“״הבחור המת בדירה ממול״-לוסי סקור

הוצאת אהבות

488 דף

ריילי מזכירה לי את הילד בסרט ״החוש השישי״…I see dead people

ספר ראשון של ריילי ת׳ורן, אשה גרושה חסרת כסף, שעובדת בהגהה של חדשות טלוויזיה, עבודה מחורבנת במקום מחורבן, גרה בבניין שהוסב לבית מגורים לקשישים (מקסימים ושובבים), בעיקר גברת פני בת ה-80, ופעילה מחתרתית ואנשים חסרי פרוטה (ריילי), היא גם מדיומית, כמו כל משפחתה וחוזה חזיונות שלפעמים מגיעים בזמן לא נכון.

יש לה שכן דוחה, דיקי פריק שבאמת היה ״פריק״, איתו היא במקלחת משותפת. יש לו קעקוע של אצבע משולשת על הישבן.

ניק סנטיאגו, יחד עם בן דודו בריאן, שהיה המלח ואשתו ג׳וזי שהיתה הפלפל, פתחו יחד את ״סנטיאגו חקירות״ שעוסק בחקירות מכל הסוגים.

ניק היה שוטר בעברו.

ואז, מתרחש רצח, בדיוק כפי שריילי חזתה וגם ניסתה לדווח למשטרה לפני.

ניק היה שם בדיוק כשהשכן נרצח. הגיע גם הבלש קלן ובר, שבינו לבין ניק עבר אריה שחור גדול.

וגם אמא בלוסום של ריילי מגיעה ושומעת לראשונה שניק הוא הארוס (בכאילו) של ריילי ואף אחד לא אמר לה. בלאגן מגוחך שהתחיל כבר לפני, עם קבוצת קשישים משעשעת מהבניין של ריילי.

יחד הם מתחילים לחקור מי רצח את השכן, כשמתח מיני גדול עובר ביניהם.

נכנס לתמונה גם גייב (גבריאל), בחור שחור, ענק, שרמנטי וחתיך שנשלח ע״י סבתא של ריילי כדי לחדד את כישוריה כמדיומית.

ולכל החבורה מצטרף גם כלב ענק בשם ברט.

ואז מתרחש עוד רצח.

מה חשבתי על הספר:

אני מחייכת הרבה, ספר משעשע מאד.

פרצתי בצחוק כמה פעמים (בעיקר על התנהגות הקשישים) ואולי בגלל החיוכים, לא ממש הרגשתי שזה ספר מתח לכל דבר, עם רוצח שלא עלה לי בכלל על הרדאר.

וכמובן, אין כמו נקמה מתוקה כמו גלידה בסוף.

בהחלט ספר חביב מאד.”