• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנעלמים

הנעלמים

מאת הרלן קובן

הביקורת של דורית ק

תמונה של דורית ק
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הנעלמים

הנעלמים

מאת הרלן קובן

הביקורת של דורית ק

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של דורית ק
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2004
סדרה:פרוזה
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
אופיר
לפני 16 שנים

“הספר הראשון של הרלן קובן שקראתי.. התחלתי לקרוא אותו ב-2 בלילה ולא הנחתי אותו מהיד עד שסיימתי לקרוא א”

37/113
ביקורות על הנעלמים
הבאה
TALI27
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 16 שנים

“אני מאוד אוהבת את הספרים של הרלן קובן. מתח טוב, סוחף ותמיד עם "טוויסט" בסוף. הבעיה שאחרי 3-4 ספרים ז”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

אכן עוצר נשימה ומעולה.
שאר הספרים שלו לצערי כמו נופלים לתוך תבנית. אתה עדיין נהנה, אבל זה כבר לא אותו דבר....

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של עיניים משתנות
עיניים משתנות
תמונה של מירב
מירב
3קוראים|גיל ממוצע37|100%נשים

על המבקרת

תמונה של דורית ק

דורית ק

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
64 ביקורות•60 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של דורית ק
דורית ק
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות64
לייקים שקיבלה60
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות11ספרות מתורגמת10ספרות מקורית9

דיון על הביקורת

5 תגובות
צביש
צביש•לפני 16 שנים

גם אני חושבת ככה

אולי להוציא את הסדרה של מיירון בוליטר שזה משהוא אחר
א
אוהב ספרים •לפני 16 שנים

הוא הכחיש את זה

הרלן קובן, הוא אכן יהודי, אבל הוא הכחיש שנולד בתור חיים כהן וזה שם העט שלו. הוא טען אז שהוא נולד בתור הרלן קובן.
הלל הזקן
הלל הזקן•לפני 16 שנים

הוא גם יהודי וגם לא מסתיר את זה.

שם משפחתו המקורי - "כהן".
D
Dark Spell•לפני 16 שנים

הספרים של הרלן קובן

במקרה שלי "היער" היה הכי טוב, כנראה משום שהיה הראשון מבין הספרים שלו שקראתי. ולמירב, גם אני חשבתי על זה, ולא רק שהדמויות שלו יהודיות, אלא יש גם הערות: פתגמים ביידיש, ודוגמאות מהיהדות...
מירב
מירב•לפני 16 שנים

אכן..

מסכימה בדיוק! יש לי תאוריה שהוא יהודי... אחרת למה (כמעט) כל הגיבורים שלו יהודים?
5 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של דורית ק

The Last Coyote (Harry Bosch)

The Last Coyote (Harry Bosch)

Michael Connelly

אותי אישית הספר הזה קצת עצבן.
כל מי שקרא את הספרים הקודמים בסדרה של הארי בוש יודע כבר שהוא שוטר שעושה הכל בדרך שלו ובדרך הוא תמיד נקלע לאי אילו תסבוכות. מה ששונה בספר הזה הוא שהתסבוכות האלה מגיעות בעקבות צעדים טפשיים ונטולי מחשבה. אולי אפשר להסביר את זה בכך שהוא מתעסק בתיק אישי מאוד ושיקול הדעת שלו לא בדיוק במיטבו, אבל חלק מהזמן זה הרגיש כמו הבחורה בסרטי אימה שהרוצח רודף אחריה והיא במקום לצאת מהבית עולה לקומה העליונה ואז מופתעת כשהרוצח מגיע והיא מגלה שהיא לכודה...

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דורית ק
Savage thunder

Johanna Lindsey

Savage thunder

Johanna Lindsey

כן, אני יודעת, לספרים האלה יש סטיגמה, אבל לפעמים פשוט כיף לקרוא משהו קליל וסוחף ורומנטי - סוכריה להמתיק את היום.
ואכן, זהו לדעתי אחד הספרים היותר מוצלחים של ג'והנה לינדסי, בלי יותר מדי טוויסטים בעלילה שגורמים לנו להרים גבה ולומר לעצמנו "נו, באמת, קצת מוגזם".

תענוג של ספר :)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק
בלב היער - 1

בלב היער - 1

טאנה פרנץ'

העלילה בספר מתפתחת באיטיות (ולעתיםפ נדמה שאולי בקצב איטי מדי). סיפור של רצח אחד שנראה שאולי הוא מתקשר לחוויה מעברו של מספר הסיפור. מלבד כמה פרקים שבהם הגיבור היה עסוק ברחמים עצמיים שהיו קצת משעממים, נהניתי מהספר.

*זהירות ספויילר!!! - הסוף מבחינתי היה מאכזב מעט, זה כאילו שהספר התחיל עם פוטנציאל לכמה דברים (מערכת יחסים/פתירת תעלומה מהילדות/צדק לרוצח) ונגמר בלי אף אחד מהם...

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק
המבוך האבוד

המבוך האבוד

ויל אדמס

אולי הציפיות שלי היו גבוהות מדי, אולי בגלל שלא קראתי את הספרים הקודמים פספסתי משהו בעלילה (למרות שהביקורות האחרות גורמות לי לחשוב שלא), אבל פשוט לא הצלחתי להבין את הקטע. הספר כן מזעזע והסוף שלו בהחלט לא צפוי, אבל הוא לא באמת ממש מותח ולא באמת "עושה את העבודה" - אין לי מילים אחרות לתאר את זה.
נחמד ולא יותר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק
Flesh and Blood (Alex Delaware, No. 15)

Flesh and Blood (Alex Delaware, No. 15)

Jonathan Kellerman

נראה שקלרמן התקשה קצת בכתיבת הספר כי הוא מילא אותו בהרבה יותר מדי קלישאות, משפטים נדושים וחשיבות עצמית ... נחמד, לא יותר.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק
Water for Elephants

Water for Elephants

Sara Gruen

בתור ילדה אהבתי מאוד ספרים שעסקו בנושא של הקרקס, נורא קסם לי הרעיון של לעזוב את הבית ולהצטרף לקרקס נודד והספרים האלה בד"כ גם תיארו עולם קסום ומופלא שכל ילד היה רוצה לחוות.
הספר הזה הוא קצת שונה. נקודת הפתיחה של הספר היא באסון אישי של הגיבור שמביא אותו בצירוף מקרים להצטרף לקרקס. משם מתגלגלת העלילה תוך כדי הפרדה בין הזוהר שנראה מבחוץ לבין מה שבאמת הולך בפנים, וזה בהחלט לא קסום.
העלילה סוחפת ומרגשת לעתים, נודדת בין הווה של איש זקן לבין סיפור חייו הצעירים.

מומלץ

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק
Blood work

Blood work

Michael Connelly

התחלתי לקרא את הספר ונסחפתי לתוך העלילה... כל הזמן משהו נדנד לי בראש אבל נורא נהניתי והמשכתי. בערך באמצע הספר, איזה משפט שאחת הדמויות אמרה הפיל לי את האסימון - ראיתי כבר את הסרט!!!!
איזה באסה שכבר ידעתי מה הסוף! אבל גם הסרט היה מעולה :)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק
Monster

Jonathan Kellerman

Monster

Jonathan Kellerman

אחד הטובים שלו, אם לא הייתי קוראת עוד מיליון ספרים שלו כנראה שהייתי נותנת לו ציון מעולה, אבל בגלל שאני מכירה את הכתיבה שלו כל כך טוב, אז כבר יש תפניות בעלילה שאני מצליחה לצפות מראש... עדיין ספר באמת טוב :)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק
Storm Front (The Dresden Files, Book 1)

Storm Front (The Dresden Files, Book 1)

Jim Butcher

אף פעם לא הייתי מחסידות היצורים הדמיוניים שמככבים בספרים, תמיד העדפתי סיפור מציאותי או מקסימום סוג אחד או שניים של יצורים (ראה ערך דמדומים).
מהעטיפה של הספר לא חשבתי דווקא שיהיו בו יצורים כמו שחשבתי שיהיה מכשף וכל מיני דברים מגניבים שכאלה. אבל, כבר בתחילת הספר הוא מתחיל לדבר על יצורים על טבעיים למיניהם, ותאמינו לי, שום יצור לא הושמט, הכל קיים. באופן מפתיע, מצאתי שזה מתיישב לי דווקא לא רע ונהניתי לקרוא (עכשיו התחלתי את השני).

לסיכום - מהנה באופן מפתיע :)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דורית ק

ביקורות נוספות על "הנעלמים"

הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

אחרי ששבוע שעבר קראתי ספר קצת כבד שהשאיר בי מעט מועקה, הייתי צריכה לפרק את המתח. ומה יותר טוב מלפרק את המתח עם ספר מתח?

ובכן, כך נבחר לו הספר של הרלן קובן שמצאתי ברחוב. כריכה בהחלט מזמינה בצבע האהוב עליי והרבה רצון להיכנס לעלילה מסתורית ומעניינת.

וויל סוחב עימו עבר כבד. לפני 11 שנים אחיו קן נחשד ברצח השכנה, אותה שכנה שהייתה לא אחרת מאשר חברתו לשעבר של וויל. לא ברור מה עלה בגורלו של קן, האם הצליח לברוח ולהסתתר מהרשויות או שמא בכלל מת וגופתו לא נמצאה מעולם. כעת, כעבור שנים מאותו אירוע מטלטל, מתחיל הסיפור להיפתח מחדש. וויל, שנמצא באבל על אימו המנוחה, מגלה פרטים חדשים על אחיו שמצליחים לשנות את כל התמונה.

איך לומר זאת... למי שלא מכיר את הסלנג החדש- הרלן קובן הוא קצת "HAS BEEN". הוא קצת מיושן, קצת ארכאי והאמת? עובר את מבחן הזמן אבל לא בהצטיינות יתרה.

זהו ספר באמת לא רע, הקריאה קולחת והסיפור על פניו סוחף. אבל אין מה לעשות, עברו כמעט 25 שנים מאז הוצאת הספר הזה וכבר קראתי ספרי מתח חדשים וטובים יותר, כאלו שהקצב שלהם מסחרר, העלילה יותר מפתיעה והם מצליחים יותר לגעת בסף הגירוי של ימינו.

עם זאת, אין ספק שקובן מוכשר ויודע ליצור אצל הקורא רצון לעבור אל העמוד הבא ואת זה אף אחד לא ייקח ממנו. זה בהחלט ספר שנקרא בקלות ובמהירות ולמרות הכל משאיר טעם של עוד.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•בר
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

#
אחרי שקראתי כמה ספרים של הסופר, לרוב אני נמנעת מספריו. הוא כותב לא רע ולא משעמם, אבל פיתח נוסחה שחוזרת בכל ספריו. לפעמים כתיבה נוסחתית זה לא נורא, כי אתה יודע למה לצפות. כל ספר חדש של לי צ'יילד, אבי אבות הנוסחה, הוא רב-מכר. אבל, למרות שדמויותיו של קובן שונות אחת מהשניה, הוא לא מצליח לשכנע את קוראיו, בניגוד לצ'יילד, שיש בנוסחותיו משהו חדש ורענן. קובן נוטה להישען על טוויסטים, ומידת הידע שהוא מפגין בספריו (לגבי החוק, פעילות המשטרה או ה FBI, לדוגמה) נמוכה מאד ורתומה לעלילה שהוא טווה.

יש בסיפור בחור טוב, איש משפחה וחבר נאמן, שאיכשהו הצרות נדבקות אליו. (זאת הנוסחה). יש בסיפור המון טוויסטים, מהמופרך אל הפנטסטי, כולל צירופי מקרים מוזרים. קובן גם מאתגר את חוש הצדק של הקורא: אוכפי החוק האמריקאים מעלילים באופן חופשי על אזרחים חפים, במטרה לתפוס ולהעניש פושעים שאינם קשורים לאזרחים עליהם מעלילים. זה לא ממש מופרך, אנחנו מכירים את הפעולה הזאת ממשטרה יותר קרובה אלינו, אבל כנושא (משני) לסיפור, מדובר במניפולציה וגיוס הקורא, נראה לי.
מה עוד? החיים הפרבריים של אמריקה. צאצאי משפחה מתפזרים בארץ הענקית ומגיעים לביקור בחג או בלווייה. לכידות משפחתית היא ערך שקשה להבין על מה היא מסתמכת. איש מבני המשפחה אינו מכיר את האחרים ואת אורח חייהם, מרגע שבגרו ועזבו את הבית.
הספר מתאר מציאות קצת מיושנת, למרות שיצא לאור ב 2002. טלפונים ציבוריים, טלפונים נייחים. מכשיר וידיאו, פקס. "פורומים" באינטרנט. מוזר עד כמה מרגישים מוזר בתיאור מציאות שהיתה קיימת רק לפני כשני עשורים.

הספר הרגיש לי כמו משהו שאתה יודע שפגשת פעם, אבל לא זוכר פרטים. קראתי עד הסוף ולא הצלחתי להחליט האם כבר קראתי פעם. שום פרט, חריג ככל שיהיה, לא הזכיר לי אותו, ובכל זאת ידעתי בכל פעם מה יקרה, בערך.
יש לי רשימה שנקראת "לקחת לאי בודד" כלולים בה ספרים שנגעו בי באופן מיוחד. בקריאת הספר הזה הבנתי כמה טעיתי. הקונספט של אי בודד הוא, שתצטרך להסתפק בעותק מהוה של ספר אחד ולחזור ולקרוא בו שוב ושוב. לכן כדאי לך שהספר שיהיה לך שם הוא ספר שתצליח לשכוח ביסודיות, וכל פעם שתקרא בו הוא יהיה כספר חדש מבחינתך. נכון או לא?

לפני שנתיים•
★★★★★
•yaelhar
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

ההתחלה עם "הנעלמים" של הרלן קובן לא ניבאה טובות. אחרי חוויה מבריקה עם "אל תגלה" מחד, ונפילה מוחלטת עם מותחן אחר שלו מאידך, הציפיות היו פסימיות למדי. העמודים הראשונים אכן הרגישו שבלוניים, עצלניים וכמעט תעשייתיים, עם שמועות מופרכות על דמויות מהעבר וקצב פונקציונלי מדי שאיים להכריע את חדוות הקריאה. אלא שקובן, באקט של להטוטן מיומן, הצליח להניע את גלגלי השיניים של הסיפור בדיוק ברגע הנכון, ולהפוך את החשש ממוצר מדף נוסחתי לחוויית קריאה ממגנטת וסוחפת שלא זלזלה באינטליגנציה.
עלילת הספר עוקבת אחר וויל קליין, גבר החי תחת צילו של אסון משפחתי: אחיו קן הואשם בעבר ברצח ונעלם. כאשר ההווה מתרסק עם היעלמותה הפתאומית של בת זוגו, וויל יוצא למסע חיפושים כפול ומפותל. מה שמציל את הספר והופך אותו מ"עוד מותחן" לדרמה פסיכולוגית ראויה לשמה הוא איכות הכתיבה שתופסת תאוצה בחצי השני, ובעיקר העומק הפסיכולוגי של הדמות הראשית. קובן מצליח לחדור אל תוך מחשבותיו ורגשותיו של וויל, ומציב בפני הקורא קצוות פתוחים מרובים וסיפורים מקבילים שמפעילים את המחשבה ומחייבים מעורבות אקטיבית.
האמינות והנפח של הספר מקבלים משקל סגולי בזכות העוגן המוסרי שלו. הבחירה למקם את זירת הפעילות של וויל וחברו הנאמן סקוורס ב"בית החופש" – מוסד המעניק סיוע והצלה לנערים בשולי הרחוב – אינה משמשת כתפאורה שיווקית או כקישוט. היא מעניקה ליצירה ממד אידאליסטי ועומק חברתי שחודר מתחת לעור. דמותו של סקוורס, על הניגוד שבין חזותו לבין ליבו הרחב, הופכת לאחת מנקודות האור המרגשות בסיפור.
במבחן התהודה הרגשית, הספר אינו מתיימר להיות אפוס היסטורי סוחט דמעות, אך הוא רחוק מלהיות סטרילי. רגעי האובדן, כמו מותה הכואב של שילה והפרק הייחודי המובא מנקודת מבטה הפצועה, נכתבו ב"תכלס" קשוח ונקי מקיטש הוליוודי, מה שמעלה את רף הסיכון והאמפתיה. המבנה העלילתי מוביל לסדרה של תהפוכות דרמטיות בסיום, שבהן הקצוות כולם נסגרים בצורה מרגשת ומספקת, החל מגילוי האמת על זהותה וגורלה של בת הזוג ועד לקשר המשפחתי המפתיע והמרגש שמציב את הכל על מקומו בשלום.
השורה התחתונה: "הנעלמים" הוא מותחן פסיכולוגי טוב מאוד, קצבי וחכם. הוא מוכיח שלפעמים כדאי לצלוח פתיחה מגמגמת בשביל ליהנות מספר שמחזיק את המתח והעניין בצורה מעוררת הערכה, ומספק קלוז'ר ראוי ומלא רגש!

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•ליליאן די
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

חסר טעם וריח...זאת התחושה.
סיפור מבולבל על שני אחים השונים כמזרח ממערב.
גיום, האח הצעיר הוא בחור רומנטיקן ואידאליסט שעוסק
בעזרה לבני נוער במצוקה, ושואף להפוך את העולם לטוב יותר.
פרד הבכור שסובל מרודנות האב, מוציא את התסכול בבריחה
למקומות אפלים שמסבכים את חייו.

הסופר מנסה להעשיר את הסיפור וקופץ כמעט תזזיתית
בשנים קדימה ואחורה, עד שבאיזשהו שלב התחלתי להתעייף..
מתח, מסתורין, ריבוי דמויות, טובים רעים, ילדים מבוגרים, רומנטיקה
הכול מהכול מתובל במתח המתמשך הזה, שמתבהר רק בסצנה האחרונה.

לא קראתי את הספר, צפיתי בסדרה בנטפליקס.
לפחות לא בזבזתי עליו זמן ומשאבים בקולנוע :))
בשורה התחתונה, לא מומלץ.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•michalus
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

ספר מעולה. מלא בטוויסטים ובדמויות מגוונות. כמעט בכל דמות יש טוויסט באיך הקורא מתייחס אליה (אפילו כלפי דמויות ממש שוליות הוא הצליח לעשות זאת!). ממש מומלץ כספר מתח טוב אפילו אחד הטובים ביותר שקראתי בספרות מתח (יחד עם ספר אחד של באלדאצ'י וסטיבן קינג ושלוש שניות של הצמד הנורבגי).

לפני שנתיים•צביאס
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

אכזבה גדולה. רק מתוך כבוד להרלן קובן סיימתי את הספר עד הסוף. ממש השתעממתי. לקרוא ספר כזה אחרי ספר של רם אורן ("אימא", לצורך העניין). זה ממש מורגש. אמרתי לא פעם ולא פעמיים שאני מאד אוהב את רם אורן. ובכן, הספר "הנעלמים" ממש אכזב אותי. הוא לא מעניין. ואם כל הספרים שלו כאלה חסכתי לי הרבה זמן ועוגמת נפש. שוב אומר, רק מתוך כבוד לסופר המשובח הזה נתתי לספר צ'אנס וקראתי אותו. אבל בגדול התאכזבתי.

ד"א אני כבר לא עובד בסיפור חוזר. מסיבות אישיות. מה שכן, תמיד תהיה לי פינה חמה בלב לעבודה הזו. חנות ספרים זה חלום. אבל כרגע כבר לא בשבילי.

נדב.

לפני שנתיים•
★★★★★
•נדב11381
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

הספר מרתק, העלילה עשירה אבל הסגירה שלו קצת מבלבלת. לקח לי זמן להבין איך הכל נסגר.
כל רגע שחשבתי שאני מבינה מה ''האמת'' בספר, התבררו כי טעיתי שוב ושוב ושוב. מותח כמו סרט, אין בלבולים מעבר, כל כמה עמודים קורה משהו גדול.
חלק מהטוויסטים היו צפויים אבל בסה״כ ספר מצויין כמו שמצופה מהרלן קובן.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•Booking_71
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

יש לי חלוקת קשב, והפרעת קשב קלה, וזיכרון צילומי. מה שגורם לי, כשאני קוראת ספר, לזכור ממנו ציטוטים ופסקאות שלמים, ותוך כדי לקמט בידיים בקדחתנות כוס חד-פעמית/ לקרוע גליל טישו שלם למיליון חתיכות/ לתופף מקצב אקראי על הספה, בלי לשים לב מה הידיים שלי עושות חוץ מלהפוך דפים [עד שמישהו בסביבתי הקרובה כבר משתגע לגמרי, ושואג עליי: "די כבר לואיזי, עוד שנייה אני אקפוץ מהחלון אם לא תפסיקי את זה!!!"].
חוץ מזה, אני כמעט תמיד שמה לב לרמזים סמויים שיתבררו בהמשך, ומשפטים תמימים-לכאורה שנאמרים כאילו בדרך אגב והקשר שלהם יתגלה בפתרון התעלומה.

אבל.

הרלן קובן החליט לאתגר לי את המוח ולעשות סלט שלם. ואם נמשיך עם הדימוי, הסלט לא יצא משהו.
תבינו, בדרך כלל אני אוהבת אתגרים. אבל זה?
כאילו קובן ניסה ליצור את ספר המתח הכי מבריק, עלילתי, חדשני, מפתיע ומתוחכם עד כה. בפועל, אני אפילו לא בטוחה מי היה הרוצח בסוף באמת, ולא נראה לי שזה אומר משהו טוב.


****


מישהו רצח מישהי. אחיו של הרוצח [הגיבור] תמיד חשב שהוא מת, אבל הוא, אמו [שכבר מתה] ואחותה של הנרצחת מגלים שהרוצח חי וקיים. ואולי הוא בכלל לא הרוצח! זה כנראה איזה מישהו פסיכופת אחר שדמו נמצא באזור!
במקביל, אהובתו של הגיבור נעלמת ומבוקשת על ידי האף-בי-איי, ונמצאות ראיות לכך שהיא רצחה שני גברים.
כמו כן, לגיבורנו מתגלה שאהובתו- זו ששיקמה ילדים בסיכון מהרחוב- הייתה בעצם מעורבת בהרבה פרשות מפוקפקות יותר ופחות, ובעצם זאת בכלל לא היא! זאת מישהי אחרת שהתחלפה איתה בשם! ומי שהגיבור חשב שזו אהובתו, היא בעצם אשתו של אחיו הרוצח [כנראה] שנהרגה בייסורים בכל מקרה.
לחבר היוגיסט וההיפי של גיבורנו, שהיה בעברו גם נאצי והיום גם הוא משקם ילדים בסיכון, יש קשרים בכל מקום, ולמרות זאת חוקרים אותם בהרבה אופנים וגרסאות כי לחוקר יש תסביכים.
ורגע, חכו! לפסיכופת הרוצח [אולי] יש גם כנופיית רוצחים שלמה משלו! והיא ניסה לחנוק את אחותה של הנרצחת! והוא בעצם לא כזה פסיכופת- רגע, בעצם כן- הוא חוטף את הגיבור ואת אחות הנרצחת ומרמה את האח שבכלל לא רוצח, אבל בעצם זה היה רק מבחן והוא לא הרשע פה! והאח כן רצח! ויש לו ילדה! והוא לא רצח! והילדה היא בכלל של גיבורנו! וחברתו של ההיפי היוגיסט בהריון! ויש הלוויה לאישה שלא ברור מיהי! והגיבור מוצא את אהובתו ומגלה שהיא בכלל אישה שהחליפה זהות אבל לא אכפת לו והוא כבר התרגל לזה! ומשפחת הלא-רוצח נפגשת איתו בחיבוק חם, ואז מסתבר שהוא כן הרוצח! ואחות הנרצחת יורה בו! והילדה שלא ברור של מי היא מאומצת על ידי גיבורנו שמייד מרגיש אליה קשר אבהי חם ואוהב! ואבא של הגיבור מגלה לו שבעצם אחיו הרוצח היה מטורף מאז ומתמיד! וכולם הבינו הכול וחיים באושר ועושר עד הרצח הבא!

עכשיו אפשר לנשום?


****


קראתי את הספר בכלל כי נזכרתי בתקופה שבה אבא שלי קרא את כל הספרים של הרלן קובן, וחשבתי לעצמי שבטח יש בזה משהו טוב אם אבא שלי ועוד מיליון אנשים אהבו את זה.

אבל... כל כך הרבה דחוס בספר אחד, כל כך הרבה טוויסטים בעלילה ודמוית מתחלפות ועובדות שמתנפצות לך בפנים- עד שרציתי לעצור רגע ולעשות סדר בראש. ועד שהצלחתי, בא הפרק הבא ששוב ריסק לי כל תאוריה.
לכאורה זה יכול להישמע כמו המלצה, אז חשוב לי להדגיש: זו לא. גמרתי את הספר בתחושה קצת מרומה, כי אמנם אני מאוד בעד טוויסטים מקוריים שמשאירים אותך בפה פעור, אבל לא בעד שינויים מקצה לקצה בכל עמוד ככה שבסוף לא מבינים מה רצו ממך לעזאזל, מה באמת קרה, והאם יש טעם בלנסות לפענח את התעלומה בכלל.

אז למה שלושה כוכבים?
קודם כל, כי הספר באמת בסדר. לא מצוין ולא גרוע, רק מבלבל ביותר.
חוץ מזה, הכתיבה באמת סוחפת והיא מה שגרמה לי לקרוא את הספר במהירות על-קולית. ובאמת-באמת שרציתי לדעת מי הרוצח בסוף ומה המטרה של כל השתלשלות העניינים- ולכן גם ההתרסקות הגדולה לטעמי בסיום, שהיה לא אמין עד הזוי לחלוטין ולא הבנתי ממנו יותר מדי.


בקיצור, אין לי מושג מה באמת קרה פה, למה כולם כל כך התלהבו [כנראה שאני ממש טיפשה, כי נראה שכולם הבינו פה הכול], והשאלה החשובה ביותר- איך לעזאזל אבא שלי הרשה לי לקרוא את הדבר הזה.


"ובכן, בארט, לדודך ארתור הייתה אמרה: 'תירה בכולם, ותן לאלוהים למיין אותם'. לצערנו, יום אחד הוא הכניס את התיאוריה שלו לפעולה. נדרשו 75 שוטרים פדרליים להוריד אותו. בוא לא נדבר על זה יותר." [משפחת סימפסון]

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לואיזיאנה מנטש השקנאית
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

החלטתי לקרוא את הספר לאחר ששמעתי כלכך הרבה עליו ויצר הסקרנות פשוט גבר עלי וחבל שכך, הייתי צריך לשמוע לאמרה " הסקרנות הרגה את החתול " , אבל במקרה הזה הספר לא היה מעניין אפילו את גארפילד.
אני לא התחברתי לספר מכיוון שישנם בספר יותר טוויסטים מאשר בכל פיצוצייה ממוצעת !
זה נראה כאילו קימבנו סיומות של מספר ספרים ואיחדו אותן לספר אחד כך שזה נראה ממש כמו פארודיה :
האישה הזאת היא אישתך , לא בעצם סוכנת , לא בעצם מאהבת אחיך , לא בעצם . . .
אפילו לגיבור הספר נמאס והוא זועק " דייייייי היא סתם זונה שאני לא מכיר " !

לפני 13 שנים•
★★★★★
•VINI