אוי מויש'לה, אם כולם היו מקשיבים לך, לאורך הדורות, היה לאנשים הרבה יותר טוב. אבל לא כך קרה. הכוח משכר אנשים שרוצים ממנו עוד ועוד והשחיתות היא עניין של יום - יום. ואין לזה שום קשר למצוות הדתיות שרצית שכולם ימלאו. אבל יש לזה קשר הדוק לסירוב להתייחס לדברים שלך.
יודעים מה טען משה שצריך להיות התפקיד של מלך ישראל? הנ"ל צריך ללמוד כל היום. לא לנהל שום דבר. לא לקבוע חוקים, לא להיות ראש הצבא ובכלל לא להתעסק בכלום. רק לשבת וללמוד. את המדינה צריכים לנהל הזקנים והנבחרים. דמוקרטיה במיטבה. אולי אפילו לפני יוון. אבל איזה מלך הקשיב לו?
בקיצור, פספסנו בגדול.
וכן, אני יודעת שאת התנ"ך כתבו לפחות 500 שנים אחרי משה. אבל יש טענה שספר 'דברים' יוצא דופן בעניין הזה. והוא קדום הרבה יותר. אז אולי בכל זאת משה ידע הרבה מאוד על ניהול אנשים ויישום שלטון טוב.
אבל עברו כבר כמעט 4000 שנים, וכל מה שנשאר לנו זה סיפור על איש חכם אחד, שראה את הנולד, וכרגיל אף אחד לא הקשיב לו, וברור שגם היום לא מקשיבים לו.
הספר הזה מעניין, למעט העובדה שהוא כתוב כאילו הסופר מרצה. בהרצאות, שמתי לב, מרצים נוהגים לחזור על עצמם. לפעמים מתוך תחושה שאולי לא שמעו אותם מספיק טוב, לפעמים מתוך ניסיון להזכיר לעצמם על מה הם מדברים אחרי הסחת דעת, ועוד סיבות. אבל בספר דבר כזה לא צריך להיות. קורא לא צריך לקרוא שוב ושוב את אותו משפט, גם אם המשפט חכם, ובטח שאין לו צורך בסיכומים שחוזרים על הכל. וגם אם המוטו של לימוד התנ"ך זה "ושיננת לבנך", לכל דבר יש גבול.










![מרטין עדן [מהדורת 2012 - תרגום חדש]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/963208.jpg)

![למי צלצלו הפעמונים [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/2125.jpg)




