רוצה לקרוא על לוויה בין נהרות ושטפונות, שלא היית מאחלת לאף אחד?
בבוא מותי – ויליאם פוקנר
הסיבה לחיות היא להתכונן למות למשך זמן רב
עלילה:
משפחה כפרית ענייה במיסיסיפי של שנות ה-30, מקיימת את משאלתה האחרונה של האם במסע לוויה לעיר הקרובה.
משקל: חצי כבד
מניעים את הסיפור: בעיקר דמויות ורקע, פחות עלילה
וייב: מטריד, הרפתקני, מייאש
טון: יומיומי, מהרהר, רהוט
סיפור מסע דרומי גותי אפל וקומי, על דינמיקה משפחתית, זיכרון, אבל וייאוש, המסופר כמקהלה של קולות ייחודיים שכל אחד מהם חושף קושי אחר, סערה פנימית אחרת ודרך התמודדות אחרת עם המציאות.
אהבתי מאוד
את הצלילה חסרת הפחד של הרומן לכל נפש ונפש, עם סגנון כתיבה ייחודי, קול שונה והשקפת עולם שונה. חלק מהדמויות רהוטות, וחלק עילגות. חלק הוזות, חלק עם רגליים בקרקע. סיפור פשוט של לווית אם המשפחה, הופך לחוויה עמוקה, סוחפת, מצחיקה ואומללה.
אבל כדאי שתדעי
הסגנון הוא זרם-תודעה, והמספרים מתחלפים ללא הפסקה. מעבר לששת הדמויות הראשיות, יש עוד עשר קולות פחות מרכזיים, אז יש לי הרגשה שזה יתיש אותך, כמו שזה עייף אותי, וגם יבלבל לפרקים. את תהני, פשוט אל תצפי לקריאה קלה ומהירה.
בקיצור:
מאחורי ההומור הגותי והדמויות הססגוניות מסתתר סיפור משפחתי מורכב. רומן קצר וייחודי בסגנון, ברקע, בדמויות ובסיפור: נקודת פתיחה טובה לפוקנר.
עוד על הספר: אנטומיה של סיפור - בבוא מותי https://atazur.co.il/but_beautiful/%d7%91%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99/





![תורת עץ הרעל [מהדורת 2016]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers99/993654.jpg)







