויות, לדעתי, לציון. הראשונה - שהוא התאהב באשתו השניה כשהיה נשוי. אבל בניגוד לרבים וטובים, הקשר איתה היה אפלטוני כל עוד אשתו הראשונה היתה בחיים. וזה מקנה לו איזו מדליה, אני חושבת. העובדה השניה היא שהוא היה רודף צדק והיה מעורב בעצמו בשתי חקירות. הראשונה על עורך דין ממוצא הודי שהורשע על בסיס רכילות ודעות קדומות - פרשייה שתוארה בספרו של ג'וליאן בארנס "ארתור וג'ורג'" המעניין והמומלץ.

מה אני אומרת? מקסים בעיני לשקוע בתעלומות בהן הקווים המנחים הם כסיית אשה שקרע באצבעה, ברכי מכנסיים מרופטים, מישהו מקבל משרה משתלמת בזכות ג'ינג'יותו, ובלש שאפשר לסמוך עליו שיפתור את התעלומה בכלום זמן כמו הודיני הנחלץ מהכבלים.
ומה עוד? אולי דויל הוכיח שבתוך עובד בינוני במשרה בינונית מסתתר איזה גאון ששואף להתבטא, אם תרשו לו...

לפני 10 שנים•
★★★★★
•yaelhar
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

"לאחר שמוציאים מכלל חשבון את הבלתי אפשרי, הרי מה שנותר - בלתי סביר ככל שיהיה - הוא האמת"

ביליתי את הקיץ בין השאר בקריאה של חמשת הכרכים של שרלוק הולמס, והתענגתי.
מה שמדהים בשרלוק הולמס הוא שאנחנו 127 שנים לאחר כתיבת הסיפור הראשון (והטוב ביותר לטעמי) של שרלוק "חקירה בשני" (ואחת הפעמים הבודדות ששם הספר המתורגם יצא מוצלח שכזה) – ועדיין אחרי 127 שנים המונים קוראים אותו ונהנים, מבוגרים-ילדים וילדים-ילדים!
אפילו על שר-הטבעות (עדיין המקום הראשון שלי) המאוחר הרבה יותר והפנטסטי הרבה יותר, בני נוער מתחילים לדלג (או לא להבין), ואילו שרלוק ממשיך למשוך אותנו.

סר קונן דויל יצר במו קולמוסו, דמות להערצה – הגדולה שלו שהוא יצר מודל להשראה שהשפיע על חייהם של רבים, וסביר להניח על החיים של כולנו.
כמו המהנדס של ז'ול וורן באי התעלומות, שבזכותו המוני נערים הבטיחו לעצמם שיהפכו מהנדסים שיהיו גדולים, כך גם המוני הבלשים והחוקרים הפורנזיים, מדענים, ופרופסורי תורת משחקים ולוגיקה חבים את השראתם לשרלוק.
אין קסם יש היגיון, אין אלתור יש שיטתיות, אין חובבנות אלא מקצוענות, לא רוחב ורדידות אלא צרות והתעמקות – זה מה ששרלוק לימד אותנו.
וכמו ז'ול ורן – קונן דויל דמיין, חשב וכתב על כל זה – לפני שהיה משהו שכזה. סיפורו הראשון נכתב שנה לפני הרציחות של ג'ק המרטש, והחובבנות של חקירות המקרה שהסתמכו על עדים ומזל בולטים במרחקם משרלוק הדדוקטיבי.

נראה לי גם שחלק מסוד המשיכה של שרלוק, הוא שהוא לא גיבור-על, הוא אנושי, אומנם מוזר, אבל כל תכונותיו הם בהישג ידינו, אם רק נתאמן.
נכון הוא מתאגרף, אבל הוא חוטף גם, ונכון הוא חכם אבל הוא גם נכשל פה ושם, והוא צריך לעבוד קשה כדי להכיר את האפר של כל סוגי הטבק באנגליה... אז אם היינו ממש רוצים היינו יכולים להיות גם שרלוק.

אבל כמו שאני עד היום מהופנט כשמגיע אלי בעל מקצוע שהוא מקצוען אמיתי, ועושה את הדברים כל כך קל – עדיין אני חושב שלמרות שכולם חולמים להיות שרלוק, אנחנו נסתפק בלהיות ד"ר ווטסון, להיות ליד שרלוק להעריץ וללמוד.

זאת כמובן לא ביקורת על הספרים – כי אי אפשר לבקר משהו כל כך קרוב למושלם.

"הפיתוי ליצור תיאוריות ראשוניות על סמך מידע חלקי הוא קללת המקצוע שלנו."

לפני 11 שנים•
★★★★★
•ניר
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

סיבות לקרוא את שרלוק הולמס:
1. כי זו יצירה קאנונית שיצרה את אחת הדמויות האייקוניות ביותר ספרות ובתרבות המערבית והביאה את ז'אנר רומאני הפשע למיינסטרים.
2. כי הפרשיות, המסתורין והחקירות, למרות שנכתבו בסוף המאה ה-19, מרגישות מודרניות ורלוונטיות (Aged well).
3. בגלל אנגליה, בגלל ה-countryside של אנגליה, בגלל לונדון, בגלל המקטרת, בגלל שבמאה ה-19 היו עדיין לוקחים אופיום להרגעה וקוקאין להמרצה ובגלל הכימיה בין ווטסון לשרלוק.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•מתנאל אזולאי
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

"יופי שרלוק..." קריאתה של אמי הדהדה לי בראש כשפתחתי את הכרך א' המהודר, המאגד חלק מסיפורי שרלוק הולמס.
הייתי בת 6 ומאחר שראיתי את הסרט הראשון על הבלש המהולל, החלטתי שבילוש הוא הייעוד שלי בחיים ובדרך הרסתי את נעלי העקב של אמי. יחד עם שכנתי ראינו עקבות חשודים בגינת הירק שלהם. השכנה (שהייתה גדולה ממני בשנה) טענה כי מישהו ממשפחתי גונב להם את התותים מהערוגה. מכיוון שברוב פיקחותי הנחנתי שהעקבות שייכים לאישה ולא לגבר (לפי מידת העקבה, עומקה וכו' - הסרט היה טרי מאוד בראשי...) ופסלתי את נעליי בשל מידה קטנה מדי, הוצאתי את כל נעלי העקב של אמי מהארון והשוותי נעל-נעל עם העקבה באדמה השחורה והלחה של הגינה. הוכחתי את טענתי והשכנה התרשמה למדי מכישורי ההיקש שלי...
עברו שנים ולא פיתחתי קריירה לא במשטרה ולא בבולשת, אך לבלשים פרטיים תמיד תהיה פינה חמה בלבי ובעיקר להולמס, אבי הבלשים כולם, הולמס ששמו ידוע ומוכר לדורות של אנשים שבלעו בשקיקה את הסיפורים על הבלש המחונן.
התרגום החדש מקסים בעיניי ומעביר את רוח התקופה והמקום בנאמנות מבלי להעיק. מה שמייחד את ההוצאה המחודשת הוא סדר הופעתם של הסיפורים כפי שפורסמו במקור, בסוף המאה התשע עשרה, דבר נפלא והגיוני, שמשום מה וויתרו עליו בהוצאות קודמות. עיצוב הכריכה הקשה בסגנון סמי-עתיק, גם הוא נפלא.
מבחינתי סיפור בלשי מוצלח הוא סיפור בו אני לא מצליחה לזהות מי האשם או לפחות לא מצליחה לזהות אותו בהתחלה. הגדולה של סיפורי הולמס היא כי בחלק מהסיפורים, גם כשזיהיתי את הפושע בקלות, הדבר לא פגם בהנאה, בשל התהליך הלוגי ובעיני זה המון.
אי אפשר שלא להשוות את הולמס המודרני, אראסט פנדורין, עם אביו הרוחני. לטעמי "הבן" התעלה על "אביו", אך כמובן דעתי משוחדת לחלוטין שכן אם הייתי חייה בתקופתו של פנדורין, קרוב לוודאי שהייתי הופכת לסטוקרית מטורפת של הבלש הצעיר.
מי שאוהב את הז'אנר לא יוכל להתנתק ולמזלם של אלה שלא יכולים להרשות לעצמם לקרוא ברצף את הספר, הסיפורים עצמם קצרים למדי וכך אפשר להימנע ממתח מיותר.
ואי אפשר שלא לסיים במשפטו המפורסם של הולמס:
"כלל חשוב אצלי הוא כי לאחר שמוציאים מכלל חשבון את הבלתי אפשרי, הרי מה שנותר - בלתי סביר ככל שיהיה - הוא האמת." עמ' 237, "הרפתקת נזר התרשיש"

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

בעקבות כמה נפילות בלשייות קודמות ורגע לפני שאני נוטש את הז'אנר הבלשי לאנחות החלטתי לחזור למקורות ולבדוק אם באמת מאסתי בכל אותן תעלומות מסתוריות בעלות פתרון אחד ברור או שסתם היה כאן רצף של חוסר מזל.
שרלוק הולמס הוא אכן בלש מבריק, כמו שזכרתי מכלבם של בני בסקרוויל אותו חרשתי בילדותי. הוא מבחין מיד במעמדו החברתי של האדם העומד מולו, כמו גם במצבו הנפשי (פסיכואנליזה לשמה!) ובדברים שהשתנו בחייו בימים האחרונים. בדר"כ הוא מסיק זאת מכתמי צבע על הנעלים ושארית אפר על שרוול המקטורן.
בקריאת הספר יש מספר תענוגות, אותם אמנה אחד לאחד:
* הסיפורים קצרים ולא דורשים זכרון לטווח ארוך של מהלך העלילה, השמות וכו'. אפשר להכנס למיטה, להתכרבל מסביב לסיפור אחד או שניים וללכת לישון מסופק.
* הפתרונות טובים ברובם ולא חוזרים על עצמם. גם אם הצלחת לנחש את התשובה לשאלה מדוע ילל חתולה של סוכנת הבית באישון ליל, עדיין תשמח לשמוע את ההסבר של הולמס לשאלה זו משום שהוא הרבה יותר מפורט ומקיף משדמיינת.
*הסיפור כתוב ישר ולעניין, ללא תיאורי נוף או הלך רוח הנמשכים על פני עמוד וחצי וכל כך אהודים על הסופרים בימינו. ולמרות כל הפשטות הזו, הניגון היבש של הסיפור לא הרפה ממני והמשיך לנגן בראשי גם אחרי שהנחתי את הספר, לפעמים לאורך לילה שלם.

לסיכום הנושא- מומלץ מומלץ מומלץ ! ! !

ועוד דבר קטן- אם יש לכן בן בגילאי העשרה ואתם מעוניינים להכניס אותו בשערי עולם הספרים, יתכן שזה הספר שאתם מחפשים.

לפני 14 שנים•לנדן פארק-ליין
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

לא רבים יודעים אבל יום ארבעה במאי הוא יום חשוב. רוד איילנד הכריזה עצמאות, נפוליון הגיע לאי אלבה, האצ"ל פרצו לכלא עכו, מרגרט תאצ'ר התמנתה כראש ממשלת בריטניה. כל אלה הם אירועים קטנים. ידועים, אך שוליים.

האירוע החשוב באמת הוא מותו של שרלוק הולמס. ארבעה במאי הוא היום שבו הבלש המהולל נפל במאבקו עם הארכי-פושע מוריארטי ומצא את מותו במפלי רייכנבך האימתניים בשוויץ.

נכון, נוקדנים יגידו שהולמס קם לתחייה לאחר מכן, בלחץ הקוראים, שלא רצו שקונן דויל יכתוב בשלווה את ספרי העיון שהוא כל כך רצה לכתוב ושאיש לא העריך. ובכן, ארבעה במאי הוא יום מותו הראשון של שרלוק הולמס.

לפני 5 שנים•נצחיה
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

שרלוק הולמס.
מה נותר לנו לאמר על שרלוק הולמס ?
שרלוק הולמס הוא שילוב של הטוב, הרע והמכוער.
שרלוק הולמס הוא שילוב של הפרופסור המנומס עם הנרקומן הפרוע.
שרלוק הולמס היה ונותר אחת מהדמויות המרתקות והמפתיעות ביותר בז'אנר סיפורי התעלומות, דמות שידעה לרתק ולגרום לכולנו לרצות להיות בלשים, שידעה לעשות את המלאכה ולתפוס את הרעים.

בספר הראשון בטרילוגית כל סיפורי שרלוק הולמס, מביא לנו דוקטור ווטסון עם החשיבה הצפויה והאופיינית שלו, את מיטב הסיפורים הלא צפויים ולא אופייניים שראיתי מעודי.
סוף סוף, ספר תעלומות נטו, ללא רומנטיקה, ללא תוספות בלתי נחוצות, רק מאבק של מוח במוח כשאנחנו, הצופים, נהנים מההיסקים פיקחים ומההתחכמויות של הבלש האגדי.

הספר הוא חובה לכל אוהבי התעלומות ומומלץ גם לכל מי שרוצה להתנסות בז'אנר - הסיפורים הם קצרים, קלילים ולא מסובכים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•dvir674
שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א'

ארתור קונן דויל

חשרת עננים מקדירה את שמינו לאחרונה. ערפילי האשמות הדדיות וביקורת נוקבת מעיבים על זַכּוּת קהילתנו ואושרה. על כן חשנו לנכון להביא כנגדנו את תפארת גאונותו של החכם מכל אדם, מר (במיל') שרלוק הולמס.
דמות מופלאה זו המהלכת ברחובותיה הערפיליים של לונדון רבתי, צופה בעין בוחנת בכל משוגות האדם הקטן, תוכל לשמש לנו כדוגמה ומופת לחכמה ולשימושיה המפליגים בחיי היומיום. כשרלוק המגלה רמזים בכל אשר יפנה ודבר איננו נמלט ממבטו החד, כך אנו הבטנו מפינתנו הצנועה אל דל"ת אמותינו הסימנייתיות.
פפריקה והאופה בתלתלים, הלא הן אנחנו, איננו אושיות גדולות. ולמרות זאת נרשם לזכותנו מספר הישגים לא מבוטל. בתור למדניות המשקיעות את מיטב זמננו בהרחבת והעשרת אופקינו בחיים ובכלל, אנו חשות כי לעתים אנו מבחינות בפרטי מציאות העלולים לחמוק מעיניהם של העוסקים בדבר. כקוראותיו הנאמנות של צ'רלס דיקנס, פיודור דוסטיובוסקי ודומיו, כותבות אנו ביקורות - מדודות מילה בפלס - הפורשות את העולם המופלא הנגלה עלינו ביציר האנוש המפעים הנקרא ספר.
צניעותו המופלגת של הבלש המהולל מלמדת אותנו שיעור על התמודדות בחברה שאינה מעריכה אותנו כראוי, המנמיכה את ישותנו וקיומנו. לעתים ניתקל, ואף באתר חביב ומשפחתי זה! באנשי זדון האינם משלימים עם שמחת החברות הפשוטה, וחשים צורך לשפוך זעמם על הנקרה בדרכם. בטוחנו שבהסברה איטית ונעימה, כלפי הטועים והמתקשים להבין, נשיג את מטרת השלווה אליה נכסוף.
חכמתו של שרלוק עולה בבירור על מידת האינטליגנציה של סובביו. אך שרלוק אינו מתייהר לעולם. כמוהו אף אנו. לעולם לא ניקח דברי צדק אותם אמרנו כהוכחה לעליונותנו על האחר, ותמיד נזכור ונשתדל להחכים את הנבער בחכמת הדורות הקדמו לנו, אותם לצערנו מכירים מעטים הנכונים לקרוא את אוצר החכמה האמיתי ואינם שקועים בהבלי הבורות הנבערת והרדודה הנפוצה בימינו.
שרלוק הולמס עבורנו, כל אחת במקומה היא, היווה מודל והשראה נעלה לכח שיפוטנו והחלטותינו. כאדם שקול ומבחין, בוחן הוא את השקפות בני האדם ומקיף מכיוונים שונים את יכולות המציאות, ואף כי נוטה הוא לעתים להיתקל במציאות הקשה לדמיין שיכולה להתרחש, מוצא הוא בכוחות החכמה את המוצא האפשרי מהמצב.
כך רואות אנו את חילוקי הדעות הנוצרים סביב שאלות עבות משקל לגבי קהילתנו כדברים סבוכים שלא תוכל כל עין לפותרם.
אך בשאלות רבות מביניהן יד רגישה תוכל לחוש את המוצא המיטיב מסבך הקשרים.
על כן מכריזות אנו על רצוננו והתנדבותנו לעסוק בזמננו הפנוי בפישור בין סוגיות העולות ונוצרות, ובאיסוף זרדים עדין נוכל לפעול לכיבוי השריפה. כשצדודית בלשנו האהוב עומדת למול עינינו, נאמר כי לכל מחלוקת עצה, ולכל כינור מנגינה.
אוהבותכם, פפריקה והאופה בתלתלים.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•בייקר&פפר קטסטרופה בע
דירוג
5.0
לפני 14 שנים

“"יופי שרלוק..." קריאתה של אמי הדהדה לי בראש כשפתחתי את הכרך א' המהודר, המאגד חלק מסיפורי שרלוק הולמס”