גיבורת הספר, אישה בת 40, מספרת במונולוג על אהבתה החזקה לבעלה, גם לאחר יותר מעשר שנות נישואין.
כאשר התחלתי לקרוא לא ידעתי שאפגוש בספר אישה משוגעת, מניפולטיבית אשר מספרת את קורותיה. הספר ללא ספק הפתיע אותי. לזוג המאושר יש שני ילדים הבעל עובד בעבודה בחברת פיננסים, והאישה היא מורה לאנגלית ומתרגמת. האישה רגישה מאוד. מילה לא במקום שבעלה אומר והיא נוטרת לו טינה ולא שוכחת לכתוב הכול ביומן שלה. הכול היא כותבת: מה היא לובשת איך היא מרגישה ומה קרה לה באותו יום.
לאט, לאט מתברר שהאהבה הגדולה, היא למעשה אובססיה מטורפת של אישה הרוצה, גם לרצות את בעלה אך גם לשלוט בו. מי שיקרא בספר יגלה שהטירוף הבורגני אינו שונה מהטירוף של חולי הנפש וכי המילה אהבה מכילה בתוכה הרבה דברים שאינם קשורים לאהבה. לאישה יש רגישות לצבעים, נטייה למצבי רוח וכדי לשמור על חזות נורמלית היא הולכת כל יום לעבוד ומגדלת ילדים ולכאורה מאושרת. וכמובן היא מזכירה שוב ושוב כמה היא אוהבת את בעלה כאשר הוא למעשה אדיש אליה לחלוטין.
הספר הוא חדש יצא בבבל הוצאה לאור. תרגמה מצרפתית: נטע אטינגר.
ספר מומלץ מאוד. יש בו רגעים מצחיקים הוא חושף את חולשות גיבוריו ומראה כי האהבה והשיגעון קרובים מאוד ומשתלבים ביחד מצוין.


















