סיימתי את הספר של אוריאל קון. בימי המלחמה הקשים האלה, התחלתי בדיגיטלי וסיימתי הספר הפרונטאלית. היה ספר ייחודי. הוא למעשה ספר שהוא ממואר כותב שמתבונן מהעולם שבחוץ וכותב רשמים. על תייר זר שמגיע לארה"ב שכותב על הארץ, גם על החוץ, תרבות,אמריקה. זה לא ספר שיש בהכרח עלילה כלשהיא אלא על אדם מתבונן ושואל שאלות על מעמדו כתייר ועל העולם. זה הזכיר לי משום מה את הספר בנימין שבילי שגם שם לא היה סיפור או עלילה אבל לא הצלחתי להפסיק לקרוא. כי כל קטע הסתקרנתי , על מה הוא הולך לכתוב ?בנושא ספרים על משמעות הספרים בעיניו. יכולתי להמשיך ככה עד סוף הספר. הייתה לי נטייה אפילו למרקר את הציטוט . היו הרבה רגעים כאלה בספרו של קון. הסופר הזה כותב על משמעות העולם והתרבות בהיכללותה על ארצות הברית, ישראל, ארגנטינה, נהניתי מאוד מהספר.




![מימין לציונות [עורך: אבי שילון]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024898.jpg)







