יש ספרים שמזלם שיחק להם - וגם שיחק לנו - והם ממשיכים להופיע ולהפתיע גם אחרי אלפי שנים. בכל תרבות עתיקה יש ספרים כאלה, שמתגלים מדי פעם ומפתיעים אותנו בתוכנם הסיפורי העשיר. בבסיס הספר הזה סיפור יווני עתיק מאוד שרק חלקים ממנו נמצאו. בסיפור מופיעה עיר שמימית בשם: נפלוקוקיגיה, ומכאן השם לספר הזה. לדעתי תרגום השם לעברית באופן הזה מטעה מאוד. נפלוגיה ביוונית זה: תורת העננים. קוקי זה כינוי לאדם קצת אבוד כמו שאצלנו הוא מכונה: קוקו. ומכאן שלהופעת הקוקיות אין שום דבר עם הספר הזה. לא שאלו אותי אבל תרגום הרבה יותר טוב לשם היה: הארץ השמימית המתעתעת או משהו דומה.
הספר עצמו קופץ מזמן לזמן וממקום למקום כשאת כל זה מאחד כאמור אותו ספר עתיק וסיפריות לאורך הדורות. יש לנו כאן את תורכיה בזמן כיבוש איסטנבול בסוף המאה ה-15, את ארצות הברית בתקופה הנוכחית (כולל איזכור משמעותי של מלחמת קוריאה) וגם ספינת חלל עתידנית. הגיבורים בספר הם למעשה אנטי - גיבורים. אנשים שנסחפים עם אירועי ההיסטוריה ורק רוצים 'להגיע הביתה בשלום'.
התיאור של החיים, הפשוטים והרגילים, בתקופות השונות אמין כאן מאוד. גם הצמידות להיסטוריה (לא כולל כמובן את החיים בחללית אבל זה לפחות נסמך על מדע ידוע) כך שהקריאה בספר נעימה מאוד. אני גם לא ממש יכולה להבין מה כל כך מצא חן בעיני בספר, אבל הופתעתי לטובה.










![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)

![למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2125.jpg)




