משהו היה חסר לי בספר הזה.
אוקיי, אדייק: משהו היה חסר לי בכל אחד מהסיפורים המרכיבים את הספר הזה.
ובהכי מדויק שיש: בסיפור הראשון יש התמודדות של אישה עם חסרונו של אהובה אשר חזר מהמתים ואז מת שוב. בסיפור השני יש התמודדות של עיירה שלמה עם חסרונם של החתולים המאכלסים אותה אשר יום אחד כולם עוזבים את אותה עיירה בהמוניהם. בסיפור השלישי יש התמודדות של אדם עם חסרונו של אדם אחר בחייו אשר החיים מערימים קשיים על האפשרות שהשניים יתחברו ויצרו קשר אף על פי שאותו אדם רואה את האדם האחר לא מעט פעמים. בסיפור הרביעי, יש התמודדות של אישה עם מחסור בפרטים חשובים מעברה המטרידים את מנוחתה. בסיפור החמישי, יש התמודדות של רוצחת אשר איבדה את בת זוגה מכיוון שנרצחה על ידה. בסיפור השישי, יש התמודדות של אישה עם חיים בעיירה שכל תושביה אילמים/גוזרים על עצמם שתיקה והרעש והדיבור חסרים בה. בסיפור השביעי, יש התמודדות לא שגרתית של אדם עם השכול המשפחתי. בסיפור השמיני, יש התמודדות של בחור עם ההשלכות של המחסור במערכת יחסים תקינה שלו ושל אביו וגם שלו ושל האקסית שלו.
אף על פי שהספר עוסק במחסור ובחוסר (לפחות לפי הפרשנות שלי), הספר בסך הכל נותן הרגשה שאין בו הרבה דברים משמעותיים שחסרו לי. הכתיבה של אופיר טושה גפלה - כהרגלה: מפותלת, מסתורית, חודרת אל נבכו של נפש האדם, פיוטית ונעימה לקריאה. הרעיונות מסקרנים, והביצוע מספק בסך הכל. הסיפורים ישראליים ולא ישראליים במקביל, דמיוניים ומציאותיים במקביל. חלקם פשוטים אך אנושיים ומעוררי רגש ואמפתיה (הסיפורים העונים להגדרה הזו, דרך אגב, היו האהובים עליי בקובץ הזה), וחלקם סתם מוזרים בקטע טוב עם איזה גימיק מסקרן מעולם הטושה גפלי. בקיצור: מומלץ!
דרך אגב - תקציר הסיפורים אשר כתבתי בפסקה הראשונה, הוא ממש על קצה המזלג. חלקם נשמעים על פי התקציר כלליים ומעומעמים, ואכן פרטים רבים חסרים, וזאת מחשש לספויילרים ופירוט יתר שיעמיס על הסקירה.
***
סדר הסיפורים ודירוגם:
1. הטעות - 4.5 כוכבים
2. עונת הנדידה של החתולים - 4.5 כוכבים
3. תוכנית האב - 5 כוכבים
4. המלכה השקטה - 4.5 כוכבים
5. החלקה - 3.5 כוכבים
6. בין המלחמות - 4.5 כוכבים
7. הלילה נהרוג אדם - 5 כוכבים
8. אימת הילד - 5 כוכבים
דירוג ממוצע לספר: 4.5 כוכבים (עיגלתי ל-5 כי אני מאוד אוהב את הכתיבה של גפלה ואת שאר ספריו, וגם כי אני סתם איש נחמד).
***
ובנימה אישית: סמוך לסיום קריאת הספר, זה היכה בי - המחסור האישי שלי. משהו שהיה לי, ונעלם. כבר איננו עוד. אני מקדיש את הביקורת הנ"ל למחסור הזה. אני עדיין מנסה בכל כוחי להתמודד איתו. מקווה שאצליח בכך.
נ.ב - יש גם סיפור תשיעי ואחרון. קוראים לו "העולם הוא מיטה". טרם הגעתי אליו. הרגשתי שמכורח הנסיבות אני חש צורך לפרסם את הסקירה עכשיו. אל דאגה, עוד אשלים את הסיפור, אני בטוח שמדובר בסיפור מצויין כמו שגפלה יודע לכתוב. לגבי השלמת החוסר הזה - אתם לא צריכים לדאוג כי זה יקרה בהקדם. וכמובן שגם אוסיף כמה מילים עליו ואחשוף את הדירוג שאני מעניק לו, אתם מוזמנים בשמחה להתעדכן בכך. אך עם זאת, כולי תקווה שגם החוסר האישי, הפרטי, יתמלא בשמחה והריקנות תדעך לה.
***
-עדכון לאחר קריאת הסיפור התשיעי-
בסיפור התשיעי, יש התמודדות של שדרן רדיו בתוכנית לילה עם חסרונם של קרובי משפחתו וחבריו שכולם באופן משונה מתו מיתת (או שאולי מיטת?) נשיקה.
דירוג: 4 כוכבים


















