״כוונות טובות״-אילה בן פורת
הוצאת כתר
323 דף
פקד סיגל שמש לווין, פרודה מבעלה מיכאל, שעדיין מנסה לחזור הביתה, ואמא לשני בנים קטנים ובת, נקראת לזירת רצח של גליה סוצקי היפהפיה, שגופתה החבולה והחנוקה נמצאה במרתף שמתפקד כחדר כביסה של כל הבניין.
היא חלק מקיבוץ עירוני שנקרא ״אוריין״. זו קבוצת אנשים וילדים שגרה בבניין אחד, שיש להם קופה משותפת, תקציב משותף וארוחות שישי הם עושים יחדיו והם חברים בתנועה הקיבוצית.
אמורים להיות שקופים זה לזו ללא סודות.
שני אנשים היו הכי קרובים לגליה, הדס שיבולת-אורבך.
ושמואל וייס-מולי, שחזר בתשובה, בחור צעיר שנמצא בתהליך קבלה לקיבוץ.
סיגל מתחקרת את כולם, רק אף אחד לא יודע כלום. הם כולם מקשקשים על הצורך להיות שיתופיים כמו קיבוץ, אבל הם לא ממש מכירים אחד את השניה.
חוץ מהדס כמובן, רכלנית הבניין (בכל בניין יש תמיד רכלנית תורנית), שיש לה מה לספר ועל מי וכל זה ״בידיעה מוחלטת״ לפי מחשבתה והמוח הקנאי שלה.
יש משפט נצחי ״הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות״ ונראה לי שהדס היא המובילה הראשית….
באיטיות, מגלים שטחים נוספים שנותרו מוסתרים בפני קהל הקיבוץ.
וסיגל, מרוב שהיא עסוקה בפיענוח הרצח, היא לא מבינה מה מתרחש מתחת לאפה במשפחתה שלה.
הסוף, מי הרוצח בהחלט מפתיע.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
