את הספר הזה קראתי מזמן בחופש הגדול שבין כיתה ד' לכיתה ה'. כמעט ושכחתי ממנו, בטח שלא התכוונתי לכתוב עליו מעולם, ובכול זאת קרה משהו ששינה את כול זה. הכול התחיל בחיפושיי אחר מקום לשרת בו את השירות הלאומי אותו התחלתי השנה. הלכתי לכמה וכמה מקומות, התנסיתי בכמה וכמה ימי ניסיון עד שהגעתי למקום בו אני משרתת היום ומיד הרגשתי כי מקומי הוא שם. מיד כשנכנסתי בשעריו הבנתי כי זה המקום. לא היה לי כול ספק בכך. המקום המיוחד אליו נכנסתי היה בית ספר, בית ספר מיוחד ולא רגיל.
בית הספר הזה מיוחד מכמה וכמה סיבות:
1) אווירת בית הספר - בית הספר הוא בעל אווירה משפחתית - מהמורים, הסייעות, המנהלת, המנקה, השומר, אב הבית, בני ובנות השירות ועד התלמידים - כולם כמו משפחה אחת גדולה.
2) אנשי הצוות בבית הספר - אנשי הצוות בבית הספר מדהימים! כולם מאוד מאמינים בשיח בין אנשי הצוות ובלמידה של האחד מן השני. אולי תוצאה של הדבר הזה היא האווירה המשפחתית הקיימת בבית הספר.
3) מנהלת בית הספר המקסימה - מנהלת בית הספר פשוט אישה מקסימה שניתן לראות את אהבתה האדירה לתלמידים!
4) חזון בית הספר – בית הספר שם את טובת התלמידים במרכז. המורים כולם מתנהגים ביחס מכבד כלפיי הילדים ומסתכלים עליהם מגובה העיניים. בית הספר שם לעצמו למטרה לדאוג כי כול תלמידיו ירגישו בו שייכים.
5) התלמידים עצמם – הסיבה האחרונה (שיש שיגידו שהיה כדאי דווקא לפתוח בה את הסיבות למיוחדותו של בית הספר) היא התלמידים עצמם. תלמידי בית הספר מאובחנים כבעלי עיכוב התפתחותי שכלי. אך לא בזה אני רוצה להתמקד. התלמידים בבית הספר (או לפחות התלמידים שיצא לי להכיר) הם מתוקים, רגישים, מקסימים, חכמים ומתחשבים בזולת. מה זה משנה אם לפעמים קשה להם להבין או לזכור דברים מסוימים? לי זה כלל לא משנה ואני אפילו שמחה להזכיר להם ולעזור להם להבין את הדברים בהם הם צריכים עזרה להבין ולזכור.
איך כול זה מתקשר לספר "אני לא גנב"? הספר אני לא גנב מספר על נער יתום בשם יאנק שבעיני החברה נחשב ל-"ילד רע". הוא חי בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. יום אחד אחותו מירה מספרת לו כי היא מצאה בית יתומים נהדר עבורו – זהו בית היתומים של יאנוש קורצ'אק. כשיאנק מגיע לבית היתומים עולמו משתנה מן הקצה אל הקצה, הרבה בזכות מנהל בית היתומים יאנוש קורצ'אק.
הספר מעביר דרך עיניו של יאנק את משנתו של קורצ'אק כי אין "ילד רע" יש ילד שרע לו. הרבה ממשנתו מתבטאת גם בבית הספר שבו אני משרתת. אם הילדים המקסימים בכיתה אותה אני מלווה היו לומדים בחינוך הפורמלי ייתכן מאוד כי הם היו מסווגים כ-"ילדים רעים" כי לעיתים יש להם קושי בהבנה של חוקים וכללים. אך כשעוזרים להם מעט ניתן לראות בקלות שלרובם (או במקרה של הכיתה אותה אני מלווה לכולם) אין כול כןוונה רעה. הם פשוט מעט מתקשים ואנו צריכים לעזור להם, בדיוק כמו שהיינו מצפים שיעזרו לנו בדברים שאנו מתקשים בהם.














![דמיאן [1993]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/8228.jpg)


![יער נורווגי [מהדורת 2015]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/980977.jpg)
