• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הומו לוּדֵנְס (האדם המשחק)

הומו לוּדֵנְס (האדם המשחק)

מאת יוהאן האוּזינְחָה

הביקורת של מיכאל

תמונה של מיכאל
הומו לוּדֵנְס (האדם המשחק)

הומו לוּדֵנְס (האדם המשחק)

מאת יוהאן האוּזינְחָה

הביקורת של מיכאל

תמונה של מיכאל
הוצאה לאור:כרמל
שנת הוצאה:2024
קטגוריה:עיון

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני שנה•1 דקות קריאה

תיאוריה תרבותית מקורית החוקרת את חשיבות המשחק בחברה האנושית. הספר יצא לאור בשנת 1938, והספר זכה להשפעה נרחבת במגוון תחומים, כולל אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה וספרות. בלב הטיעון של חוזינגה עומד הרעיון שמשחק הוא פעילות אנושית יסודית החיונית להתפתחות התרבות. הוא טוען שמשחק אינו רק בילוי קליל, אלא פעילות רצינית ומשמעותית המאפשרת לנו לחקור את היצירתיות, הדמיון והיחסים החברתיים שלנו. ניתוח המשחק של חוזינגה מבוסס על מגוון רחב של דוגמאות היסטוריות ותרבותיות, כולל משחקים, ספורט, טקסים ופסטיבלים. לטענתו, פעילויות אלו מאופיינות כולן במערך משותף של מאפיינים, כמו השעיית המציאות היומיומית, יצירת מרחב וזמן מיוחדים וחשיבותם של כללים ומוסכמות. אחד הנושאים המרכזיים של הומו לודנס הוא היחס בין משחק ותרבות. חוזינגה טוען שמשחק אינו רק תוצר של תרבות, אלא שהוא עצם היסוד של התרבות. הוא טוען שתרבות נוצרת דרך באמצעות משחק אנחנו מסוגלים לבטא את הערכים, האמונות והזהות שלנו. נושא חשוב נוסף של הומו לודנס הוא תפקיד המשחק בחיי החברה. לטענתו משחק הוא כלי רב עוצמה לבניית קשרים חברתיים ויצירת תחושת קהילה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של Mira
Mira
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של אתל
אתל
תמונה של אומ"ץ
אומ"ץ
תמונה של מלכה לוין
מלכה לוין
תמונה של strnbrg59
strnbrg59
תמונה של yaelhar
yaelhar
10קוראים|גיל ממוצע61|50%נשים

על המבקר

תמונה של מיכאל

מיכאל

חבר מזה 2 שנים
9 ביקורות•68 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•עיון•מחזות
תמונה של מיכאל
מיכאל
חבר באתר מזה 2 שנים
ביקורות9
לייקים שקיבל68
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת4עיון2מחזות1

דיון על הביקורת

4 תגובות
עמיחי
עמיחי•לפני שנה
בתרגום הקודם התעתיק של שם המשפחה של המחבר היה הויזינגה. חוזינגה הוא חידוש נאה שלך :-)
אומ"ץ
אומ"ץ•לפני שנה
רק להעיר שבקבלה ובחסידות המקום הכי פנימי ועצמי בנפש זה התענוג והשעשוע.השער הראשון בספר עמק המלך נקרא שעשועי המלך בעצמותו, ובתוך החלק הכי פנימי בספירת הכתר שנקרא עתיק יומין יש משחק בין האמונה השלמעלה מהתנוג לבין זה שהאמונה נכללת בתענוג, והאמונה נקראת "תענוג פשוט" (לעומת תענוג מורכב)
שין שין
שין שין•לפני שנה

תודה על ההמלצה, לא הכרתי.

על העטיפה הציור היפה של ציירת הרנסאסנס האיטלקיה סופוניסבה אנגוויסולה של הילדות המשחקות שח מ 1555. תמונה משובבת נפש של האחיות של הציירת.
strnbrg59
strnbrg59•לפני שנה

כמו שאמר הדוקס של וולינגטון,

"קרב ווטרלו הוכרע על שדות הראגבי של איטון"
4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מיכאל

הספירה לאחור

הספירה לאחור

כריס ואלאס

לרגל ציון שמונים שנה להטלת הפצצה האטומית על הירושימה, ב־6 באוגוסט 1945.
הספר הספירה לאחור 1945 אינו מותחן היסטורי מרתק. זה תאור קבלת החלטה מצמררת מפלצתית שיש בה היעדר מוחלט כמעט של מוסר אנושי.
מספר את סיפורם של גברים רבי עוצמה-מדענים, גנרלים, נשיא-כביכול גיבורי על בדרמה אפית. אך בולט בפחות מידי הדגשה לגורלם של האנשים שנשרפו חיים? הילדים שנמחקו בשבריר שנייה? האימהות שראו את עולמן נמחה בהלומת אור מסנוורת?
הספר נוקט לטעמי בגישה קרה, כמעט טכנית, לנשק שהוא - הוא שיא הזוועה האנושית. הוא מדגיש "החלטות קשות" ואת "הכרח ההכרעה" אך פחות מדגיש שמדובר בפשע מוסרי בקנה מידה כמעט חסר תקדים-השמדה המונית של אזרחים חפים מפשע באמצעים לא אנושיים.(הכמעט -זו השואה שאנחנו עברנו לפני ה"ארוע" הזה ) הספר מזכיר את הקורבנות. אך כנספח שולי לדרמה שבעיקרה פוליטית מדעית.
השאלה המוסרית: האם יש הצדקה לשימוש בפצצה גרעינית נגד אוכלוסיה אזרחית? האם באמת היה צורך ברצח המוני? בעת הזו כששוב מעלים מחדש אפשרות לשימוש בנשק אטומי - יש מקום להעצים את הדימוי ה"ראוי" למנהיגים שמקבלים החלטות מחרידות האילו ב"משחק השחמט" הנורא שלהם. יש מקום להאיר את הצד האפל, לזעוק על אובדן האנושיות. להזהיר שאין דבר נאצל במלחמה. רק אבק ועפר וזעקות. הספירה לאחור 1945 הוא שיעור חשוב- רק אם נלמד ממנו את הדבר הנכון: שהשמדת חיים אינה פתרון, אלא כישלון קולוסלי מפלצתי נורא של האנושות ושל הנהגות איומות.

לפני 11 חודשים•מיכאל
הספר השחור

הספר השחור

אורהאן פאמוק

הרומן "הספר השחור" מאת אורחאן פאמוק הראשון של אורהאן פאמוק שתורגם לעברית. מתרחש בעיר איסטנבול. הספר עוקב אחר גאליפ, עורך דין המתגורר בעיר, היוצא לחיפוש אחר אשתו, רויה, שנעלמה מביתם. היעלמותה של רויה מניעה את גאליפ לנוע בחלקים שונים של איסטנבול ולעקוב אחר עקבות אפשריים, תוך שהוא נתקל באנשים שונים הקשורים אליה או לבן דודה ג'לאל , כותב טורים ידוע בעיתון העירוני שנעלם גם כן וקשור להעלמותה.

העיר איסטנבול מתוארת בספר כישות רבת פנים ואכן עיר מיוחדת וממולצת מאד לביקור בעיתות שנקווה שישובו במהרה. העיר המשלבת מאפיינים היסטוריים ומודרניים. ישנם תיאורים של סמטאות צרות בשכונות ותיקות, בנייני דירות ישנים לצד מבנים חדשים יותר, שווקים הומי אדם ורחובות ראשיים. המיקום הגיאוגרפי של העיר, המחולקת על ידי הבוספורוס ומגשרת בין יבשות, בא לידי ביטוי בתיאורים פיזיים של המצר, מעברי המים והתנועה על פניהם. מצבי מזג אוויר, כמו ערפל או שלג, משפיעים על האווירה הכללית ועל התיאורים הוויזואליים של העיר. האדריכלות של העיר, המשלבת סגנונות שונים מתקופות שונות, מהווה רקע למתרחש.

הדמויות המאכלסות את הספר מגוונות. גאליפ הוא הדמות המרכזית דרכה נחווים האירועים והעיר. חיפושו אחר רויה מערב אותו באינטראקציות עם דמויות משנה שונות – החל משכנים ובני משפחה ועד אנשים הפועלים בתחומי המדיה והתרבות הקשורים לג'לאל . רויה עצמה נותרת דמות שעיקר היכרותנו איתה היא דרך זיכרונותיו של גאליפ והשפעתה על דמויות אחרות. ג'לאל , על אף שאינו נוכח פיזית ברוב חלקי הסיפור, משפיע רבות דרך הטורים שהוא כותב ודרך האופן בו גאליפ תופס אותו ואת עולמו ואת מעמדו כדמות ציבורית.

הדמויות מתוארות לעיתים קרובות דרך הקשר שלהן למקומות מסוימים בעיר או דרך האופן בו הן מייצגות היבטים שונים של החברה . העלילה מתקדמת תוך שגאליפ מנסה להבין את היעלמותה של רויה ואת הקשר שלה לג'לאל סאליק ולאנשים אחרים, כאשר התנועה שלו בעיר ופגישותיו עם דמויות שונות מהוות את בסיס הסיפור. הספר מציג תמונה רחבה של איסטנבול על היבטיה השונים, תוך שזירת סיפור אישי בתוך תיאור אורבני נרחב של מקומות ואנשים. מחייב סבלנות וטעמי ספר איכותי וקריא.אישית אני נהנה מתאורים לא פחות מארועים.

לפני שנה•
★★★★★
•מיכאל
חרדי וטוב לו

חרדי וטוב לו

טוביה טננבום

בספרו "חרדי וטוב לו" מציג טוביה טננבום דוגמאות רב-גוניות הממחישות את עולמם הפנימי והחיצוני המורכב מאד של החרדים. בין הדוגמאות הבולטות ניתן למנות את הגרפיטי המאתגר "ציונים, סופכם קרוב"
לצד מודעה המכריזה על "מתנות" שמעניק אדמו"ר בגן עדן למבקרים בקברו ביום השנה לפטירתו, יחסי הכוחות הרוחניים והחברתיים בתוך הקהילה אינם בהכרח הוכחה לרצון כן לקיום מצוות, תפיסת הנס והקדושה המתמשכת גם לאחר המוות מתבססת על תלות הכמעט מוחלטת בהנהגת הקהילה. אוי למנסה לערער אוי למבקר.....
טננבום מתאר מפגשים עם דמויות שונות – החל מאדמו"רים נודעים, דרך זמרים חרדים , ועד לחרדי הפשוט ברחוב הנושא בנטל – ומעלה שאלות יומיומיות שנראות פשוטות אך טומנות בחובן לא מעט עומק פסיכולוגי וסוציולוגי, כגון: "למה חרדים לא לומדים תנ"ך?", "האם היהודים לבשו שטריימל במצרים?", "מדוע ילדים חרדים מלקקים דבש?", . שאלות החושפות המתח רב מאד בין המסורת לבין המודרניות, בין השמרנות לבין הרצון לשמחה ולחופש ביטוי, ומציגות את הקונפליקטים הפנימיים של הפרט בתוך מסגרת חברתית סגורה.
דוגמה נוספת היא תיאורו של אורח החיים המוקפד בחסידות מסויימת, שבו "המשמיש" את אשתו חייב לעטות ציצית, לבצע את המעשה במהירות, ולהיות נתון לביקורת צמודה של האדמו"ר בנוגע ל"תקונעֶס" – תקנות מחמירות הנוגעות לחיי הנישואין, שבמקרים קיצוניים אף עלולות להסתיים בעונשים דרמטיים. תיאור זה מדגים את השליטה ההיררכית והפסיכולוגית על הפרט, את המתח בין הצורך באינטימיות לבין מגבלות חברתיות ודתיות.

לפני שנה•
★★★★★
•מיכאל
הגמד של מנדל

הגמד של מנדל

סיימון מאואר

הנזיר גרגור מנדל, הוא אבי הגנטיקה, בנדיקט למברט הוא דמות בידיונית, גנטיקאי מבריק הנאבק בגמדותו וקרוב משפחה רחוק של מנדל. סיימון מאואר היה סופר ומורה לביולוגיה. מת השנה בפברואר. ד"ר בנדיקט גבור הספר נאבק במצבו ה"דפוק" . מנסה לפענח את הגן האחראי לגמדותו.
הוא הגמד של מנדל - ציני מאד, נבון , מציאותי ושנון, מספק הצצה בלתי אמצעית לעולמו של אדם החי בשולי החברה. הוא חושף בכנות כואבת את המאבקים היומיומיים, אותם חש על בשרו.
חייו של מנדל שגילה את חוקי התורשה בתקופה בה תגליותיו לא זכו להכרה מיידית, חייו של בנדיקט, הגניטיקאי השונה... ההבנה שאנו תוצר של גנים שירשנו המעצבים את חיינו וגורלנו מהיום שבו הורינו עשו פוצ"י מוצ"י ותא זרע אחד קטנטן הקדים את אחיו במירוץ והתפוצץ על ביצית וחרץ את גורלנו לעד.
סיימון מאואר טווה עלילה מעוררת מחשבה ומאתגרת - בנושא מורכב ומרתק. מומלץ עד מומלץ מאד.(בלי להיות מחוייבים מידי להתעמק בקטע המדעי שבספר).

לפני שנה•
★★★★★
•מיכאל
האי של נשות הים

האי של נשות הים

ליסה סי

ליסה סי סופרת אמריקאית ממוצא סיני, נולדה ב-18 בפברואר 1955. היא ידועה בעיקר בזכות ספריה העוסקים במעמדן וחייהן של נשים אסיאתיות - סיניות וקוריאניות, "האי של נשות הים" מאת ליסה סי הוא רומן היסטורי מתרחש על האי ג'ג'ו שבקוריאה הדרומית. מתמקד בחייהן של שתי נשים, יונג-סוק ומי-ג'ה, ובקהילת הנשים הצוללות הייחודית של האי.
האי ג'ג'ו, הממוקם בדרום קוריאה, הוא אי געשי בעל היסטוריה עשירה. הנשים הצוללות, המכונות "הניאו", היוו חלק בלתי נפרד מהתרבות ומהכלכלה של האי במשך מאות שנים. הן ידועות במיומנויות הצלילה החופשית שלהן, וביכולתן לצלול לעומקים גדולים ללא ציוד צלילה.
הספר מתרחש על רקע תקופה סוערת בהיסטוריה של קוריאה, הכוללת את הכיבוש היפני (1910-1945), מלחמת קוריאה (1950-1953), והמעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית. אירועים אלו השפיעו רבות על חיי התושבים בקוריאה באי ג'ג'ו, ובמיוחד על הנשים שצללו.
הספר מתמודד עם נושאים מכבידים כמו אובדן ילדים, בעלים וחברים. יונג-סוק, עברה אובדן כפול ומתמודדת עם אבל וצער עמוקים. מי-ג'ה מתמודדת עם אובדן של מעמד חברתי וקבלה עצמית עקב נסיבות לידה. הטראומה משפיעה על הנפש ועל מערכות היחסים של הדמויות, אך גם מעוררת בהן כוחות התמודדות וחוסן.
זהות נשית: הספר בוחן את הזהות הנשית בחברה קוריאנית מסורתית ופטריארכלית. הנשים באי ג'ג'ו מוצאות כוח ועצמאות דווקא בעיסוקן המסוכן והקשה, ויוצרות לעצמן מרחב נשי מובהק. דרך הדמויות, אנו רואים את המאבק של נשים למצוא את קולן וזהותן הייחודית בעולם שמרני.
יחסים בין-אישיים: מערכות היחסים בין הנשים, במיוחד בין יונג-סוק למי-ג'ה, הן מורכבות ומרתקות. חברותן העמוקה נבחנת לאורך השנים על רקע קשיים ואתגרים. הספר מדגיש את כוחה של חברות נשית ואת התמיכה ההדדית בין נשים ככוח מניע ומרפא.
התמודדות עם סטיגמה: מי-ג'ה מתמודדת עם סטיגמה חברתית עקב נסיבות לידתה. מציג את הקושי להתמודד עם דעות קדומות ואת הצורך בקבלה עצמית. דרך דמותה של מי-ג'ה, אנו לומדים על כוחה של הרוח האנושית להתגבר על קשיים ואפליה. הספר מציג תמונה מורכבת של מעמד האישה בחברה הקוריאנית. מצד אחד, הנשים הצוללות נהנות ממעמד כלכלי וחברתי גבוה יחסית לגברים. מצד שני, הן עדיין כפופות לנורמות חברתיות מסורתיות ולציפיות גבריות. הספר מעלה שאלות על כוח, שליטה ומגדר.
קהילה וחברה: הקהילה באי ג'ג'ו משחקת תפקיד מרכזי בחיי הנשים. הספר מתאר את המבנה הקהילתי הייחודי, את הטקסים, המסורות ואת הערבות ההדדית בין חברי הקהילה. הקהילה היא מקור כוח ותמיכה עבור הנשים, אך גם מקור של לחץ חברתי וציפיות.
שינויים חברתיים: מתאר את השינויים החברתיים שחלים בקוריאה במהלך המאה ה-20, כמו הכיבוש היפני, מלחמת קוריאה והמודרניזציה. שינויים אלו משפיעים על חיי הקהילה ועל מעמדן של הנשים. הספר מעלה שאלות על שימור מסורת מול קדמה ועל ההשפעה של אירועים היסטוריים על חיי הפרט.
יחסי גומלין בין אדם לסביבה. מדגיש את הקשר העמוק של הנשים לים ולטבע. הצלילה היא לא רק מקור פרנסה, אלא גם חלק בלתי נפרד מהזהות שלהן ומחייהן הרוחניים. מעלה שאלות על יחסי הגומלין בין האדם לסביבה ועל ההשפעה של הטבע על חיינו. מתאר את התרבות והמסורות הייחודיות של קהילת הנשים הצוללות. אנו למדים על שיטות הצלילה המסורתיות, על האמונות והטקסים שלהן ועל הקשר שלהן לעולם הרוחות. הספר משמר את התרבות הייחודית של קהילה זו ומעלה שאלות על שימור מסורות בעולם משתנה.
מיתוס ופולקלור: הספר משלב אלמנטים של מיתוס ופולקלור קוריאני. אנו פוגשים דמויות מיתולוגיות וסיפורים עממיים שמשולבים בעלילה.
שינויים תרבותיים: הספר דן בשינויים שחלים בתרבות ובמסורות של הקהילה עם הזמן.

לפני שנה•מיכאל
שלג

שלג

אורהאן פאמוק

שלג: יצירת מופת של רגישות ופוליטיקה

"שלג" של אורחאן פאמוק אינו סתם רומן, אלא חוויה ספרותית המשלבת בין אהבה, פוליטיקה, היסטוריה ותרבות. פאמוק, כדרכו, מצליח לשזור סיפור מרתק על רקע נופים בעת שהשלג היורד תואם לאווירה הכוללת. הוא חושף את פצעיה הפתוחים של החברה הטורקית. באחת התקופות המורכבות שלה.

הסיפור הוא מסע של משורר גולה לקארס, עיר קפואה ומבודדת בצפון מזרח טורקיה, בעקבות סדרה של התאבדויות מסתוריות של נערות צעירות. ההגעה הזו מהווה נקודת מפנה הן בחייו של המשורר והן בחיי הקהילה כולה. בעודו מנסה לפענח את התעלומה, הוא מוצא עצמו שוב ושוב נמשך אל עברו, אל אהבה אבודה ואל זיכרונות כואבים.
אורהן פאמוק משלב בהצלחה בין סיפור בלשי, רומן רומנטי, ומחקר חברתי-פוליטי. הקורא מוצא עצמו נשאב לעלילה מותחת, זוכה להכיר ולקבל תמונה עשירה ומורכבת של החברה הטורקית.
פאמוק הוא אמן מילים, הוא מצליח לתאר את הנופים הקפואים של קארס, את יופיה של איסטנבול, ואת עומקן של הנשמות האנושיות בצורה מרגשת ובלתי נשכחת.
יש בספר ביקורת חברתית נוקבת: מתחת לפני השטח של סיפור האהבה, של החברה הטורקית, של הקונפליקטים בין מסורת למודרנה, המחיר הכבד של הפוליטיקה על חיי הפרט.
הדמויות רב-ממדיות, אנושיות ומורכבות, הן נעות בין אהבה ושנאה, בין תקווה לייאוש ענק.
הספר בעיני חוויה הספרותית אמיתית . חבל שלא ניתן לקרוא אותו בשפת המקור. התרגום ראוי לשבח-אבל כבכל ספר משובח התרגום פוגם.

לפני שנה•מיכאל
בית-בובות

בית-בובות

הנריק איבסן

סוף המאה ה-19. אירופה עוברת שינויים חברתיים ותרבותיים. הערים גדלות, התעשייה מתפתחת. יחד עם זאת נשמר חוסר השיוויון המיגדרי. נשים כפופות לגברים בכל תחומי החיים האשה נדרשת לוותר על עצמאותה לטובת משפחתה ובעלה. איבסן כאחד מחלוצי הדרמה הריאליסטית בחר להציג את המציאות החברתית כפי שהיא. נורה גבורת המחזה מייצגת את התקופה. משתדלת לשמר את הסדר החברתי אך כאישה אינטליגנטית וחכמה נאלצת לוותר על חלומותיה האישיים לטובת התפקיד החברתי. נורה יוצאת למאבק על הזכויות שלה. בכך עוסק המחזה המומלץ לצפייה, לקריאה.

לפני שנה•מיכאל