הגיבור של עקוב אחרי שינויים הוא כמעט אותו גיבור של ויהי בוקר. הוא ערבי, משכיל, מוסלמי אבל חילוני, בן העיירה טירה, בשנות השלושים המאוחרות לחייו, נשוי ואב, עובד כפרילנס וכותב בעברית לעיתון, דואג עד חרדתי למשפחה הגרעינית שלו, ומחפש את האישור מהמשפחה המורחבת. האם זה בן דמותו של סייד קשוע עצמו? הקורא יכול לקרוא ולשפוט. יש כמובן גם הבדלים בין הגיבורים, ובספר הזה הגיבור ששמו אולי סעיד חדד ואולי בעצם לא, כבר לא עובד בעיתון, ולמעשה גם לא גר בטירה או בכלל בארץ. הוא גר באילינוי, נשוי או סוג של לאישה שרק הוא קורא לה פלסטין, אב ליסמין, אדם ואמיר, קבר זה מכבר את תשוקתו לכתוב ספרות יפה, ומנסה להתפרנס מעריכה של סיפורי חיים של אנשים. הוא מראיין אותם, מקליט על קלטות מהסוג הישן, ואז מתמלל ומשכתב. לפעמים, כלומר בדרך כלל, הוא לא מסתפק בדברים שהלקוחות שלו מספרים ומשתיל זכרונות משלו בתוך סיפורי העבר של אנשים אחרים.
כריכת הספר שייכת לרשימת "אמנות על הכריכה" וכמו כמעט בכל פעם שהמעצב הגרפי בוחר יצירת אומנות ולא תמונת סטוק גנרית, יש בבחירה שלו משום פרשנות ליצירה. קלטת השמע המצויירת על הכריכה היא חלק מתמונה בשם There must be a song that doesn't remind me of you, היינו חייב להיות שיר שלא מזכיר לי אותך, של צ'רלי דיי. מערכת היחסים בין גיבור הספר ובין אשתו פלסטין היא מורכבת ונמצאת במרכז הגרעין של הספר. היא הולכת ונגלית במהלך העלילה, וכמו שאפשר לתאר היא לא נשארת במישור העלילתי ונישאת גם למחוזות האלגוריה.
חלק ניכר מעלילת הספר מתרחש בבית החולים מאיר בכפר סבא, מקום שבמקרה נקלעתי אליו השבוע בביקור במחלקת יולדות. זה בית חולים שחלק ניכר מהצוות ומהמטופלים והמבקרים הם ערבים ישראלים, בין השאר מטירה הסמוכה. גיבור הספר בא לבקר את אביו שעל ערש דווי, ולמרות שבית ההורים קרוב מאוד, מרחק כמה דקות נסיעה במונית שירות, הוא בוחר להתארח בדירת אירוח בכפר סבא. גם הסיבות להרחקה שלו מהבית ומהמשפחה מתגלות במהלך העלילה, בזמן שהוא מנסה לדובב ולהקליט את אביו ולכתוב את סיפור החיים שלו. אביו לא מאוד מודע לזה, אבל מצד שני מכיר את הבן שלו טוב מאוד ולכן שואל אותו במפגיע אם הוא מתעקש להמשיך להרגיש קורבן. ואולי גם זה, השאלה הזאת, עוברת למישור האלגורי ולדיאלוג הדיסוננסי של ערבים ישראלים בינם לבין עצמם.
סייד קשוע כותב היטב, ועל אף נפילה אחת בספר ערבים רוקדים, גם עם עלילות מעניינות ומעוררות מחשבה.

















