לי ולגיסתי יש הסכם לא רשמי, חוזה שבעל פה שבבסיסו קיים חוק: בכל פעם שאני מגיעה אליהם, היא מביאה לי ספר בודד שאסיים עד הפעם הבאה שניפגש. הפעם היא אתגרה אותי במיוחד. לא רק שהיא נתנה לי ספר שיש לו המשך ולכן יצאתי עם שני ספרים, אלא שהמפגש הבא שלנו יהיה באירוע משפחתי בעוד כשבועיים בדיוק. יש לי שבועיים לסיים את שני הספרים מהסדרה הזו. אז נתחיל.
היא שולפת מהמדף את הספר הנוכחי ולא אומרת עליו יותר מדיי. זה נראה לי כמו ספר מטופש ולא רלוונטי אבל לא נעים לי להגיד לה כלום. הכריכה כל כך מכוערת (לא שזה אומר משהו) אבל הכל עושה רושם של ספר סתמי. ואז במהלך בלתי צפוי היא דוחפת לי ליד ספר נוסף ואומרת "קחי זה ההמשך". אוי לא... אני חושבת לעצמי. במחשבה שניה, מה אכפת לי. שבועיים כדי לסיים שני ספרים קלילים ואולי מעט חביבים. גם ככה המצב במדינה לא מזהיר אז למה לרצות לקרוא משהו כבד.
התבדיתי. הספר הזה הוא ההפך הגמור ממטופש. זהו ספר חכם, רגיש וחשוב שמדבר על נושא כואב ועמוק. זהו ספר שמצליח להפתיע בשל תחילתו ה"רגילה" שלא מבשרת שום דבר חדש עד שהוא שובר את המוכר והידוע והופך לדבר הספציפי הזה שלשמו התכנסנו.
לילי, בחורה צעירה בת 23 מתאהבת ברייל, רופא נוירוכירורג כריזמטי ומוכשר, ששם את העבודה בראש סדר העדיפויות שלו ובכך מוצא את עצמו מצטיין. כל זה משתנה כשלחיים שלו נכנסת לילי. הוא מתאהב ונותן צ'אנס לזוגיות אמיתית. לילי, שהיא דמות שמלאה בטוב לב ונתינה, מוצאת את עצמה במערכת יחסים אלימה.
אני לא רוצה לפרט יותר על הספר כי יש בו התפתחויות ויש בו הרבה מעבר למה שסיפרתי פה. אני אישית בכלל לא קראתי את התקציר בגב הספר (כמו שאני עושה פעמים רבות) והופתעתי מאוד מכל ההתרחשויות של העלילה שלא היה לי מושג על מה היא מדברת.
הייחודיות של הספר היא ה"נורמליות" שלו. הוא מתחיל כמו עוד ספר נחמד על מערכת יחסים בין גבר לאישה. על שני צעירים שמצאו זה את זו ומתמודדים עם קשיים, וכולי וכולי... הניגון הרגיל. אבל הספר מתפתח למקום אפל ועמוק. מקום קשה שנובע מתוך "הנורמליות" ומצליח להמחיש את הצורה שבה מערכות יחסים כאלו יכולות להתקיים.
היופי של הספר שאין בו שיפוטיות, הוא נקי כמה שאפשר מצדדים ולכן מצליח כל כך לתעתע. הוא מביא סיפור כואב על אנשים שלא הצליחו לאהוב בדרך הנכונה. על אנשים שרק רצו את הטוב ביותר בשביל האחר, על אנשים שנפלו לתוך סיפור אהבה אימתי.
סופו של הספר מרגש מאוד ויש גם אחרית דבר של הסופרת שמתוודה כי הסיפור מבוסס על סיפורה האישי כבת להורים שהייתה ביניהם אלימות. ספר חשוב שהצליח לחדור אליי, לרגש, ללמד, וגם טיפה להסביר את מה שמבחוץ קשה לראות.
"כדי לשבור דפוס מוכר נדרשות כמויות אסטרונומיות של כאב ושל אומץ. לפעמים נדמה שקל יותר פשוט להמשיך לרוץ במעגלים המוכרים ולא להתייצב מול הפחד ולקפוץ ואולי לא לנחות על הרגליים."


















