קץ הילדות, סוף עידן התמימות, הגיע העת להתבגר ולהתפכח, להבין לאן מועדות פני האדם.
יום בהיר אחד צל נופל על כדור הארץ, חלליות עוגנות במרום הערים המרכזיות, ובהן יצורים תבוניים אותם מכנים האנשים - "השליטים". לאחר תקופה קצרה של חשדנות ותוקפנות אנושית טיפוסית, נכפה על האנושות לקבל את מרותם.
השליטים, המעדיפים את הכינוי משגיחים, מציגים עצמם כיצורים אלטרואיסטיים, אשר הגיעו לפלנטה כדי לשים קץ למלחמות ולכונן אוטופיה.
אבל מי הם בדיוק אותם שליטים? מהי מטרתם הסופית? האם האדם יידע להתאים את עצמו לאותה אוטופיה?
הספר מחולק לשלושה חלקים – הגעת השליטים וההתמודדות עמם, תור הזהב שכביכול הביאו וחשיפת הסיבה האמיתית לבואם.
אין עוררין כי רווחת האדם השתפרה פלאים מאז בוא השליטים - תמו המלחמות, החולי והרעב, ואושר ועושר בלתי נדלה נהיה מנת חלקו של כל בן תמותה. השליטים שואפים לאחד את העולם תחת שלטון שוחר שלום אחד, אך תנועת נגד קוראת תיגר על תפיסה זו בטענה שאחדות משמעה טשטוש הזהות של שלל האומות ההיסטוריות ואיתה גם איבוד חירות האדם. הם מתקשים לשים מבטחם בשליטים, בין היתר, כי אלו ממאנים לחשוף את זהותם – התקשורת איתם מתנהלת בשלט רחוק באמצעות נציג אנושי אחד (סטורמגרן, הדמות האהובה עליי בסיפור, יחד עם השליט קרלאן וסאליבן חוקר הים).
כיצד ניתן לקבל את מרותה של ישות המסרבת לחשוף את פניה? האם זהו אתגר גדול מדי עבור הסקרנות האנושית הילדותית קמעה?
קלארק הוא לא רק איש יצירה מרהיב, אלא גם פילוסוף, עתידן ופסיכולוג שמבין לנפש האדם. העתיד שהוא חוזה לנו הוא מקורי, פקחי ואמין באופן בל יתואר, ויכול היה להיכתב גם היום ולא לפני שבעים וחמש שנה. דמיונו הפורה ניכר בטכנולוגיות ובאומנות העתידית, כמו בתיאור העולמות שבדה ובתיאוריות של המשנה לסטורמגרן אודות השליטים. קלארק היטיב לכתוב עלילה סוחפת ומרתקת, כזו שאין בה רגע דל.
תמהתי האם השליטים הקדימו את אלוהים בבואם לכדור הארץ כדי לרתום את האדם לצדם ולהצמית את האמונה. ציפיתי שלאור מעשיהם הנשגבים, תקום סביבם תנועה דתית מסוימת או כת. בשום נסיבות לא תתנוון בעיניי האמנות.
מסתורין רב מלווה את הסיפור באשר לכל הנפשות הפועלות ומניען. שני החלקים הראשונים הכינו את הקרקע לחלק השלישי, בו נחשפת מטרת-העל שבמרכזה האנושות, מבלי שיהיה בהם אפילו רמז דק. הרגשתי שקלארק יכול היה לבחור כל אחת מני מטרות-העל שוודאי בדה לעצמו, הערכתי את בחירתו, אם כי אני לא משוכנע שהיא הנכונה.
שליטים או משגיחים? זוהי אחת התהיות המלווה את היצירה. כך או כך, גם גורלם מכמיר לב.
האם החברה האנושית זקוקה יותר לוודאות קיומית או חירות?
מהן תחלואותיה של אוטופיה והאם היא בת מימוש?
מה צופן העתיד לאנושות?
קלאסיקת מד"ב מפוארת,
מומלץ בחום.










![אנה קארנינה [מהדורת 1999 - א' / ב']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers4/48864.jpg)







