• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אשת הברזל

אשת הברזל

מאת רובין האריס

הביקורת של אדם

תמונה של אדם
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אשת הברזל

אשת הברזל

מאת רובין האריס

הביקורת של אדם

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אדם
הוצאה לאור:סלע מאיר
שנת הוצאה:2020
סדרה:שיבולת
קטגוריה:ביוגראפיות
הקודמת
נצחיה
לפני שנה

“לאור מאורעות השבוע שעבר באתר, הבנתי שעיסוק בביוגרפיה של מנהיג מדינה הוא בעל פוטנציאל לתעבורה גדולה ד”

2/2
ביקורות על אשת הברזל
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•2 דקות קריאה

כששואלים אותי מי הייתה הדמות הנשית החזקה ביותר בהיסטוריה המודרנית אני עונה מיד שזו ללא ספק אשת הברזל הדגולה- ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, ולמעשה היא הייתה הדמות החזקה ביותר בבריטניה ובאירופה, שנייה רק לקודמה בתפקיד, וינסטון צ'רצ'יל האגדי. נדירים הם המנהיגים שמחזיקים בכל התכונות הנדרשות כדי לנווט את המדינה, ביחוד כשמדובר באימפריה הבריטית ואף להחזיר אותה לגדולתה. תאצ'ר הייתה יהלום נוצץ בקרב הפוליטיקאים האפורים של המפלגה השמרנית הבריטית שיכלו לשלוט בפוליטיקה הבריטית באופן תמידי אם לא היו מדיחים פעם אחר פעם את המנהיגים הכי מוצלחים שלהם.

תאצ'ר נאבקה וניצחה בחזיתות רבות לאורך 11.5 שנות כהונתה: ניצחה במלחמתה הנוקשה כנגד ארגוני העובדים הסחטנים ששיתקו את התעשייה, ניצחה במלחמתה בתומכי אירופה שרצו לוותר על הלירה שטרלינג ולוותר על העצמאות הבריטית לטובת האיחוד האירופאי (והובילה בדיעבד לברקזיט ושחרור מאירופה באופן כללי), ניצחה במלחמתה בארגנטינה והחזרת השליטה באיי פוקלנד (החזירה את הזוהר הצבאי הבריטי שנשחק לאחר משבר סואץ), ניצחתה במלחמתה בטרוריסטים האירים שרצו לכבוש את צפון אירלנד ואף לרצוח אותה, ניצחתה במלחמתה לצד רונלד רייגן במלחמה הקרה כנגד ברית המועצות והובילה לפירוקה ופירוק הגוש המזרחי והצליחה להחזיר את בריטניה לסטטוס מעצמה צבאית וכלכלית מהשורה הראשונה.

הסופר רובין האריס שהיה עוזרה וכותב הנאומים שלה מתאר עמדה הוגנת ומאוזנת ומציג את חולשותיה, אופייה המאתגר והמשברים שהתמודדה איתם במהלך חייה, כהונתה, בנפילתה ובחייה לאחר הפרישה. צורת הכתיבה המרתקת שלו וקרבתו לתאצ'ר מעניקים נקודת מבט יחודית לתוך התקופה הסוערת של תאצ'ר בדאונינג סטרייט ואף גרם לי לחשוב איך למשל היה נראה חשבון הטוייטר / פייסבוק של תאצ'ר במידה והייתה מנהיגה בימינו. הספר הוא ללא ספק חובה לכל אחד ואני בטוח שמנהיגי העתיד וסטודנטים למדעי המדינה עוד יחזרו אליו על מנת ללמוד מתאצ'ר על מדיניות ושלטון.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של Mira
Mira
תמונה של Pulp_Fiction
Pulp_Fiction
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של מיכאל
מיכאל
תמונה של האופה בתלתלים
האופה בתלתלים
תמונה של עלמה
עלמה
תמונה של אתל
אתל
12קוראים|גיל ממוצע46|50%נשים

על המבקר

תמונה של אדם

אדם

ותיק
חבר מזה 12 שנים
70 ביקורות•545 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•הסטוריה - כללי
תמונה של אדם
אדם
ותיק
חבר באתר מזה 12 שנים
ביקורות70
לייקים שקיבל545
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות11ספרות מתורגמת10הסטוריה - כללי 6

דיון על הביקורת

3 תגובות
רץ
רץ•לפני 4 שנים

מעניין - אני חושב שנתניהו - ראה בה מודל - אלא מה למשנה שלה יש הרבה חסרונות -- כמו ויתור על מדניות רווחה - מערכת בריאות ציבורית מופקרת כמו שקיימת כעת באנגליה -

ולמרות הכל אנגליה כבר לא אמפריה, בקושי היא מסוגלת לחיות עם סקוטלנד - מי שמרכיבה את החלק השני של האמפריה השוקעת.
Pulp_Fiction
Pulp_Fiction•לפני 5 שנים

ביקורת מצוינת.

וזה גם נראה ספר מעניין. עולה באמת השאלה עד כמה עוזרה הקרוב יכול להיות אובייקטיבי והוגן. אויביה האשימו אותה ב-Insularity, במידה רבה בצדק. אם כי לעיתים זה מה שצריך כדי להגן על מה שיקר לך ויכול להילקח ממך לנצח.
eyalg1972
eyalg1972•לפני 5 שנים

עוד הישג שלא מוזכר פה-

היא שכנעה את הנשיא בוש- לא לוותר לסדאם חוסיין על כיבוש כווית, ולצאת למלחמה נגדו. היא לא שרדה כראש ממשלה מספיק עד ניצחון הקואליציה, אבל בלעדיה כווית היתה כנראה עד היום מחוז של עיראק. עדיין- היא יכולה להתחרות בתואר שהזכרת הן עם גולדה מאיר והן עם אינדירה גנדי
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של אדם

חטוף

חטוף

אלי שרעבי

הספר הנמכר ביותר בשפה העיברית ולדעתי חובה לקריאה לכל ישראלי, במיוחד לצעירים לפני הגיוס לצה"ל כדי להמחיש על מה נלחמת המדינה ומה יקרה אם לא נעמוד על המשמר כמו שלא עמדנו ב- 07.10 בדרום. דווקא עכשיו כשנראה שהמלחמה הסתיימה הספר מעניק נקודת מבט שלא מועברת בתקשורת ואפילו לא בראיונות של החוזרים מהשבי, זה פשוט לא אפשרי להסביר זאת בזמן מועט. הספר מכניס אותנו לתוך עולמו של אלי שרעבי, גם אם בצורה מאוד מצומצמת למה שקרה בזמן החטיפה ובשבי, לאיך זה לחיות בתוך מנהרות טרור עם מחבלים, לאיך ניתן לשרוד בתנאי רעב קשה ובחוסר ידיעה על מה שקורה בחוץ והאם הקרובים אליך בכלל בחיים. אלי שרעבי הוא אדם מאוד אינטלגנטי ורהוט וזכיתי לפגוש אותו בחתימה על הספר ביחד עם אחיו ולראות בעצמי כיצד נראה גיבור. בספר מגלים כיצד הוא פעל בחוכמה מול המחבלים וכיצד עזר לחברים שהיו ביחד עמו לשרוד את התופת. התחלתי וסיימתי לקרוא את הספר תוך שעות בודדות ואני בטוח שאקרא אותו שוב בעתיד כאשר החלק שהשפיע עלי ביותר הוא ההבנה שלו שאשתו ובנותיו נרצחו מיד לאחר שנלקח, שורות בודדות עם מספר מילים מועט ועם מסר כל כך חזק שהרגשתי שהייתי עם אלי בחדר כאשר הבין את הבשורה הקשה מכל. רציתי לצטט חלק אחר שהתרחש זמן קצר לפני כן (וממש עמוד קודם לכן) על הנסיעה של אלי ואוהד בן עמי ברכב של הצלב האדום: "אוהד שואל את פליסיטי [מהצלב האדום] בקול סדוק: תגידי איפה הייתם? היא שותקת. גם הנהג שותק. שנה וארבעה חודשים, ממשיך אוהד, שנה וארבעה חודשים לא ראינו אתכם, לא שמענו מכם, לא דאגתם לנו, לא הגעתם לבקר. איפה הייתם?... לא נתנו לנו להגיע אליכם היא אומרת בשקט."

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•אדם
צומת סואץ

צומת סואץ

מייקל דוראן

פעם ראשונה שאני שם לב לשוני הקיצוני בשם הספר בין הגרסה באנגלית: Ike's Gamble- America's Rise to Dominance in the Middle East לגרסה בעברית: צומת סואץ- מבצע קדש והתפנית האמריקנית במזרח התיכון. שני השמות אינם מתאימים לספר שכן הספר אינו מתאר את הדומיננטיות של ארה"ב במזרח התיכון אלא להפך, הוא מתאר את הכישלון המהדהד של מדיניות החוץ של הנשיא אייזנהאואר והוא גם לא באמת מתאר את מבצע קדש כמו שמצופה, למעשה משבר סואץ מתואר בקצרה רק בפרק הלפני האחרון בספר. גם הכריכה של הספר עצמו מטעה שכן למרות שבן גוריון מופיע עליה, הוא אינו דמות דומיננטית בספרו של מייקל דוראן, הרבה יותר הגיוני היה להציג את וינסטון צ'רצ'יל או את אנטוני איידן.

הספר מתאר את המדיניות העיוורת של משרד החוץ האמריקאי כלפי המזרח התיכון בשנות ה- 50 כאשר הם ממש העריצו את גמאל נאצר, רודן אכזר שהיו לו תכונות דומות מאוד לאדולף היטלר, מתוך התקווה שיתמוך במערב ופעלו בכל דרך אפשרית כנגד בעלות בריתם הגדולות בריטניה וצרפת. הם התעלמו מרטוריקה אנטי מערבית במשך שנים, מחלו לו על כך שקנה נשק מהסובייטים ופירק את ברית ההגנה של "הנדבך הצפוני" אותה בריטניה וארה"ב בנו במאמץ רב. האמריקאים הכריחו את בריטניה לסגת מבסיסיהם בתעלת סואץ ואיפשרו למצרים לבצע הלאמה בכוח של התעלה ולחסום אותה למסחר בפני ישראל, ואף פעלו אקטיבית לניצחון מצרים במלחמה. בנוגע לישראל נראה שממש הדיפלומטים האמריקאים חשו עוינות הגובלת באנטישמיות וראו במדינה היהודית מכשול בדרך לתמיכת מדינות ערב בברית נאט"ו כנגד ברה"מ. הסוף המר שבו לברית המועצות השפעה רבה במזרח התיכון, הממשלות הפרו מערביות קורסות ונאצר הוא גיבור העולם הערבי היא תוצאה ישירה של המדיניות האמריקאית, יש ללמוד ממנה כדי שלעולם לא תחזור על עצמה.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
אימפריה

אימפריה

ניל פרגוסון

כיצד אנשים זוכרים אימפריה? כמעצמה עולמית מתקדמת או כמערכת אלימה שדיכאה עמים כבושים? זו שאלה מורכבת והתשובה כנראה שזוכרים אימפריה לפי העמדה שלנו כיום, כאשר אנו נוטים לשכוח שמה שמקובל ולא מקובל כיום שונה מאוד ממה שהיה מקובל בעבר. הסופר ניל פרגוסון מציג את האימפריה הבריטית מראשיתה ועד (כמעט) סופה ולא חוסך בביקורת עליה, על אף תרומתה הרבה לעולם. הוא מתחיל בשאלה הפשוטה למה דווקא בריטניה הפכה לשליטת הימים, אימפריה שהשמש לא שוקעת בה ומתפרסת על כל היבשות. יש לכך תשובות מגוונות אבל מה שחוזר בקרב רבים מהחוקרים הוא האמונה הבריטית בחירות ובזכות לקניין אישי, התמיכה בשוק חופשי ודמוקרטיה, פיתוח המדע והטכנולוגיה, האמונה הדתית והשפה האנגלית אותן הם הפיצו בעולם וברצון להרפתקה שגרמה לבריטים רבים לעבור לעולם החדש.

הוא ממשיך בלנתח את היחסים של בריטניה עם המושבות השונות שלה: ארה"ב, הודו, קנדה, אוסטרליה ואפריקה וכיצד מיליוני בריטים מיישבים את המושבות החדשות תוך בניית ערים ויבוא התרבות, הכלכלה, שיטת הממשל והדת האירופית לתושבים הילידים. צריך לציין כמובן את העובדה שלעיתים קרובות הדבר היה קטלני למקומיים שגורשו, נהרגו ואף נמכרו לעבדות תוך ניצול המשאבים המקומיים לטובת בריטניה, אך הדבר רווח בכל האימפריות כאשר הבריטים עוד היו המתונים ביותר מבין האירופאים. הבריטים גם היו אלו אשר ביטלו את העבדות בזכות כוחם הצבאי וממניעים דתיים. האימפריה הייתה גוף שהכיל עמים רבים והם שיתפו פעולה כנגד יריבים אכזריים בשני מלחמות עולם ובסכסוכים רבים אחרים. למרות מה שחושבים כיום, האימפריה לא התפרקה בגלל מאבקי עצמאות של עמים ילידים, אלא כי בריטניה נתנה את כל מאמציה על מנת להביס את הנאצים והפשיסטים, במחיר הכלכלי והצבאי של האימפריה שלה. יש הרואים את סופה המוחלט של האימפריה עם משבר סואץ (מבצע קדש) אבל לדעתי לפחות, בריטניה החזירה את כבודה האבוד עם מלחמת פוקלנד, ולאחר עשור עמדה בגאווה ביחד עם ארה"ב כאשר נפלה חומת ברלין והעולם הקומוניסטי התפרק.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
השקעות לעצלנים

השקעות לעצלנים

תמיר מנדובסקי

עזבו הכל וקראו את הספר הזה, לא כי מדובר בספרות משובחת אלא כי מדובר על העתיד הכלכלי שלנו, שאף אחד לא לימד אותנו עליו. ההבדל בין אדם שמשקיע בשוק ההון לאדם שאינו משקיע הוא שהאדם שלא משקיע משלם על האדם שכן משקיע. הספר לא מציע פתרון קסם, הוא מלמד להבין את שוק ההון ואת הדרך הפשוטה ביותר להרוויח לטווח הרחוק, מינימום מאמץ וסיכון עם הסבר פשוט שכל אחד יצליח להבין. לא משנה באיזה גיל תקראו אותו, אתם תצטערו שלא קראתם אותו קודם לכן והתחלתם לדאוג לעתיד שלכם מוקדם יותר בחיים.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

שלום בוגוסלבסקי

פעם ראשונה שהשתתפתי בפרויקט מימון המונים- ועוד לספר מצויין מאת שלום בוגוסלבקי, אותו הכרתי בזכות הכתיבה המרתקת שלו בטווייטר על מלחמת רוסיה-אוקראינה. המסקנה העיקרית שלי מהקריאה היא שאנחנו כמעט ולא יודעים דבר על ההיסטוריה היהודית, וזאת באופן מכוון על ידי היהודים עצמם, בין אם מדובר בתנועה הציונית שרצתה להציג רק את ההיסטוריה המתאימה לגישת "היהודי החדש" של ארץ ישראל ובין אם זה בקהילות הדתיות, שלדעת רבים מהן, בין חורבן בית המקדש השני ובין בוא המשיח בעתיד אין באמת היסטוריה יהודית, כמה שזה לא נכון! למעשה כל ההיסטוריה של העם שלנו שאנחנו מכירים היא של היהדות של עד תחילת תקופת הגלות, ומסוף המאה ה- 19 ועד להיום. לאור זאת הספר לא עוסק במדינת ישראל, לא בציונות (פרט לחובבי ציון), לא בשואה ובאופן כללי לא בהיסטוריה היהודית שכבר מוכרת לכולנו.

במה כן הספר עוסק? ובכן התשובה היא בשם הארוך מאוד של הספר: בסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור של מזרח אירופה היהודית. למה דווקא מזרח אירופה? כי שלושה רבעים מהעם היהודי התגורר שם, היא הייתה המרכז היהודי מהמאה ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. יהדות העיר וורשה הייתה גדולה יותר מכל יהדות צרפת, יהדות העיר אודסה הייתה בסדר גודל של כל יהדות צפון אפריקה, מקורם של יהדות יבשת אמריקה והמדינות דוברות האנגלית הוא מהגירה ממזרח אירופה. למעשה הסיבה העיקרית להגירה יהודית ממקום למקום היא חוסר סובלנות מצד השלטון והעם שבו חיו היהודים, הם גורשו מספרד, פורטוגל, צרפת ואנגליה, ולאחר מספר מאות שנים גורשו מכל מדינות האיסלם, האחרים ברחו מאירופה, והאחרונים (בתקווה שלא יהיו עוד הגירות) נמלטו מהגוש הסובייטי כשהוא התפרק סופית. אבל דווקא במזרח אירופה הם נשארו במשך מאות שנים, על אף האלימות נגדם (כמו שהייתה בכל מקום) ואף שגשגו בשטחי ממלכה בשם "האיחוד הפולני-ליטאי" שכיום מחולק בין פולין, אוקראינה, בלארוס, ליטא, לטביה ואחרות. היהודים הצליחו להתפרנס ולהתקדם כלכלית דווקא במקומות הפחות מפותחים, וזאת שגם בערים הם הוגבלו לאזורים מאוד ספציפיים, ומשם הוקמו העיירות היהודיות שלימים יקראו "שטעטל". לימים כאשר רוסיה, אוסטריה ופרוסיה יחלקו את פולין-ליטא ביניהם יווצר אזור "תחום המושב" שרק בו הרוסים יאפשרו להיהודים לחיות.

בעוד אנחנו חושבים שהיהודי לרוב היה רופא, בנקאי או משפטן, בפועל התפקיד הנפוץ של היהודים היה ברמן, שהיה אחראי על האלכוהול של האצילים המקומיים. למעשה העיסוק העקרי של היהודים הייתה חכירה של עסקי האצילים ולמעשה היו ביניהם יחסים כלכליים רחבים מאוד לאורך מאות שנים. הם סחרו עם כל תושבי האזור וניהלו שרשראות אספקה דרך הקהילות היהודיות בכל אירופה ושטחי האימפריה העות'מאנית. היהודים ניהלו בכל עיר מעיין מועצת עיר יהודיות אוטונומית וקיבלו החלטות בקנה מידה שלא יתואר למי שלא הכיר את התקופה ההיסטורית. תפקד אף סוג של פרלמנט יהודי, "ועד ארבעת הארצות" שהוא ככל הנראה הגוף השלטוני היהודי הכי משמעותי מתקופת הסנהדרין ועד הקמת מוסדות התנועה הציונית. הם היו אחראים לאיסוף ותשלום המיסים למדינה ועם השנים לקחו על עצמם מגוון תפקידים. היהודים השתתפו באופן פעיל במלחמות השונות באזור ואף התלבשו באופן מהודר בהתאם למעמד שהצליחו להידמות לו, שונים לגמרי מהתפיסה של היהודי החלש והעני שרווחה במאה ה-20. גם מסתבר שהתנועות העיקריות ביהדות שאנחנו מכירים היום: חילונים, ציונים, חרדים, רפורמים ועוד הן כולן קבוצות מודרניות של היהדות שהחלו להופיע באותו הזמן לקראת המאה ה-19. בעצם היהודים היום הם תוצאה של מה שקרה איתם ולהם במזרח אירופה לאורך כל אותם שנים, וראוי בהחלט שנדע ונלמד על כך.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
מולדת התקווה

מולדת התקווה

וילפרד מ' מקליי

סקירה היסטורית של ארצות הברית של אמריקה, או לפחות ניסיון לספר את סיפורה של האומה החשובה בעולם ב- 500 עמודים בלבד. עד היום אין עוד אומה שנוסדה על בסיס עקרונות החירות ולא על בסיס דת או לאומיות אתנית ונדירות הן המדינות בעולם שהוקמו ונשארו עד היום עם שלטון דמוקרטי (ארה"ב וישראל הן חברות בולטות ברשימה זו). הסופר וילפרד מ' מקליי הוא פטריוט אמריקאי ולא מנסה להסתיר זאת, שכן יש הרבה במה להתגאות בתרבות והמורשת האמריקאית ולצד זאת גם להכיר בעובדה שהיו כשלים וטעויות במהלך דרכה של ארה"ב כמו העבדות, מלחמת האזרחים, היחס למיעוטים בעבר ועוד.

ארה"ב הייתה לפורצת דרך בעולם מיסודה כאשר נלחמה וניצחה במלחמה מול האימפריה הבריטית, עם כינון המשטר הדמוקרטי המודרני והפרדת הרשויות, נעשתה לאיחוד של 50 מדינות ששומרות על אוטונומיה ומרכיבות יחדיו את השלם, מתן האפשרות להגירה מכלל העולם, מתן האפשרות לזרמים ודתות שונות להתקיים במקביל, שמירה על חופש הדעה, הביטוי ועיתונות חופשית, סילוק הקולוניאליזם מהיבשות האמריקאיות עם דוקטרינת מונרו, הובלת העולם בפיתוח המדע, תעשייה, מסחר, תרבות, זכויות אדם, התייצבות מול מדינות הרוע: גרמניה הנאצית, איטליה הפאשיסטית, יפן האימפריאלית, ברית המועצות, סין, צפון קוריאה הקומוניסטיות והאיסלאם הקיצוני, הקמת חבר הלאומים והאו"ם, הקמת נאט"ו ורבים נוספים.

בספר יש התמקדות באישים אמריקאים בולטים, פוליטיקאים ובדגש על נשיאי ארה"ב: ג'ורג' וושינגטון, אלכסנדר המילטון, ג'ון אדמס, תומאס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין, ג'יימס מונרו, אברהם לינקולן, תאודור רוזוולט, וודרו וילסון, הנרי פורד, פרנקלין דלאנו רוזוולט, דאגלס מקארתור, הארי טרומן, ג'ון קנדי, מרטין לוטר קינג, דווייט אייזנהאואר, ריצ'רד ניקסון, הנרי קיסינג'ר, רונלד רייגן והרשימה היא אינסופית.

במציאות שאנו חיים בה היום ורואים סטודנטים באוניברסיטאות המובילות בעולם שורפים את דגלי ארה"ב וישראל ומעודדים ארגוני טרור ואנטישמיות, חשוב לזכור שהם מיעוט זניח באומה שהיא עדיין מגדלור לעולם והספר המרתק הנ"ל יתן לכם פרספקטיבה מקיפה על הנס שהוא ארה"ב.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
אפוקליפסה אף פעם

אפוקליפסה אף פעם

מייקל שלנברגר

ללא ספק ספר עם שם מאיים מאוד איך מי שלא ירתע ממנו צפוי לזכות בידע חיוני שכמעט ולא ימצא באף מקור אחר. נתחיל במה שאולי מתבקש- המחבר הוא פעיל סביבה לשעבר שאינו מכחיש שינויי אקלים ואת השפעת האדם על הסביבה. יחד עם זאת הוא מציג את הטעויות הרבות של פעילי האקלים ואת הפגיעה הקשה שלהם בהתפתחויות החברה האנושית כאשר ההשפעה שלהם על שימור הסביבה היא אפסית. הספר מתחיל בביטול הטענה שלעולם יש עוד זמן מוגבל שבו ניתן למנוע את ההתחממות הגלובלית- לאורך עשרות השנים האחרונות התבשרנו על מאות נבואות זעם על "סוף העולם" והמשותף לכולן- אף אחת לא התגשמה עד כה, תמיד ימצאו מדענים חדשים שיתנו תחזית חדשה אשר אינה מבוססת על ראיות מוצקות, שאם לא נשנה את אורח חיינו במיידית אסון כזה או אחר יפגע בנו. הוא נותן המון דוגמאות על אסונות טבע למיניהם שהתרחשו עוד לפני המהפכה התעשייתית והטכנולוגית ומוכיחה שאינן תוצאה משימוש מואץ במשאבי כדור הארץ.

חלק משמעותי מוקדש לדלקים ואנרגיה- הירוקים שקוראים למעבר לאנרגיה מתחדשת מתעלמים מהעובדה שמדובר בתהליך יקר באופן קיצוני עם תפוקת אנרגיה נמוכה ולא אמינה בעוד הם מתעלמים ואף מתנגדים לשימוש באנרגיה גרעינית שהיא בטוחה, זולה יותר בטווח הארוך ונקייה לחלוטין. הדרישה לעבור לאנרגיה ירוקה היא מכלל העולם, גם ממדינות מפותחות אשר מבוססות על דלקי מאובנים וגם ממדינות מתפתחות אשר מבוססות על דלק מזהם מאוד של שריפת עצים (רוב אפריקה אשר תשמור על הסביבה יותר במעבר לדלקי מאובנים מאשר בהשקעה לא ריאלית בבניית אנרגיה מתחדשת). הסביבתנים מונעים מהמדינות החלשות לעבור את ההליך התיעוש הנחוץ כל כך לחיזוק כלכלת המדינה לרמה שבה תוכל לשקול ולהרשות לעצמה מעבר לאנרגיה חלופית. עוד דנים בנושא הפלסטיק שמואשם במוות של המון בעלי חיים, אכן קיימת פגיעה בעולם החי אך חשוב לזכור שהפלסטיק החליף את השימוש של האדם במוצרים מן עולם החי שלא למטרות מזון. אנחנו כבר לא צדים בעלי חיים על מנת להשתמש בהם ליצירת מוצרים, ביגוד ומכשירים שונים כאשר אלו מיוצרים מפלסטיק וחמרים סינטטים, כמות הרג בעלי החיים ירדה דרסטית בזכות התחליפים הזולים שהחברה מייצרת.

הספר עוד מתאר את הצביעות של המפורסמים אשר לכאורה דואגים לאקלים, הפוליטיקאים הסביבתנים והרווחים שלהם ממשבר האקלים, האם צימחונות מועילה לשמירה על בעלי החיים (היא לא), שריפת יערות ושטחי החקלאות ועתיד האנושות והסביבה. מומלץ מאוד לבוא בראש פתוח!

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
מבוא לכלכלה אוסטרית

מבוא לכלכלה אוסטרית

תומס ס. טיילור

כאשר עולם הכלכלה מבוסס על נוסחאות מתמטיות וסטטיסטיקה מגיעה האסכולה האוסטרית הטוענת שכלכלה היא לא מדע מדויק אלא תחום המושפע מאנשים ולכן לא ניתן לחישוב. הם דוגלים בשוק החופשי שמשתנה ומתפתח כל הזמן כאשר מי שלא מספיק להתאים את עצמו בזמן לשינויים נשאר מאחור. הם מתנגדים נחרצות להתערבות ממשלתית נרחבת וטוענים שתגרום לנזקים כלכליים ולא תועיל למה שהממשלה מנסה לקדם. בעוד תיאוריות כלכליות רבות הופיעו ונעלמו האסכולה האוסטרית מחזיקה מעמד כבר 120 שנה ולא נראה שהיא תיעלם בקרוב, ברבות מן הטענות של הוגי האסכולה צודקים בעוד שאר הכלכלנים טעו או לא דייקו. למי שמלומד כלכלה מומלץ מאוד לקרוא את הספר אשר מציג בצורה קלה את הנושא ויחד עם זאת לא מוותר על כתיבה אקדמית רהוטה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
העיקר הבריאות

העיקר הבריאות

אודי פרישמן

כולנו מתלוננים על מערכת הבריאות בישראל ושומעים עד כמה "מרעיבים" אותה עם התקציבים אבל יחד עם זאת היא נחשבת לרופאה בין הטובות בעולם עם רופאים מעולים ותיירות הרפואה משגשגת, איך זה אפשרי? ד"ר אודי פרישמן, בין מקימי בית החולים הפרטי המצליח אסותא מספר על איך המדינה היא המכשול העיקרי לרפואה יעילה, זמינה וזולה בארץ- החתירה התמידית לערך השיויון הלא קיים שגורם לעידוד בינוניות, לא יכולים להעניק טיפול לחולה א' אז נגביל גם את חולה ב' שכן היה ניתן לטפל בו. הוא מתאר בפירוט רב עד כמה מגבילים את הרפואה הפרטית בישראל שהיא מנוע הדחיפה של כלל הרפואה קדימה, למה שלא נאפשר לאלו שרוצים לקבל טיפול רפואי פרטי טוב ומהיר יותר מלקבל זאת? הדבר יפחית מהעומס על בתי החולים הציבוריים שעוזרים לאלו שאין להם אמצעים לכך. מדוע לא מקימים מרכזי רפואה קהילתית ובמקום זאת מציפים את חדרי המיון על מקרה בין קטן לגדול? למה שנגביל את לימודי הרפואה בארץ ונקשה מאוד על אל שלמדו בחו"ל? למה שנתקע את תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים ונחייב את כולם בביטוחים ציבוריים בלבד? למה עובדי משרד הבריאות שונאים חדשנות והרגולציה חונקת כל יוזמה פרטית שעשויה להצליח? כשנענה על השאלות האלה ניתן יהיה להתחיל לפתור את בעיותיה של מערכת הבריאות.

המציאות הישראלית היא שרופאים עובדים "בשחור" ויש תורים ארוכים שכן המדינה מונעת מאיתנו לרכוש מכשירי רפואה נוספים ללא כל סיבה מוצדקת. התקשורת ברבות הפעמים מטעה את הציבור ובעלי פרוטקציות מקבלים קדימות ורופאים בכירים אף מתגאים בכך! הנהלת משרד הבריאות מתחלפת כל הזמן ולגורמים הממונים אין אינטרס לעשות את השינויים הנדרשים ולהתמודד מול ארגוני העובדים שפוגעים באיכות הרפואה בארץ. הספר ממולץ מאוד להבנת המצב הנוכחי ויתחיל את תהליך התיקון הכו נדרש בתחום הרפואי בארץ.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם

ביקורות נוספות על "אשת הברזל"

אשת הברזל

אשת הברזל

רובין האריס

לאור מאורעות השבוע שעבר באתר, הבנתי שעיסוק בביוגרפיה של מנהיג מדינה הוא בעל פוטנציאל לתעבורה גדולה דרך הסקירה ולריבוי תגובות בסקירה, מה שנקרא בלעז "טראפיק", אז אמרתי לעצמי, למה לא ננסה גם. רק שהאוטוביוגרפיה של דויד בן גוריון שאני שוקדת עליה בימים אלה מזדחלת לה לאיטה, כי בכל זאת כרך עב כרס שמונה מעל שבע מאות עמודים גדולים וצפופים בשפה קצת ארכאית, אז בין לבין אני הולכת לחומרי קריאה קצת קלילים ומודרניים יותר.

מרגרט תאצ'ר הובילת את המפלגה השמרנית בבריטניה והיתה ראש הממשלה בשנות השמונים של המאה הקודמת. לא היתה אפשרות אחרת לקרוא לביוגרפיה שלה בשום שם אחר, כי הכינוי "אשת הברזל" שהוא כינוי שנטבע בכלל על ידי ברית המועצות, תפס מאוד חזק והפך להיות השם השני שלה. היא היתה חריפה וחדה, בחרה בחירות מדיניות בעיקר במדיניות כלכלה ומדיניות חוץ שלא היו תמיד פופולריות, ותקפה את המתנגדים לה בשפה בוטה. אפשר לומר שתאצ'ר היתה הפוליטיקאית השנואה ביותר בעולם המערבי שאחרי מלחמת העולם השניה. השם שלה, והכינוי "תאצ'ריזם" המשיכו להיות שמות גנאי בחוגים מסוימים גם אחרי שכבר לא היתה ראש ממשלה, ופרשה בכלל מפעילות פוליטית. יכול להיות שזה בגלל המדיניות עצמה, אבל יכול להיות שמה שגרם לעומס הרגשות הוא היותה אישה שנוקטת בהתנהגויות שנקראות בציבור "גבריות". העיסוק הכלכלי שלה הוא זה שספג את מרבית הביקורת הציבורית. די מתחילת הדרך נשאה תאצ'ר דגל של מדיניות כלכלית אנטי סוציאליסטית ברוח שוק חופשי וקפיטליזם. המשפט הידוע ביותר שלה היה נגד סוציאליסטים ש"לא אכפת להם שהעניים יהיו עניים יותר, ובלבד שהעשירים לא יתעשרו".

רובין האריס,כותב הביוגרפיה,מחבב את תאצ'ר. הוא עבד ככותב הנאומים שלה וזמן מסוים כעוזר שלה, הוא מכיר אותה אישית וגם את הפרסונה הציבורית, והוא יצר ביוגרפיה אוהדת ברוח שלה, אך מנסה גם להיות נייטרלית ולהביע ביקורת במקומות שצריך, ולהביא למודעות גם את החסרונות של האופי התאצ'רי. לדבריו יש לו גם הסכמה מתאצ'ר עצמה, שהיתה מודעת לכתיבת הביוגרפיה, טרם שקעה בענני מחלת האלצהיימר שליוותה אותה בסוף ימיה. הוא משתדל להביא דברים בצורה אובייקטיבית ונייטרלית, ואת נקודות המבט האישיות שלו, כדמות שהיתה בחלק מהאירועים שעליהם הוא מדווח, הוא שומר להערות כוכבית בתחתית העמוד.

מבחינתי כקוראת ישראלית, כזו שלא מודעת לנפתולי הפוליטיקה הבריטית ארבעים שנה אחורה או בכלל, ומלבד תאצ'ר לא שמעה על אף אחת מהדמויות האחרות המוזכרות, הפרקים העוסקים בשתים עשרה השנים המשמעותיות שלה כראש ממשלה היו הפרקים הפחות מעניינים. לעומת זאת מאוד אהבתי את הפרקים הראשונים, העוסקים בהתפתחות של מרגרט רוברטס כסטודנטית לכימיה, נשיאת התאגדות הסטודנטים, ופוליטיקאית מתחילה בשנת 1950, ואז נישאה לדניס תאצ'ר שסיפק לה את הגב הכלכלי לשנים רבות של פעילות פוליטית. הפרקים הנוספים שהיו מעניינים מבחינתי עסקו בשנות התשעים ובראשית שנות האלפיים. מה עושה ראש ממשלה לשעבר? איך הוא ממלא את ימיו שהופכים להיות לפתע ריקים ממעש ומעוטים בהשפעה? אז תאצ'ר לא נחה לרגע על זרי הדפנה והמשיכה בפעילות ציבורית, חלקה גם שנויה במחלוקת. אולי כי כזאת היא, אוהבת את החיכוך והעימות הציבורי.

הספר קריא מאוד, עתיר הערות שוליים - גם אלה שהזכרתי קודם, של נקודת המבט האישית של המחבר, וגם הערות של התרגום לטובת הקורא העברי שצריך הסברי רקע לדמויות ואירועים המופיעים בספר. יש קצת נטייה להזכיר פרטים אחרי פרטים ועוד פרטים, על חשבון הצגת תמונה כללית. אבל יש כאן ספר טוב המתאר חיים שלמים ומעניינים, פוליטיים ואישיים, של דמות מרתקת שהשפיעה רבות על הפוליטיקה העולמית.

לפני שנה•נצחיה