סימנים בעץ
"באותו רגע ניעור ניצוץ קטן, ניטע ספק, זה כל מה שהיה צריך לקרות, בן השקה וטיפח ומתוך הספק צמחה תקווה".
ואכן זהו ספר על תקווה ועל צמיחה מתוך ההריסות. חייהם של סול ושל בן אינם קלים, כל אחד מהם עובר טרגדיה ואפילו מספר טרגדיות, סול נשברת ודי עוצרת את חייה. בתחילת הספר כל מה שממלא את חייה הוא הניסיון לשרוד, תוך התרכזות אך ורק בעבודתה כגננת. אצל בן המצב דומה: עזיבתה הפתאומית של חברתו יסמין מביאה אותו להפסיק להאמין באהבה ולהשקיע את כל כולו בעבודה ובדאגה לאביו. מה שבן לא מבין הוא שהאבא גדעון גבע, יודע יפה מאד לדאוג לעצמו והגיע הזמן שבן יתרכז בעצמו.
בין כיבוי של שריפה אחת לאחרת (כי בן הוא כבאי, סליחה - לוחם אש מסור במיוחד), בן שכח לכבות את השריפות שבתוכו. אבל אז מפציעה סול אל חייו ומבין מדפי הספרים שבספריה המקומית, מתרחש הקסם, לאט אבל בטוח.
זהו סיפור על אהבה שהכתה כברק שמכה פעמים ולמרות העצב שטמון בו, הוא כולל גם המון רגעים של הומור וצחוק. בעיקר תודות לדמויות המשנה - אנדרי, בלאט ואריקה/קוקה או "הבחורה עם התחת", כפי שמכנה אותה אנדרי. אהבתי גם את סיפורם של הקשישים שבחבורה: גדעון אבא של בן וחנה - הספרנית שיודעת לעמוד על שלה כשצריך.
עוד דבר מיוחד בספר הוא שהוא נותן קריצה לספרים אחרים, לפעמים באופן ישיר ולעיתים במרומז. ייתכן כי מטיבי הקריאה בז'אנר הרומן הרומנטי / אירוטי ידעו לזהות את הספרים ויתחברו למחווה. לדעתי החיבור למחווה יעזור גם להתחבר לעלילת הספר, כי האהבה לספרים ובספרים מהווה חלק מרכזי, בעיקר בחייה של סול ובתהליך ההחלמה שלה. בקיצור, מומלץ בחום, תרתי משמע :).
אש חיה
הספר הזה הוא ספר המשך לספר סימנים בעץ. בספר סימנים בעץ, הכירו הקוראים את סיפורם של סול ובן ובספר הזה הקוראים מכירים לעומק את סיפורם של אנדריי (החבר הטוב ביותר של בן) ושל קוקה (בת דודה של סול והחברה הכי טובה שלה).
אנדריי וקוקה הם זוג מצחיק, הם כל הזמן מחפשים איך להקניט ולמתוח זה את זו וזו את זה, אבל זה לא אומר שאין בספר עומק ורצינות. הרצינות באה לידי ביטוי בכך שהקוראים פוגשים את אנדריי וקוקה שניה לפני לידת בתם הבכורה. פתאום חוזר ונוחת על כתפיו של אנדריי כובד משקלה של האחריות - אותה תחושה לא נעימה, שחש עוד בהיותו נער.
כבר בהתחלה יש בין קוקה לאנדריי חיכוך: קוקה רוצה להתחתן לפני שהבת תגיח לאוויר העולם ואילו אנדריי טוען שלא יתחתן לעולם. אחת השאלות המרכזיות בספר שבאה על פתרונה עם התקדמות העלילה היא מה גורם לאנדריי להירתע כל כך ממוסד הנישואים?
כפי שאני רואה את זה הספר הוא מסע התבגרות גם של קוקה וגם של אנדריי.
במיוחד מצד אנדריי - מסע ההתבגרות הזה קשה, משום שבדרך עליו להתגבר על חוויות קשות מעברו שחוזרות לרדוף אותו. אך תסמכו על "הרוסי המשוגע של קוקה" שיימצא את הדרך לעשות את זה.
"לא הפסקתי לבכות כשהרס לי את צ'יבורשקה (בובת פרווה מתוקה), אבל אמא אמרה שהתפר רק עזר לה להיות חזקה יותר".
המשפט משקף את התהליך הכואב אך המרגש שעובר על אנדריי במהלך הספר וקוקה נמצאת שם בשבילו כדי לאהוב, לתמוך וגם כדי להוציא אותו מדעתו לא פעם, אבל אז מגיעות הנקמות של אנדריי, שמוציאות אותה מדעתה לא פחות. מומלץ בחום :).
