תראו, זאת האמת המביכה: אני מחבבת ספרים רומנטיים קלילים שעושים טוב על הלב.
קורה.
לא יותר גרוע מלאהוב את הרלן קובן וג'ק ריצ'ר, אני מניחה.
רק מה, קשה למצוא כאלה. כלומר, מה זה קשה, מדפי הספרים מלאים בספרות רומנטית. רק שרובה לא עושה טוב על הלב. לי לפחות.
לפעמים הרומנטיקה עטופה ב"רומן היסטורי" בשביל לתת לסיפור עומק ועניין שהכתיבה והדמויות לא מסוגלות לתת.
כמאמר הפתגם הידוע: מלחמת העולם השניה היא מפלטם האחרון של (הסופרים) חסרי היכולת.
ואם אין פתגם כזה, צריך להיות.
נחשו מה? גם מלחמת העולם השניה ברקע לא תציל את הספר הזה.
לפעמים הם כתובים גרוע, לפעמים הדמויות שלהם לא מעניינות, לפעמים (תמיד) הדמויות מוגזמות, קיצוניות. מביכות.
בקיצור, אני מחבבת ספרים מאוד ספציפיים בתוך ז'אנר שרובו המוחלט מעורר בי בחילה וזאת כבר בעיה אמיתית, כי בשביל להגיע לספר שבאמת יהיה לי כיף לקרוא אני מוצאת את עצמי מתחילה ופוסלת המון ספרים בדרך וקצת שונאת את עצמי על כל מה שמצאתי את עצמי קוראת בדרך ליעד שספק אם באמת שווה את זה.
וככה, מצאתי את עצמי לוקחת מהספריה ספר של קריסטין הרמל, סופרת שהצהרתי יותר מפעם שבחיים לא אקרא ספר שלה. למה? כי היא מסופרות הרומנים-רומנטיים ההיסטוריים האלה שאני כל כך מתעבת.
אבל גיליתי שלא כל הספרים שלה (מתיימרים להיות) היסטוריים, יש לה גם סתם קומדיות רומנטיות קלילות אז חשבתי לעצמי, למה לא בעצם. אולי אם היא מתמקדת ברומנטיקה וזונחת את ההיסטוריה התוצאה תהיה מוצלחת?
כן, זה מלמד בעיקר על שיקול הדעת שלי.
אז מה יש לי לומר על הספר?
ככה: הגיבורה, הארפר היא בלונדינית יפה ומבריקה שלא כל כך הולך לה עם גברים ולכן היא וחברותיה הוגות תוכנית מבריקה: הארפר תתנהג כמו בלונדינית מטומטמת מהסטיגמות ותגלה האם בפורמט הזה הולך לה טוב יותר עם גברים.
מה למדנו מהספר?
1. גברים מאויימים מנשים יפות וחכמות, ברגע שהגיבורה מתנהגת כמו מטומטמת גמורה המניות שלה עולות, אבל (שוק והלם!) זה לא באמת עוזר לה כי, טוב, היא לא רוצה מן הסתם לצאת עם גבר כזה.
2. בעצם לא כל הגברים מאויימים מנשים חכמות ויפות,יש כמה בודדים שדווקא סבבה עם זה. שוב, שוק והלם.
3. אבל חלקם בכל זאת מנוולים בדרכים אחרות. (שוק והלם? שוב?)
4. בעצם הבעיה של הגיבורה היא לא שהיא יפה וחכמה אלא שהיא מגבילה את עצמה רק לגברים חכמים ומצליחים ולא יוצאת עם, נגיד…
אינסטלטורים? ולכן בסוף הספר היא דווקא יוצאת עם אינסטלטור? רק שהוא בעצם רואה חשבון בעברו וסטודנט למשפטים בהווה ופשוט גבר מהסוג שלא מאויים מנשים יפות וחכמות? אמממ, אז מה בעצם למדנו מהנקודה הזאת? כלום ושום דבר? כן כן, שוק והלם. שוב.
5. בעצם נשים לא באמת חייבות בכלל גבר לצדן וגיבורת הספר יכולה להיות לבד ומאושרת.
טוב, סליחה, כן? אבל באתי בשביל הקומדיה הרומנטית והפאן, וזה אולי לא כל כך פמיניסטי מצידי, אבל מה לעשות, גם לא הכי רומנטי מצד הספר.
בסוף אני פה בשביל הכיף, תחסכי לי בבקשה את התובנות הקטנות וההו כה חכמות שלך, אם הייתי רוצה משפטי השראה, העצמה נשית ופמיניזם בשקל הייתי פותחת גוגל, לא ספר.
בקיצור, ספר מטופש על גיבורה שאמורה להיות חכמה אבל אין שום דבר בקול שלה או במעשים שלה שמשכנע שהיא אכן כזאת ואם אתם רוצים הוכחה אז בבקשה:
כשהארפר פותחת פרופיל באתר היכרויות במטרה לבדוק את התאוריה לפיה גברים מעדיפים מטומטמות, היא רוצה להכניס לתחביבים שלה קריאת ספרים וחברתה מתנגדת בתוקף:
"זה לא חלק בסיסי באישיות שלי?" התווכחתי בניסיון לשכנע אותה להכניס את הספר "שומרת אחותי" בתור הספר שהכי אהבתי לאחרונה. "בשום אופן לא," מג הגיבה בתוקף. "אינטלקטואלי מדי".
אינטלקטואלי מדי.
שומרת אחותי.
וזאת הגיבורה המבריקה שלכם חברים.
ביי, הלכתי לחפש דרכים לשחזר את תאי המוח שנשרפו לי במהלך הקריאה.


















