אחד הסופרים האהובים עליי. לא מאכזב גם בספר זה, אמנם ספר ארוך עם הרבה מלל שכביכול יכול להתפש כחפירות, אבל זו דרכו של אירווינג לבנות עומק לדמויות ולהכניס אותנו כשותפים בסיפור. זהו ספר שכולו עיסוק במיניות ומגדר.
סיפור התבגרותו של בילי מהיותו נער צעיר בשנות השישים ועד לבגרותו חמישים שנים לאחר מכן. בילי הנער מבולבל בקשר לזהותו המינית, הוא מגלה שהוא כנראה ביסקסואל שאוהב בעיקר גברים, אך לא מתנזר מנשים, אם כי יחסיו עם המין הנשי נדירים ורופסים.
בילי גדל למשפחה חד הורית, אביו נטש אותו בילדותו כשיצא מהארון ונמלט לספרד עם חברו. אמא של בילי אשה נאה, אך חסרת אופי ובעלת דעות קדומות, לא מצליחה להכיל את זהותו המינית של בנה וגורמת לו מרמור ותסכול. סבו של ביל הארי הוא אחת הדמויות המשעשעות בספר, מצד אחד טיפוס גברי שמנהל מנסרת עץ יחד עם שותף נורווגי חובב איבסן, מצד שני הארי גם אוהב להשתתף בהצגות שעולות בעיירה בה המשפחה חייה כשהוא תמיד מופיע בתפקיד נשי מחופש עם שמלות.
ריצ'רד בעלה השני של אימו משכנע אותו להתחיל לקרוא ספרים על מיניות ולחפש עזרה למיניותו תוך כדי קריאה. הוא נרשם לספרייה העירונית בעיירה ושם מכיר את הספרנית מיס פרוסט, אחת הדמויות הכי מעניינות בסיפור. מיס פרוסט היא טרנסג'נדרית מתבגרת שגדלה בעיירה, היא גם הייתה אלופת האזור הבלתי מנוצחת במשך שנים בהאבקות.
יש עוד שלל דמויות מרתקות בספר. אירווינג יודע לבנות סיפור ודמויות לעומק עד שהקורא מרגיש כחלק מהסיפור. היופי בסיפוריו של אירווינג הוא שאפילו שהוא עוסק בנושאים קשים מאוד תמיד יש זיק של הומור לאורך כל הסיפור. אירווינג מתאפיין בבניית סצנות ארוכות דפים ורבות משתתפים כשלבסוף לאחר קריאה של עשרות עמודים הכל מתחבר והתוצאה יכולה להיות מאוד משעשעת ומתוחכמת.
נכון, לעיתים הוא יכול לחפור על נושא מסויים במשך עמודים רבים, אך זו דרכו לשתף את הקורא ולהכניס אותו לסיפור. החלק השני של הספר מתרחש בשנות השמונים והתשעים, עם התפרצות האיידס בארה"ב וכשחבריו החלו למות אחד אחרי השני, יש קטעים שלמים שעוסקים בהסבר על המחלה, המאפיינים שלה והטיפול בה.
מומלץ.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



