הספר התקבל לסקירה מההוצאה 🙏
האמת שהכריכה והתקציר ממש לא מושכים ולא הייתי טורח להעיף בו מבט שני, אבל קיבלתי עליו המלצות חמות ובאמת מזל שלא פספסתי אותו.
לאחר הקריאה אני יכול לומר בביטחון שהכריכה והתקציר עושים עוול לספר בעיניי (למרות שגם הכריכה באנגלית לא משהו..), אבל מדובר בעוד מקרה קלאסי של "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". מרגע שהתחלתי לקרוא פשוט נסחפתי פנימה עמוק לתוך הספר, שהשכיח ממני את הדריכות והלחץ של "שאגת הארי" וסיימתי אותו תוך שבוע. הספר מותח וסוחף מאוד, מלא רבדים ושכבות נסתרות המתגלות אט אט עם התקדמות העלילה. הוא שיחק לי במוח מההתחלה והכניס את כישורי הבלש שלי להילוך גבוה. לכל אורכו מצאתי את עצמי מעלה תיאוריות ומפריך אותן.
הספר כתוב כלבבי בגוף ראשון מפיה של הגיבורה סיידי ולסירוגין מנקודת מבטן של כמה דמויות משנה. סיידי הרגישה לי קצת דכאונית וכבדה, דמויות המשנה היו מסקרנות ומרתקות יותר, נהניתי מאוד לקרוא על אחת מהן ואילו על השניה התקשיתי מאוד לקרוא. ניכר הידע הרפואי של הסופרת, והיא לא כותבת עליו בצורה מעיקה אלא מעניינת. עליתי על הטוויסט המרכזי די מהר כבר בהתחלה, כי בטעות קראתי ספוילר די עבה באחת הביקורות על הספר טרם הקריאה, שקילקל לי אותו. והרמזים שנשתלו בשלב די מוקדם בעלילה גם כן הובילו לשם. כשגיליתי שאכן צדקתי התבאסתי ממש כי אני מאוד אוהב את הטוויסט הזה והייתי נהנה הרבה יותר אם הוא לא היה נהרס.
עם זאת, למרות שרוב חשדותיי התבררו כנכונים, הדרך לשם עדיין הייתה וואו אחד גדול של "מיינד בלאוינג", ככה שזה כמעט לא פגם לי בהנאה. ובעיניי זה מעיד בגדול על היכולת של הסופרת לבנות עלילה פתלתלה ומהודקת. בנוסף, חשדתי באחת הדמויות ולבסוף אכן צדקתי, אך לא הבנתי את עומק התחכום והערמומיות שלה אלא רק לקראת הסוף. כמו כן, לקראת סוף הספר הייתה לי תחושה שהסופרת ממהרת לסגור קצוות על חשבון חורים קטנים בעלילה, אבל זה באמת זניח. בנוסף, כל הזמן ציפיתי לטוויסט אחד אחרון וכ"כ מתבקש שהיה הופך את הסיום להרבה יותר עגול והירואי בעיניי. לצערי הסופרת לא חשבה כמוני ונשארתי עם תחושת ההחמצה של "אני הייתי כותב את זה טוב יותר" 😌
לסיכום, ספר מעולה שחייב להפוך לסרט!! ולפי מה שהבנתי, זה אכן יקרה בקרוב בע"ה 😍😍🔥
הוא לגמרי מסוג הספרים שאמליץ לכולם לקרוא, רק כדי שנוכל לדבר עליו בלי הפסקה מיד לאחר מכן. אל תחמיצתו!! ועשו לעצמכם טובה ואל תקראו ביקורות עליו קודם 😉
זהו הספר הראשון של מרי קוביקה שאני קורא ובהחלט לא האחרון. כבר ממתינים לי ספרים נוספים של הסופרת המעולה הזו ואגיע אליהם בקרוב מאוד בע"ה.
ולסיום, אולי נעשיתי רכרוכי לעת זקנה, בכל מקרה לראשונה מציין טריגרים שעשו לי קווץ' בבטן:
תיאור גרפי של אחרי התאבדות, התעללות בילדים

האחרת״-מרי קובינה

הוצאת ספר לכל
368 דף

טריגר: התעללות נפשית ופיזית בילדה בת 6.

״אף פעם לא היית משעממת״

מסופר מנקודת מבט בגוף ראשון של סיידי, קמיל שהיתה השותפה של סיידי בדירה ולא רק….. ועכברונת שאיננו יודעים מי זו, עדיין.

ד״ר סיידי פאוסט וויל עברו משיקגו לבית פרטי בפורטלנד מדינת מיין, ירושה מאחותו של וויל, אליס, שהתאבדה, היא גם ״השאירה״ בת, אימוג׳ן בת ה-16 בגיל טיפש עשרה איום ולוחמני.
הם הגיעו לבית, אחרי שעברו מדירה קטנה בקומה השישית, יחד עם בניהם טייט בן ה-7 ואוטו בן ה-14 ושתי כלבות האסקיות.
במדינת מיין יש 4000 איים ולהגיע לבית ולהגיע לעבודתה במרפאה, הם לוקחים מעבורת.
וויל עובד כמרצה לא מן המניין ומלמד אקולוגיה יומיים בשבוע והשאר עובד כ״עקרת בית״.
אחרי מספר שבועות שגרו שם, נרצחת שכנתם מורגן ביינס.
מה היא קשורה אליהם? ובעלה ג׳פרי המוזר שאפילו לא מתאבל עליה.
קמיל לא מוותרת עושה הכל כדי להשאר בתמונה.
סיידי לא יודעת זאת.
הסיפור מתחיל להיות מותח יותר ויותר, יש הרגשה שמשהו לא טוב מסתובב מסביב לסיידי ואנו חושבים שאנחנו מנחשים, אך יש מעבר לזה…
ככל שקוראים הלאה, הלסת נשמטת וההפתעות ממש ״נזרקות״ בסטירה מצלצלת על הלחי.
וואו, איזה יופי של ספר.
סיום נכון…
מאד מאד נהנתי!!!!
סיימתי ביום, לא יכולתי להניח מהיד.