ספרון קטן זה של תשע נשמות מביא את דעותיה של גינצבורג בנושאים שונים. הספר מתחלק לשני חלקים ומכל בסה"כ 156 עמודים בגופן גדול ופורמט קטן. החלק הראשון להגני וסתמי. החלק השני עדיף.
גם בחלק השני מספר "דעות", מהם שתיים ראויות מאוד. האחת נקראת המקצוע שלי, בו מספרת גינצבורג בהרחבה כיצד היא אוספת רעיונות, מראות, שיחות וסתם קטעים אנושיים, שירכיבו סיפור שלם משלה. היא מספרת שמקצועה בא לה בטבעיות ובקלות, שהוא כל עולמה, בניגוד לדברים אחרים, הבאים בקושי ואף שנואים. מרתק לקרוא את צד הסופרת שבה.
הדעה השניה שלה עוסקת בקשרים אנושיים. קשרים בין חברים, משפחה ובני זוג. מעניין לקרוא דווקא על העדרם/הוצאתם של קשרים עם חברים משנוצר הקשר הנקרא נישואים. הנישואים גורמים לניתוק קשרים עם חברים, כשפתאום די בקשר הזוגי עצמו וקשרים אחרים מיותרים הם. מעניין.
כספר שלם המידות הקטנות מספק רק בחלק קטן שלו. החלק הקטן אין בו די לספר ולכן התוספות. נפל לידיכם? תהנו.

מדובר בספר שהוא קובץ של אחת עשר מסות שכתבה גינצבורג בתקופות שונות בחייה בתחומים שונים, החל בחוויות אישות, עצות לדרך חיים, על חברים, על מקומות שביקרה בהם במהלך חייה ועוד. רוב המסות נחמדות, לטעמי היא לא כותבת גדולה וכתיבתה לא סוחפת, אבל בהחלט כישרונית. נראה שלונדון תפסה מקום מרכזי בחייה, היא חייה שם תקופה ויש לה הרבה ביקורת על אנגליה ועל האנגלים. חשוב לזכור שהמסות על אנגליה נכתבו בשנות השישים של המאה הקודמת והרבה השתנה מאז.
עם חלק מרעיונותיה אינני מסכים, אך גם אלה היו קריאה מעניינת. אגב, שמה לפני נישואיה היה נטליה לוי.

המידות הקטנות
כתבה נטליה גינצבורג
בספר זה מגוון נושאים, גידול ילדים, מלחמה, סיפור אהבה ומקצוע הכתיבה.
אני חייב לציין שזה הספר הראשון של נטליה גינצבורג שאני קורא והוא פשוט ספר מעולה. סיימתי לקרוא אותו בכמה שעות לא השתעממתי וכשנגמר רציתי שימשיך. בכתיבה בפשטות של החיים בקשיים של החיים לצד השמחות שבה את ליבי. יש בספר מלנכוליה רגשות עמוקים מחשבות דמיונות ואני ממליץ עליו לכולם. הספר יצא בהוצאת תשע נשמות המעולה של המו"ל אוריאל קון ואני כבר מחכה לספר הבא שייצא בהוצאה שלו שאני עוקב אחריה מאז שנוסדה.

אני מעריך מאוד את נטליה גינצבורג קראתי לפני שנים את "כל אתמולינו" שלה ואני זוכר שמאוד אהבתי אותו. גם בספר הנ"ל ניכר כישרון הכתיבה שלה אבל מבחינתי די התאכזבתי!
כי מדובר פה בספר של מאמרים או מסות, כאילו שהסופרת יושבת איתי בחדר ומשוחחת על כל מיני נושאים. אז זהו שהנושאים מתפזרים מדי לטעמי! חלקם הם ממש סיפורים והם יפים, אבל חלקם האחר בסוג של מאמרים שהם כמו טור בעיתון, מדבר על כל מיני עניינים אחרים ובלתי רלוונטיים לטעמי. למשל על ביקור שלה בלונדון והתרשמותה מהאנגלים. (אני מכיר היטב את לונדון וכנראה שהיא והאנגלים כנראה שהשתנו מאוד מאז ביקרה בה גינצבורג...) ובמקום אחר משהו כמו "כיצד לחנך את הילדים שלנו"... (אני לא זוכר את הניסוח המדויק) וזה נשמע כבר לי הרבה פחות מעניין... לגינצבורג יש דעות מאוד נחרצות בקשר לנושאים רבים; למשל שצריך לחנך את הילדים לכך, שהכסף איננו חשוב ואין לו ערך... אני ממש לא מסכים עם הדעה הזאת! אבל היא כותבת בכזאת נחרצות וסמכותיות, כאילו שהיא הקובעת בכל נושא שהיא כותבת עליו ואכן אני למד מתוך הביוגרפיה (הממש מרתקת) שלה, שהיא הייתה פעילה פוליטית במפלגות מסוימות, למשל במפלגה הקומוניסטית האיטלקית. בקיצור אפשר כמובן לקרוא את הספר הנ"ל ויש בו כמה חלקים יפים, אבל מבחינתי ככלל, הספר הוא רק "בסדר" אבל לא ממש חייבים לקרוא אותו... אני מעדיף בהחלט את הרומאנים שכתבה. דרך אגב בסיום הספר הלא-ארוך הזה, שהוא בעצם קובץ מאמרים - מצורפות כמה סקירות של מספר סופרים עליו והן לא פחות מרתקות מהמאמרים עצמם...