בעקבות כמה נפילות בלשייות קודמות ורגע לפני שאני נוטש את הז'אנר הבלשי לאנחות החלטתי לחזור למקורות ולבדוק אם באמת מאסתי בכל אותן תעלומות מסתוריות בעלות פתרון אחד ברור או שסתם היה כאן רצף של חוסר מזל.
שרלוק הולמס הוא אכן בלש מבריק, כמו שזכרתי מכלבם של בני בסקרוויל אותו חרשתי בילדותי. הוא מבחין מיד במעמדו החברתי של האדם העומד מולו, כמו גם במצבו הנפשי (פסיכואנליזה לשמה!) ובדברים שהשתנו בחייו בימים האחרונים. בדר"כ הוא מסיק זאת מכתמי צבע על הנעלים ושארית אפר על שרוול המקטורן.
בקריאת הספר יש מספר תענוגות, אותם אמנה אחד לאחד:
* הסיפורים קצרים ולא דורשים זכרון לטווח ארוך של מהלך העלילה, השמות וכו'. אפשר להכנס למיטה, להתכרבל מסביב לסיפור אחד או שניים וללכת לישון מסופק.
* הפתרונות טובים ברובם ולא חוזרים על עצמם. גם אם הצלחת לנחש את התשובה לשאלה מדוע ילל חתולה של סוכנת הבית באישון ליל, עדיין תשמח לשמוע את ההסבר של הולמס לשאלה זו משום שהוא הרבה יותר מפורט ומקיף משדמיינת.
*הסיפור כתוב ישר ולעניין, ללא תיאורי נוף או הלך רוח הנמשכים על פני עמוד וחצי וכל כך אהודים על הסופרים בימינו. ולמרות כל הפשטות הזו, הניגון היבש של הסיפור לא הרפה ממני והמשיך לנגן בראשי גם אחרי שהנחתי את הספר, לפעמים לאורך לילה שלם.
לסיכום הנושא- מומלץ מומלץ מומלץ ! ! !
ועוד דבר קטן- אם יש לכן בן בגילאי העשרה ואתם מעוניינים להכניס אותו בשערי עולם הספרים, יתכן שזה הספר שאתם מחפשים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
