ביקורת זו נכתבה בהיפעמות מדאיגה על ידי אשה (נאה, אם יורשה לי) שבעבר נהגה להשיב לכל כך הרבה ממליצי ספרים, “כן כן, זה ברשימת היום-אחד. כרגע לא מתחשק לי לקרוא מד”ב.”
ואז יום אחד, “יום אחד” הגיע, וחייה השתנו לעד.
את חולית קראתי במקביל עם בן זוגי. למעשה, הוא קרא אותו בשפת אמו, אנגלית, ואני בשפת אמי, פורטוגזית, כך שהמאבק לדון בספר על כל מונחיו הבדיוניים והשמות המשונים היה אתגר לא קטן, ולכן אני יותר ממוכנה לדון עליו כאן בחופשיות בלשון התרגום (סתם, עברית, איזה פורטוגזית).
הכל התחיל כשהלכתי ברחובות תל אביב ומצאתי חנות ספרים יד שניה פתוחה לרווחה בשיאו של הסגר השלושה-עשר, אבל מי סופר, כשראיתי את חולית עומד על המדף בכניסה. ביקשתי מהמוכר לשמור אותו עבורי עד שאסיים לעיין בחנותו. היא היתה ריקה מאדם, אבל אי אפשר להיות זהיר מדי.
עד סוף היום, יצאתי משם איתו ועם מאיר שלו אחד ועם דורית רביניאן אחד ועם קיבה אחת מלאה אספרסו. תכננתי להתנפל על מאיר שלו עם הגיעי הביתה (איזה משפט מסוכן), אבל חולית סקרן אותי ופתחתי רק להציץ. שעתיים לאחר מכן, חזר בן זוגי הביתה, כועס על שהתחלתי בלעדיו. אבל לא שמעתי אותו, הייתי רחוקה רחוקה, מאות אלפי קילומטרים ממנו בכוכב הלכת אראקיס, או בשמו העממי, חולית.
אז כן, זהו “הספר על התולעים העצומות” כפי שרבים מכנים אותו, כי את זה כנראה הרבה יותר קל לזכור מאשר ”חולית”.
זהו סיפורו של כוכב המדבר, ואני לא מתכוונת למוזיקאי שנסע להופעה באינדינגב, אלא לכוכב לכת שכולו חול.
סיפורו של עולם שבו מים הם ערך עליון.
סיפורם של שבטים של נוודי מדבר המכונים "דררים" החיים “לצד” תולעי חול אימתניות, בסיס תורת חייהם ומקור הסם והעושר שמגיעים בחבילה אחת.
זהו סיפורו של המשיח, ואף על פי שהתמהמה, מואד’דיב, המגלה את שליחותו - שליחות "קפיצת-הדרך" (וכך גם במקור, נהניתי לגלות מהעותק של בן הזוג, Kwisatz Haderach) על-פני חולית.
קבלו את הקיסר הפאדישח שאדאם הרביעי השולט על היקום ומתעמר באדם אחד, הדוכס לטו לבית אטריידיס, הקשוח והמיוסר. ללטו יש פילגש ושמה ג'סיקה, בת גשרית, שהוא מסדר נשים עתיק בעל מטרה להביא לעולם דרך תוכנית השבחת גנים זיווגית את קפיצת-הדרך. ג'סיקה נשבעה שלא לאהוב לעולם ובגדה במסדר בכך שהביאה ילד מאהובה לטו, הרי הוא פול.
ובכן, משפחת אטריידיס עושה רילוקיישן במטרה להנהיג את כוכב הלכת חולית, המקור היחידי בגלקסיה לסם - המרקוח שעושה אותך צעיר יותר ומהיר יותר, והסיבה לעין הכחולה על הכריכה.
ככל שהעלילה מתקדמת אנחנו נחשפים ליקום של חולית, מתוודעים אל הדררים ואמונותיהם המשונות, נכנסים מעט לראשיהן של בנות גשרית וצוללים ליריבות בין צמד בתי הארקונן ואטריידיס. כמו כן, אנו עדים להתבגרותו של פול ואט אט מקבלים הבנה בסיסית לצורת החשיבה שלו, שרובה מונעת על ידי חזיונותיו.
"הלא תובעת לעצמה הדת זכות יוצרים על הבריאה מזה עידן ועידנים?"
זהו אינו רק סיפור הרפתקאות, אלא צומת מיסטית של פילוסופיות, אמונות ותרבויות החושפות צורות מחשבה ורגש חדשות שליוו אותי במשך שבועות.
אם אתם אוהבים פוליטיקה, אבירים, אהבה, טרגדיה, טכנולוגיה, אקולוגיה, גיאולוגיה, איסלאם, חלל, איסלאם בחלל, בגידות, שקרים, חרבות, קונפליקטים, מלחמה, סמים ורוקנ’רול - אל תניחו לעצמכם לדלג על הספר הזה.
אני יודעת, יש הרבה לעכל ולכן אני לא הולכת לפרט על כל עניין ועניין, יש לי רומן משלי לכתוב, אבל הוא מזין אותך לאט לאט בהתחלה, ומאיץ את הקצב בהתאם לקצב הלעיסות שלך. כמעט שלא הרגשתי חנק או עומס במידע, ומילון המונחים בסוף היה לעזרי כשכן.
זוהי חתיכת ספרות, ספרות קשה לעיכול ודורשת מחשבה, ועם זאת, העברתי דפים בקצב של רוח. לשמחתי, התרגום של עמנואל לוטם נפלא. אני יכולה לומר באחריות, כי השוויתי.
חולית כבשה ולפתה אותי חזק, נהנתי מכל רגע של קריאה, שקיעה והתמוססות מוחלטת בין דפיו.
מתכננת לקרוא את הספר הבא בסדרה ברגע שאניח עליו את טפריי המשויפים.
