““המכון לפיתוח אסטרטגי״-א.ג. אבני

הוצאת ניב

404 דף

״…בפוליטיקה זאת רמה אחרת לגמרי. שמור לי ואשמור לך. הם משנים כל הזמן את החוקים לטובת עצמם ולא לטובת המדינה״.

״פוליטיקאים הם כמו פירות העונה. בהתחלה הם נראים נהדר. אבל כשהם נמצאים יותר מדי זמן על המדף, הם נרקבים״.

ספר נוקב וצורם על הממשלה. לא נעים לקרוא על זה, אבל כל כך נכון שזה כואב.

אורן גוברין, ראש צוות לוחם במוסד. אביו דליק עבד ב״המכון לפיתוח אסטרטגי״, הוא היה בכיר עד שחטף התקף לב ונפטר. האומנם?

בזמן השבעה, לירון לווין שעבד עם דליק פלט משהו שלא היה צריך להאמר ואורן, וציקי אחיו הצעיר, שנמצא ביחידה מובחרת בצבא, נפגשו בדירה של אורן, שסופקה לו ע״י המוסד. לירון צריך להבהיר להם מס׳ דברים.

אורן נתקל בירדן, שעובדת במשאבי אנוש במוסד, הם גדלו יחד בשכונה ביהוד. יש לה תאומה בשם הדס, שהחבר שלה זה גדי גנור, פרופ׳ מחונן למתמטיקה ופיסיקה שעבד עם אביו של אורן.

הם נפגשו במסעדה, התאומות, אורן וגדי, בחור שחצן ולא נעים שמתחמק מהשאלות של אורן.

בדרך חזרה מהפגישה, 3 גורילות של טיפשים מנסות להוריד אותם מהכביש עם רכב ומנסים להרוג את אורן. הם לא יודעים מה אורן יכול לעשות ובורחים מוכים ועדיין טיפשים כמו שהגיעו.

ירדן הצליחה לצלם את הרכב ומכאן הם מתחילים לברר ולגלות מי מנסה להרוג את אורן. שהוא התחיל לשאול יותר מדי שאלות?

כמובן שהמתח נמשך כדי לדעת מי רוצה להשתיק את אורן ומה קרה לדליק ועל מי אפשר לסמוך?

כולם אצלי חשודים.

לקראת הסוף, הספר מתחיל להיות העתק של ״משימה בלתי אפשרית״, אבל בלי טום קרוז, אבל נחמד.

מה אני חושבת עליו:

לספר יש עליות ומורדות.

בהחלט מותח, אבל לא מתרומם.

אבל נראה שיש המשך…”