חייבת לפתוח את הסקירה בהודיה גדולה להוצאת אפיק, שמביאה לנו את הקול הספרותי הערבי במבחר יפה, ומנגישה לנו אותו. כל כך קרוב, אבל כה רחוק.
האנתולוגיה הזו נאספה ונערכה בקפידה ובהרבה אהבה, ונראה שכל מי שלקח חלק בהוצאת הספר הזה שם את לבו בתהליך.
הספר שומר על דו לשוניות לכל אורכו. החל מהכריכה, דרך פירוט התוכן, הסיפורים, הצגת הסופרים.ת, ועד לכריכה האחורית. כל דבר שנכתב פה, נכתב בשתי השפות. איזה יופי, זה לא רק הדו לשוניות. זה גם איזשהו סוג של דו קיום מכובד ומכבד. והלוואי שיזלוג מהמרחב הספרותי גם לחיים עצמם.
ומה שאני הכי אוהבת זה ספר שלוקח אותי קצת מעבר לסיפור, ומצייד אותי בחומר חשיבה. והספר הזה באמת קצת פוקח עיניים, ומחדד מחשבה. הכתיבה היא כל כך מתנה. מתנה דו כיוונית. לכותב כמו גם לקורא. היא צינור שדרכו עוברות מחשבות, רעיונות, מילים שמתגבשות למשהו מוצק וממשי. אבל כמה שלגבינו זה הכי טבעי ומובן מאליו, זה לא כך אצל כולם. וכשקראתי את הסיפורים בספר הזה הבנתי ושמחתי על השינוי ועל הדרך שנעשתה.
הסיפורים מהעולם הערבי הם עכשוויים, הם ברוח התקופה. כבר לא סיפורים בנוסח סיפורי אלף לילה ולילה הנשענים על פולקלור ואגדות עממיות.
לכתוב על נושאים שהיו עד לא מזמן טאבו: הומוסקסואליות, תשוקות ויצרים, סקס, יחסים חופשיים שלא מחויבים ע"י נישואים הם לא נושאים של מה בכך כשאתה בא ממדינה דיקטטורית והצנזורה נושפת לך בעורף.
הסופרים והסופרות שסיפוריהם מובאים באנתולוגיה הזו הם, רובם, מהדור החדש. דור הרשתות החברתיות, הדור שיודע שיש גם עולם אחר, הדור של מהפכות, דור מפוכח.
בסיפור הראשון הערבי האחרון מאת מהא ג'ויני אנו מתוודעים לפלירטוט עדין ווירטואלי בין אישה לגבר. היא מחכה לו בתוניסיה שיחזור מטורקיה. הוא איש של מילים, סופר, איש רוח. באותה מידה היא יכלה לחכות לו בדירתה בתל אביב. הנושא כל כך אוניברסלי. בסופו של דבר כולנו מרגישים וכולנו אוהבים באותה הדרך, ומה זה תוניסיה או תל אביב. לכולנו לב, ובכולנו פועם אותו הרגש.
אין כל כך עלילה בסיפורים, ואת כולם מאפיין איזה דוק של מסתורין, וחלקם בלי פואנטה, מה שלא הפריע לי ליהנות מהספר הזה, וכולי תקווה שההוצאה תמשיך להוציא לאור עוד ספרות ערבית עכשווית.
וקצת על הכריכה: אהבתי את המסר שמעבירה הכריכה. סמל העין, ה-קמע של העולם הערבי, ולא רק. אבל הפסים האנכיים המופיעים על העין באים גם הם להגיד משהו. הם יכולים להיות סורגים הכולאים את העומד מאחוריה, הם יכולים להוות איזשהו חיץ בין הנראה למצוי. מאוד תואם את רוח הספר כולו. חכם ומעורר מחשבה.


















