בתור חובבת ספריות ועובדת כספרנית התרגשתי מאוד מהספר.
אכן היה בה ספר הזה גם גיחה היסטורית למלחמת העולם השנייה, וגם האסקפיזם וכוחם של ספרים אהבתי מאוד את הספר.
ואת דרכה של הדמות אמה להנחיל לביתה אוליביה( את אהבת הקריאה) ואת התמודדות שלה עם המלחמה אחרי מות בעלה ומציאת אהבה חדשה. ספר מומלץ בחום ולא רק לאוהבי ספר.

הכריכה של הספר בעיקר משכה אותי לקנות את הספר. בתור אחת שהיא תולעת ספרים, אני אוהבת קומדיות רומנטיות על ספרים, אם בכלל כל הקשר בן ספרים לאנשים.
סיפור מגולל את סיפורה של אפריל שמתאהבת במכרן ספרים בחנות ''לקרוא את החדר'' מחליטה לכתוב לו פתק אנונימי בתוך ספר, ומסתבר שהסיפור מתגלגל לכיוונים שונים בסיפור.
יש יגידו שהספר נדוש אבל אני התחברתי אליו. נכון שהוא הזכיר ספרים שונים כמו ''דאש ולילי'' ו''יש לך הודעה'' הוא סיפור מאוד ראליסיטי הוא יוצא הפוך מהכותרת של הספר ''סוף מהספרים''
נכון שאולי גיליתי קצת את הסוף אבל, אין לכם מושג מהו? מוזמנים לקרוא.

אני לא אוהבת פנטזיה ולא מתיימרת לאהוב. אבל אהבתי מאוד את הספר הזה והדמות של אופיר מאוד נגעה לליבי. ראיתי אותה מעבר לסיפור הפנטזיה. חברה שלי התחתנה לפני שנה באתי אליה ואז היא רצתה להמליץ לי על הספר הזה, אמרתי לה שאני פחות אוהבת פנטזיה. היא אמרה לי שהיא יודעת:'' אבל תנסי אם לא אז תחזירי'' ואני עובדת כספרנית מצאתי את הספר.
הייתי מופתעת, אהבתי מאוד את הספר הזה והדמות של אופיר מאוד נגעה לליבי. ראיתי אותה מעבר לסיפור הפנטזיה. הסיפור מגולל סיפורה של בחורה בשירות הלאומי שלה שגונבת ספר מהספריה הלאומית ומסתבר שיש לה כוחות והיא נקראית ''חרשתא'' וככה היא תוכל להציל את העולם. חשבתי שזה מעבר לסיפור הפנטזיה, זה סיפור על בחורה שמרגישה שהחיים מאוד לא מאירים לה פנים היא מחפשת כוחות בכשפים וידיעת ארמית התמודדות עם שדים וליליות.אחד הספרים הטובים שקראתי ופנטזיה זה לא הז'אנר האהוב עליי. ממליצה מאוד. הסיפור מגולל סיפורה של בחורה בשירות הלאומי שלה שגונבת ספר מהספריה הלאומית ומסתבר שיש לה כוחות והיא נקראית ''חרשתא'' וככה היא תוכל להציל את העולם. חשבתי שזה מעבר לסיפור הפנטזיה, זה סיפור על בחורה שמרגישה שהחיים מאוד לא מאירים לה פנים היא מחפשת כוחות בכשפים וידיעת ארמית התמודדות עם שדים וליליות.
אחד הספרים הטובים שקראתי ופנטזיה זה לא הז'אנר האהוב עליי.

מאוד אהבתי את הרעיון לקחת את הסיפורים הקצרים של אוסטן ווירג'ינה וולף(שמודה פחות קראתי אותה) להפוך את זה לספרון ולאייר את הסיפור.
מעריצה מושבעת של אוסטן אז התרגשתי מאוד מהמחווה.
אז ממש תודה לאוריאל קון מתשע נשמות.
הוא לקח את הסיפורים הקצרים של אוסטן- (הסיפור הקצרצר מופיע בכתבי נעורים שיצא ב2016 בהוצאת עלמה ואהבות ) וולף חיבר אותם(לספרון) שיתאים גם למבוגרים וגם לילדים אייר את הסיפורים.
נהניתי מאוד מהסיפור ומהאיורים היפהפיים מומלץ בחום.

הספר הזה הוא אקספיזם מושלם לימים טרופים אלה של מלחמה בחוץ. נהניתי ממנו קראתי אותו בדיוק שהתחילה הפסקת אש ועדיין הייתי בחוסר ודאות מצאתי אותו בספריה שכונתית בתל-אביב.
אהבתי את הדמויות, אני אפילו חושבת שהספר בסדרה הזאת טוב מקודמיו מור מתגלמת כדמות עם יותר אופי בוגר. היא אומנם שטחית שמחפשת תשומת לב מכל הבנים. אבל בסופו של דבר היא מתבגרת. וגם שאר הדמויות. אם היה אפשרות הייתי נותנת לספר 3.5 אבל לא יותר, כי בכל זאת זה ספר לנוער. ולא ספר עומק, אבל הוא הרבה יותר טוב מקודמיו.

''גן שופע הוא בית קברות, מקום של חגיגת חיים לצד הכרה בסופיותם''(עמ' 14/ גנים בימי מלחמה) את הספר הזה קיבלתי בימים האחרונים לפני הפסקת אש של שאגת הארי. לקחתי אותו למקלט. מה ששמתי לב בספר הזה מעבר למראות של הגנים מדוברים בספר יש כאן גם סוג של אופוריה קטנה של בריחה מהמציאות לראות יופי כשבחוץ יש מלחמה, אש. וזה מאוד הועיל לי בימים שהרגשתי מיואשת לשבת במקלט בלי קליטה בנייד, כי לא בכל המקלטים יש נייד. נהניתי מאוד מהספר, גם מהתמונות הם סיפקו לי גם אופוריה איזה הפסקה מהאש ולהיכנס לעולם אחר. ומצד שני כמו שנאמר בציטוט של התחלת הביקורת בגן שופע יכול להיות גם חגיגת חיים לצד מוות גם הכרה של חיים וגם בסופיותם. הגן יכול להיות גם בריחה, אך גם קבלה של מציאות. דמותו של תיאודור הוא אדם שעוזב את ביתו בסיירבו ומטייל בין גנים שונים ברחבי העולם. הוא גם בורח ממציאות קשה, אך גם מקבל אותה בסופו של דבר, אבל בצורה ייחודית התבוננות בגן בצמחים ומראה. הספר הזה הוא די מתנה במיוחד לימים אלה.

לקרוא פחות

ראשית כל הכריכה שבתה את ליבי, זה בהחלט למה החלטתי לקנות את הספר? נערה עם ספרים ביד זה מסקרן. במיוחד הכותרת היומנים הסודיים של חנות הספרים, ברגע שרשום יומן בספר קריאה, זה מעניין זה אומר שיש שם סוד.
אבל ברגע שקראתי את הספר התאכזבתי הסיפור מגולל שתי אחיות אחת בעלת חנות ספרים אחת ג'קס אחותה היא מורה ריילי. הספר הוא סביב חיי האהבה שלהן, היומנים זה בהחלט לא העיקר בספר הזה. בהתחלה לא הבנתי מה זה הדמות הזאת רמון? מסתבר שזה תוכי שחשבתי כמה פרקים שהוא בן אדם אמיתי. ג'קס היא אימא לילדים והיא בעלת חנות הספרים פוגשת במרקוס קבלן, וריילי מצפה לאירוסין מחבר שלה דסטין ואז מסתבר שיש לה ידיד אחר שהיא מאוהבת בו הספר הזה לא זרם לי טוב ואיכזב אותי מאוד. ציפיתי ליותר זה ספר לקריאה אחת בלבד ואפשר לגנוז או לתרום.

בית מרקחת קטן לספריה- ללא קשר לעלילה, הכריכה נראית חביבה ומתוקה. הוצאת הכורסא ידעו לעצב את הכריכה כמו שצריך. אהבתי את הרעיון של העלילה, כמדומני הגיבורה היא בעלת חנות ספרים שבמהרה נהפך להיות בית מרפא, הספרים הם נהפכים לתרופה. והאנשים שהיא פוגשת מסמלים בתוכה סימני דרך, אפילו המפגש עם הספרים מרפא אותה כך גם האנשים. אהבתי מאוד את הספר, הוא ספר על רמה, הוא ספר פילוסופי ולא קליל.
שווה לקרוא אותו להשתהות בצד לא לסיים אותו לגמרי במיוחד אהבתי את הפרק בסוף כיצד פועל בית מרקחת הספרותי? זה מומלץ לקרוא לסוף.

סה''כ ספר חמוד ביותר. העלילה זרמה לי ולא נתייחס לחלקים האירוטים(לא הופתעתי) הייתה עלילה. מאדי ודומיניק הם היו קרובים מאוד לאחיה של מאדי שנפטר מסרטן במקביל מאדי מפתחת רגשות לחבר הכי טוב של אחיה דומיניק, ובכל זאת הם לא ביחד והם מנסים לגשר על הפערים בטיול שהם עושים ברחבי ארצות הברית. הספר ממש חמוד וזרם לי מאוד, למרות שהייתי מוותרת על הקטעים האירוטים הורסים לי את העלילה. בהחלט הייתי ממליצה על הספר.