• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
המטבח האחורי

המטבח האחורי

מאת רומית סמסון

הביקורת של rea

תמונה של rea
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
המטבח האחורי

המטבח האחורי

מאת רומית סמסון

הביקורת של rea

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של rea
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:2021
סדרה:ספריה לעם #798
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
dina
לפני 5 שנים

“אין יותר משמח וסמלי מלהחזיק בחג שבועות ספר ביכורים, ומה שעוד יותר משמח- שהוא מוצלח כל כך. לעומת פרי”

2/8
ביקורות על המטבח האחורי
הבאה
רוני
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 4 שנים

“ספר טוב. ציפיתי ליותר לאור התשבחות והביקורת, זכייתה בפרס ספיר לספר ביכורים – ציפיתי לכתיבה מבריקה, מ”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•2 דקות קריאה

זה הוא ספר הפרוזה הראשון שכותבת רומית סמסון. ספר ביכורים של סופרת ישראלית הוא דבר שלפעמים מרתיע אותי מלקרוא אותו. לפני כמה ימים התחלתי לקרוא את הספר ומיד נשביתי בכתיבה של רומית. סגנון הכתיבה הוא איטי הקצב לא מהיר ולכן מאפשר לקורא לצלול לעלילה בצורה איטית ובטוחה. ככל שחולפים העמודים אני מאבד תחושה של זמן וצולל לתוך הרומן.
על מה הספר: בעיר קטנה מפרסמת העירייה מכרז לבניית דירות לזוגות צעירים. מהר מאוד העניינים מסתבכים והפרויקט נתקע.
בספר כמה דמויות כל אחת ואחד עם מרכיב אישיות שונה: ראש העירייה טיפוס כריזמטי, נכלולי בעל קסם רב ששובה את לב התושבים מוח מהיר וכישורים פוליטיים הגובלים בשחיתות. ראש העיירה רוצה להיבחר שוב בבחירות ועושה הכול כדי להגיע ליעדו.
הדמות שאותי ענייניה יותר היא של אלעד עורך דין צעיר ותמים שרוצה להשתלב בעשייה על העירייה ובפוליטיקה שלה. אלעד נושא עמו טראומה משירותו הצבאי.
דמות נוספת היא היועצת המשפטית של העירייה אימא לשלושה בנים אשר לא מסגירה מה קורה בביתה הפרטי.
יש עוד אנשים בספר עוד דמויות חלקן מופיעות ונעלמות ולחלקן אין השפעה על מהלך הסיפור.
הספר מתאר יפה את עיר החוף הקטנה אולי נתניה אולי עיר אחרת. העיר מוצגת בצורה שלילית מלאת אינטרסים, שוחד, מינוי מקורבים לתפקידים בכירים, תאוות בצע ועוד.
העלילה מאוד ישראלית מיוזעת, מעצבנת לכל איש ואישה בסיפור יש סודות, יצרים אפלים, כמיהות, מחלות וכל תחלואי המין האנושי.
אני חייב לציין שבהתחלה חשבתי לסגור את הספר לאחר כמה עמודים לא היה לי כוח לעוד ספר ישראלי אבל לאט לאט נכנסתי לספר ואני שמח מאוד שסיימתי אותו.
ספר מעולה, מותח העריכה של הספר טובה אין מילה מיותרת אין משפט שאין לו תכלית בקיצור כיף גדול לקרוא את הספר.
אני ממליץ על הספר כל מי שאוהב/ת ספרות ישראלית שמתאימה לקיץ החם ששורר פה.
הספר מכיל: 434 עמודים.
יצא בעם עובד הוצאה לאור.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של חני
חני
תמונה של שופי ינשופי
שופי ינשופי
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אפרתי
אפרתי
תמונה של תמי
תמי
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של Pulp_Fiction
Pulp_Fiction
20קוראים|גיל ממוצע55|55%נשים

על המבקר

תמונה של rea

rea

ותיק
חבר מזה 9 שנים
344 ביקורות•1 נבחרות•5,644 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•קובצי סיפורים - אנתולוגיות
תמונה של rea
rea
ותיק
חבר באתר מזה 9 שנים
ביקורות344
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל5,644
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית184ספרות מתורגמת117קובצי סיפורים - אנתולוגיות8

דיון על הביקורת

6 תגובות
אהוד בן פורת
אהוד בן פורת•לפני 5 שנים

פרפר, המציאות בארץ עולה על כל דמיון.

אני ממש לא רוצה לערב עניינים פוליטיים באתר סימניה אבל יחד עם זאת אני לא מסתיר את העובדה שאנחנו ניצבים בפני שעה שחשובה להמשך דרכנו כעם ולכן זה מה שכתבתי בעמוד הפייסבוק שלי: מצד אחד מזעזע לחשוב שההסתה שהיתה לפני רצח רה"מ רבין חזרה אבל מצד שני מה הפלא הכתובת של הרצח הפוליטי הבא מעולם לא נמחקה מהקיר ועד היום היתה ממשלה שהאמירה הכי מתאימה לה היא - "הרצחת וגם ירשת".
פרפר צהוב
פרפר צהוב•לפני 5 שנים

נראה שהמציאות בארץ עולה על דמיונה של הסופרת.

זאבי קציר
זאבי קציר•לפני 5 שנים

סקירה טובה, תודה לך.

עפ״י תוכן הסקירה מגיע לספר לפחות ארבעה כוכבים…
אהוד בן פורת
אהוד בן פורת•לפני 5 שנים

רע, לא הצלחתי להבין

מדבריך למה אתה נרתע לקרוא ספר ביכורים? זה לא סוד שכל הסופרים התחילו מנקודה מסויימת. לדעתי אין כייף גדול מלהכיר אמן כלשהו (לוא דווקא סופר) בהתחלה שלו ולעקוב אחר ההתפתחות שלו מיצירה ליצירה. אני מקווה שנהנת מהספר והוא היה לך כחוויה מתקנת.
rea
rea•לפני 5 שנים

כן מורי כבר קראתי ספרים יותר טובים

מורי
מורי•לפני 5 שנים

ורק שלושה כוכבים?

6 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של rea

הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ קוֹרֵא שִׁירִים

הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ קוֹרֵא שִׁירִים

שמעון צימר

אחרי שסיימתי לקרוא, הבנתי שהספר הזה הוא לא רק ספרות, הוא קליניקה פסיכולוגית מבריקה ואכזרית של הגבר הישראלי הבורח מעצמו. עזבו עלילה, הנה מה שקורה שם באמת מבחינה נפשית:🔹 הגוף כזירת חרדה (היפוכונדריה כמסך עשן): הגיבורים עסוקים באובססיביות במצב הבריאותי ובכדורים שלהם. למה? כי קל יותר לפחד מהתקף לב מאשר להתמודד עם האימה האמתית: ריקנות קיומית וכישלון יצירתי. המחלה המדומה היא מנגנון הגנה שנותן להם תירוץ לא לפעול בעולם.🔹 האגו הפצוע והרעב להכרה: הכותרת המרירה אומרת הכול. הגיבורים תופסים את עצמם כגאונים, ומולם עומד עולם מנוכר שמעדיף ארוחת בוקר יקרה בבית קפה על פני שירה עברית. במקום לבדוק את עצמם, הם מסתגרים בבדידות מזהרת של "לא מובנים". קומפולסיית הבריחה: הנדודים בספר הם לא טיול, הם בריחה כפייתית מטראומות וחרדת נטישה. הם מנסים לברוח מהמחנק התל-אביבי למקומות "פראיים" כדי להיוולד מחדש, אבל המבנה הנפשי שלהם מקובע. הם משחזרים את אותו הרס עצמי בכל מקום, וחוזרים חפויי ראש.
שורה התחתונה: אצל צימר, השירה היא לא כלי לריפוי – היא עוד מנגנון הגנה מתוחכם שנועד להגן על אגו שברירי מפני מפגש אמתי עם המציאות.
מומלץ בחום למי שמחפש כתיבה חשופה בלי פילטרים.
הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

לפני 6 ימים•
★★★★★
•rea
מחברת פרידה | דגים

מחברת פרידה | דגים

מיטל זהר

סיימתי לקרוא אותו עכשיו, והלב שלי עדיין דופק חזק.
זה לא ספר רגיל. זה איחוד של שני יומנים אישיים, חשופים ברמות שכמעט קשה לשאת. החלק הראשון ("מחברת פרידה") מפרק לגורמים שברון לב ופרידה זוגית, לא כרומנטיקה עצובה אלא כאירוע פיזי ואלים שמפרק את הנפש. החלק השני ("דגים") נכתב שנים אחר כך, ומתעד התמודדות עם סרטן קשה במציאות ישראלית מדממת. מיטל זהר כותבת בלי שום פילטרים. אין פה סנטימנטליות, אין נחמות זולות, ואין ניסיון לייפות את הכאב או את החולי. הכתיבה שלה רזה, מדויקת וישירה כמו סכין מנתחים. היא מביטה לקטסטרופה הפרטית והציבורית ישר בעיניים, וזועקת מתוך הדפים משפט אחד שמסרב להרפות: "אני רוצה לחיות". יצאתי מהקריאה הזו מטולטל, פצוע, אבל גם מלא הערכה לעוצמה שיש במילים. ספר חובה לכל מי שמחפש ספרות אמיצה, חסרת פשרות, שנוגעת בעצב החשוף של הקיום.
הספר יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

לפני שבוע•
★★★★★
•rea
דיה הניג

דיה הניג

אילנה ברנשטיין

לקח לי כמה ימים לאסוף את המילים בשביל לכתוב את הפוסט הזה... 💔📖יש ספרים שאתה מסיים לקרוא, סוגר את הכריכה, וממשיך הלאה בחיים. ואז יש את "דיה הניג" של אילנה ברנשטיין. הספר הזה פשוט פירק אותי, ואני עדיין מנסה לעכל את מה שקראתי. הגעתי אליו בלי ציפיות מוגדרות, ומצאתי את עצמי בתוך רכבת הרים פסיכולוגית קשוחה ומטלטלת. הספר מציג מבנה מטורף של מונולוגים וראיונות אחרי מקרה רצח במשפחה, וזה מרגיש כאילו אתה מציץ לתוך הסיוט הכי גדול של אנשים נורמטיביים לחלוטין. מה שתפס אותי חזק זו הדרך שבה ברנשטיין מתארת אלימות רגשית. בלי צעקות, בלי סימנים כחולים – רק כוחניות שקטה, מילים חדות ושתיקות שפשוט מחריבות נפש של אדם מבפנים. הכתיבה שלה היא כמו בוקס ישיר בבטן, בלי פילטרים ובלי הנחות לקורא. זה היה קריאה אינטנסיבית, לפעמים כואבת פיזית, אבל לא יכולתי להניח את הספר מהיד. הוא הולך איתי כבר כמה ימים ברצף ולא יוצא לי מהראש. בעיניי, זו יצירת מופת ישראלית מטורפת, גם אם היא רחוקה מלהיות קלה לעיכול.

לפני שבוע•
★★★★★
•rea
הסטודנט - חדר עבודה

הסטודנט - חדר עבודה

מיכל בן-נפתלי

סיימתי לקרוא את הספר החדש של מיכל בן נפתלי, והוא לא מרפה ממני. הספר מורכב משתי נובלות יפהפיות ומשלימות, שכל אחת מהן תוקפת מכיוון אחר את המושגים הכי בסיסיים של החיים שלנו: הורות, היעדר, ומשפחה.
בנובלה הראשונה, "הסטודנט", אנחנו פוגשים זוג מרצים מבוגרים לפילוסופיה שבחרו לא להביא ילדים. השקט שלהם מופר כשהם "מאמצים" רוחנית סטודנט צעיר, אבל ההיעלמות הפתאומית שלו מותירה אותם עם שאלות קשות על הבחירה שלהם ועל האשמה שמגיעה אחריה. הכתיבה כאן פילוסופית, מאופקת ודוקרת.
בנובלה השנייה, "חדר עבודה", הכיוון מתהפך. הפעם מדובר בממואר אישי ואינטימי של ילדה שגדלה ממש בתוך חדר העבודה העמוס של אביה, מוקפת באנציקלופדיות ובשתיקה המורכבת של אמה. זהו ניתוח מרתק של המשפחתיות הבורגנית, ושל הניסיון של אישה למצוא את הקול שלה בתוך עולם גברי ואינטלקטואלי. בן נפתלי כותבת בסגנון המינימליסטי והמדויק שמאפיין אותה (מי שקרא את "המורה" יזהה מיד). זה לא ספר טיסה, אלא ספר שדורש קריאה איטית, כזו שמשאירה חומר למחשבה הרבה אחרי שהדף האחרון נסגר.
מומלץ בחום למי שמחפש ספרות עברית במיטבה, שלא מפחדת לגעת במקומות הכי חשופים של הנפש.
הספר יצא בהקשרים, ידיעות אחרונות, יצירה עברית. בסדרת 'חוג קריאה'.
עורך אחראי: גיא בן נון
עורכי הסדרה: יגאל שוורץ ולי ממן.
עורכת הספר: לי ממן.

לפני שבועיים•
★★★★★
•rea
בין השניה לשלישית

בין השניה לשלישית

גיא עד

בין השניה לשלישית הוא ספרה העשירי של גיא עד. הספר מציג מגוון דמויות שמתקשות להיות שייכות או להיות חלק מקבוצה.
במרכז הספר עומדת אישה יפה ובתה החכמה, ולצדן אהוב בעל מום.
נוסף להם יש כלב, וילד יחדיו הם כמעין 'משפחה', ייחודית ושולית הרוצה לחיות בשלום הרחק מהמרכז המלחיץ.
הנובלה הזו היא מופת של כתיבה ישראלית. היא דוחסת לתוכה את כל המרכיבים של החברה הישראלית: זוגיות, יחסי אב, אם בנים, בנות. חיכוכים במשפחה, חיכוכים בישוב וחיכוכים במדינה. גיא עד בנתה פה עולם פנימי מצד אחד, בו הדמויות נעות לפי קצב פנימי, ואינן נענות לציפיות החברה. אך מצד שני כאשר הילד שכבר הפך גבר נועד להתגייס, האב והאם שולחים אותו להגן על המדינה.
הספר הוא בעל 193 עמודים.
זה ללא ספק אחד הספרים המיוחדים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון. המתח הפנימי של הדמויות עבר אלי, והעביר לי היטב את קשייהן ולבטיהן, של הדמויות הן הגבריות והן הנשיות.
קראתי את הספר בכמה שעות זהו ספר קיצי שמתאים לקיץ הישראלי, אך עדיין מספק בריחה מהמציאות הישראלית הקשה.
הספר יצא בהוצאת 'יצירה עברית' במסגרת 'חוג קריאה' בעריכתם של פרופ' יגאל שוורץ ודקלה קידר. הספר יצא ב'מכון הקשרים' בשיתוף 'ידיעות ספרים.'
ספר חדש יצא במאי 2026.
עורך אחראי: גיא בן נון
עורכי הסדרה: לי ממן ויגאל שוורץ
עורכת הספר: שלומית הרלינג
לסיכום. גיא עד היא סופרת ישראלית מוכשרת שכותבת פרוזה דחוסה, מצומצמת ומדויקת. המרחק בין המילים למשפטים ולפסקאות יוצרים אצל הקורא, חוויה משמעותית ומיוחדת, וללא ספק הספר הזה עוד ילווה אותי ימים רבים.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•rea
אובססיה : דו"ח מעקב

אובססיה : דו"ח מעקב

ליאת פלדמן

השבוע סיימתי לקרוא את 'אובססיה' של ליאת פלדמן, ספר שפשוט לא נתן לי להניח אותו מהיד וקראתי אותו בנשימה אחת ביום אחד.
הספר כתוב בצורה ייחודית – כדו"ח מעקב יבש לכאורה,
אבל כזה שמלא ברגש מתפרץ ואובססיבי. הוא עוקב אחרי אישה שלא מצליחה להשלים עם סיום הקשר שלה, ומתחילה 'לבלוש' אחרי האקסית שלה ברחובות תל אביב.
מה שכל כך חזק בספר הזה הוא הגבול הדק שפלדמן משרטטת בין שברון לב לגיטימי לבין אובדן שפיות. מצד אחד, קל לשפוט את הגיבורה על המעשים הקיצוניים שלה, אבל מצד שני, מי מאיתנו לא הרגיש פעם את הצורך הבלתי נשלט הזה לדעת 'מה הצד השני עושה עכשיו?'.
הכתיבה של פלדמן ישירה, חשופה ולפעמים כואבת מאוד. זה לא ספר מתח רגיל, אלא מסע פסיכולוגי לתוך הנפש של מישהי שפשוט מסרבת להגיד 'זה נגמר'.
לסיכום: ספר מטלטל, קצבי וחשוף. מומלץ לכל מי שאוהב ספרות שחופרת עמוק בתוך מערכות יחסים ולא מפחדת להראות את הצדדים הפחות יפים שלנו."

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•rea
הזדמנות לפני אחרונה

הזדמנות לפני אחרונה

דרור משעני

כולנו מכירים את התחושה הזו של פחד לאבד משהו טוב שקרה לנו. ב"הזדמנות לפני אחרונה", דרור משעני לוקח את הפחד הזה לקצה הכי אפל שלו.
אלי, הגיבור, הוא לא רוצח ולא נבל. הוא בסך הכל אדם שבור שרוצה לאהוב שוב. אבל כשהוא פוגש את ליה, הוא עושה טעות אחת קטנה – שתיקה אחת במקום הלא נכון – שהופכת לכדור שלג של שקרים.
מה ששבר אותי בספר זה לא ה"מתח" הבלשי, אלא הבדידות. אלי נמצא ליד ליה, מחבק אותה ומנחם אותה, כשבפנים הוא נושא סוד שמרעיל את הכל. משעני מצליח להפוך אירוע יומיומי כמו מציאת כלב מת למחנק בגרון. הוא מראה לנו איך ברגע אחד של חולשה, אנחנו יכולים להפוך לאנשים שאנחנו הכי מפחדים להיות – אלו שבוגדים באמון של מי שחשוב להם.
זהו ספר על אשמה שאין לה לאן ללכת. הוא שואל שאלות קשות: האם אנחנו באמת מכירים את מי שישן לצידנו? והאם "כוונה טובה" יכולה לכפר על שקר כל כך עמוק?
סיימתי את הספר עם תחושה חזקה שגם אם האהבה מקבלת הזדמנות נוספת, הצלקת של חוסר האמון תמיד תישאר שם. ספר חכם, כואב ובעיקר אנושי מאוד.

לפני חודש•
★★★★★
•rea
אמא מתה

אמא מתה

איציק יושע

בספר "אמא מתה", איציק יושע מנפץ את אחד הטאבוים הגדולים בחברה הישראלית – חובת הסליחה והגעגוע להורים. דרך סיפורם של שלושה אחים הנפגשים להלוויית אמם, יושע פורש יריעה חשופה ומטלטלת של ילדות בצל התעללות פיזית ונפשית קשה. הכתיבה שלו אינה מנסה להתייפות או למצוא חן; היא ישירה, דחוסה ורוויה בכעס מוצדק שנותר בוער גם עשורים לאחר מכן.
מה שהופך את הספר למרתק במיוחד הוא הדינמיקה בין האחים, שכל אחד מהם נושא את צלקות העבר בצורה אחרת, והאומץ של המספר להצהיר בקול רם שהמוות הוא לעיתים שחרור ולא רק אובדן. זוהי בדיה אוטוביוגרפית שמרגישה כמו עדות חיה, המעניקה לגיטימציה לכל מי שחווה הורות פוגענית להפסיק להרגיש אשם על חוסר האהבה שלו. למרות הנושא הקשה, הספר נקרא בנשימה אחת בזכות קצב מהיר וכנות נוקבת, והוא מותיר את הקורא עם המחשבה המנחמת שלעיתים התיקון האמיתי נמצא דווקא ביכולת להביט לאמת בעיניים ולומר אותה ללא פחד.

לפני חודש•
★★★★★
•rea
סיפור למאזין שותק

סיפור למאזין שותק

ניבה רטנר

הספר הוא קובץ הכולל נובלה ושלושה סיפורים קצרים, המשרטטים את עולמן של נשים החיות "בשוליים" של חייהן. הגיבורות – החל מפקידה אפורה שמנהלת רומנים וירטואליים, דרך אישה כבדת משקל המסתגרת בביתה, ועד קשישה המתנסה בסמים – כולן מחפשות דרך להישמע בעולם שמתעלם מהן.
הנושאים המרכזיים:
החיים הכפולים: הפער בין המסיכה שהנשים עוטות מול החברה לבין היצרים והסודות הכמוסים שלהן.
בדידות וטכנולוגיה: השימוש בצ'אטים ובאינטרנט כמרחב יחיד שבו הן מרגישות חופשיות ומושכות.
קול מול שתיקה: הכמיהה למצוא "מאזין" שיקבל אותן ללא שיפוט.
בשורה התחתונה:
זהו ספר ישיר, לעיתים בוטה ואירוטי, שנותן קול לנשים "שקופות". רטנר כותבת ברגישות ובציניות על המחיר של בדידות מודרנית ועל הניסיון הנואש למצוא אינטימיות ומשמעות.

לפני חודש•
★★★★★
•rea

ביקורות נוספות על "המטבח האחורי"

המטבח האחורי

המטבח האחורי

רומית סמסון

הספר הזה - כרגיל אצלי - הגיע אליי באקראי. ניסיתי לקרוא אותו
לכאורה אין בו שום בעיה טכנית הוא כתוב בעברית תקינה ואפשר לקרוא אותו
אלא שמבחינתי יש בעיה; העלילה אם אפשר לקרוא לה עלילה, עוסקת כרקע בתככים ומזימות בעיריה של עיר חוף קטנה כלשהי
עם איזשהו סיפור אהבה בין עורך דין צעיר שזה מקרוב הגיע לבין עורכת דין שעובדת בעיריה...
אז זהו שסיפור האהבה הזה איננו אמין בעיניי כי גיבוריו מתוארים בצורה קלישאתית ללא עומק כלשהו
והסיפור הזה עצמו "מתפזר" לכל מיני כיוונים אחרים בתיאורים של דמויות שונות למשל החברה של אותה עורכת דין
ולהבדיל דמות אחרת של בתו של ראש העיר... בקיצור לא התחברתי במאומה; לא לאותם תככים אפלים בעיריה
ולא לסיפור האהבה הקלישאתי הזה שאולי מתאים לרומן רומנטי...
בדרך כלל אני עוזב ספר כזה בעמוד 99 הפעם נתתי לו צ'אנס והמשכתי עד עמוד 200 ועזבתי...
אמנם מבחינה של "לקרוא" אין לי בעיה – אני יכול לקרוא גם את ספר הטלפונים אבל סתם לבזבז זמן על ספר כזה שאינני נהנה ממנו?
חבל על הזמן במשמעות המקורית של הביטוי הזה! חבל על הזמן שלי ושל אחרים...
אולי הוא מתאים לנשים שאוהבות רומנים רומנטיים וסיפורים שהיו מתפרסמים בעיתוני נשים...

לפני שנה•
★★★★★
•סדן
המטבח האחורי

המטבח האחורי

רומית סמסון

התוכן כבר סופר פה אז רק רציתי להוסיף שהספר בתחילה לא ממש תפס אותי אבל תוך כדי קריאה נכנסתי לסיפור יותר ויותר וגם לסגנון הכתיבה של המחברת ומאד נהינתי מקריאתו.

לפני שנה•
★★★★★
•אריאלה
המטבח האחורי

המטבח האחורי

רומית סמסון

ספר טוב. ציפיתי ליותר לאור התשבחות והביקורת, זכייתה בפרס ספיר לספר ביכורים – ציפיתי לכתיבה מבריקה, משפטים מאוד מעניינים , עברית מעניינת וכו' - אבל את זה לא מצאתי בספר הזה. מצד שני עלילה מעניינת, מעוגנת היטב במציאות של העיריות הישראליות - ומי כמו המחברת - סגנית היועץ המשפטי בעיריית נתניה - מכירה את הנושא מכלי ראשון. בהחלט ספר טוב להעביר איתו שבוע ולחוות דברים שאנחנו יודעים על קיומם אבל מוגשים בצורה נחמדה וקריאה בהחלט. האם הדמויות בספר הזה אמינות? לכאן ולכאן - אהבתי בעיקר את דמותה של לוסי - מזכירת המחלקה המשפטית - מבחינתי הדמות הכי אמינה ומייצגת. דמותו של ראש העיר היא די סטריאוטיפית ודווקא שני גיבורי הסיפור - אלעד עורך הדין ושירה היועצת המשפטית - דמויות די חיוורות שמולבשות עליהן "צרות" שבאות להעצים אותן - אלעד סוחב אירוע טראומטי מירי על נער מפגר במחסום, שירה מטופלת בבעל הסובל מהלם קרב. בסה"כ ספר קריא ובהחלט מומלץ.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רוני
המטבח האחורי

המטבח האחורי

רומית סמסון

פוליטיקה של מועצת עיר והורדת ידיים בין עורכי דין הם לא כוס התה שלי. לא בחיים ובטח שלא בספרים.
בערך שליש לתוך הספר תהיתי איך חבר שאני מעריך המליץ לי על הספר הזה שגם אם הוא כתוב טוב ,הוא מתאר זעיר אנפין כל כך אפרורי. שוב התמרמרתי על הספרות הישראלית האובר ריאליסטית ( לפחות במקרה הזה לא עמוסה בדימויים ומטאפורות ) ותהיתי איך הספר הזה קיבל פרס ביכורים. הגברתי את מהירות ההשמעה ל2.2 .
אין פה כתיבה פיוטית. הספר רוקד סביב שני גיבוריו ומדי פעם מציץ בדמויות המקיפות אותם אבל איכשהוא ואני לא יודע להגיד בדיוק מתי ולמה הוא הפך מספר שאני נאבק לסיים לספר מצויין שאני מחפש סיבות לחזור אליו. משהו בסגנון הפשוט אבל הנוקב של רומית סמסון מצליח לגרום לדמויות ולעלילה לנצוץ למרות אפרוריותן.
אני מצטרף למשבחים עם הזהרת המסע ועכשיו ראיתי שיש ספר המשך . איזה כיף.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•cujo
המטבח האחורי

המטבח האחורי

רומית סמסון

בלי לספר את עלילתו של הספר, אסכם בקיצור: ספר יפה ,נעים ומושך לקריאה בו.
אבל, סופו כתחילתו, הכול נשאר במקומו. תוכו - מערכות יחסים בין זוגות, בחירות למועצה, שערוריית שיכונים לצעירים, אך הכול מסתיים על מי מנוחות.
הלוואי כך בחיים....

לפני 3 שנים•יוסי נינוה
המטבח האחורי

המטבח האחורי

רומית סמסון

רומן הביכורים של רומית סמסון הוא לא פחות ממצויין. וזה לא מובן מאליו שמדובר בספר הראשון.
בעלילה יש הכל: תככים, אהבות, אכזבות, מתח ועוד. כבר כתבו פה מה העלילה, אז לא אכתוב שוב, אבל אני מאמינה שהיא לגמרי לקוחה מהמציאות. עניינים פוליטים וקשרים אסורים בעירייה? ברור מאילו שזה קורה. אבל הסופרת מתארת את זה בצורה כל כך טובה שהיא לא נופלת לשום קלישאה או תבנית מסויימת. כל פעם שחשבתי שאני שונאת איזו דמות, גיליתי עליו רובד אחר. ולייצר כזו סיטואציה בספר של 400 עמודים זה לא קל בכלל.
מאוד מקווה שזה לא הספר האחרון שלה. מומלץ בחום!

לפני 4 שנים•
★★★★★
•יעל
המטבח האחורי

המטבח האחורי

רומית סמסון

אין יותר משמח וסמלי מלהחזיק בחג שבועות ספר ביכורים, ומה שעוד יותר משמח- שהוא מוצלח כל כך. לעומת פרי הביכורים, שתמיד קיים פער בין המראה החיצוני הצבעוני והמפתה, לעומת התוכן שהחמיצות שלו תופסת את הלשון ומוחה כל זכר למתיקות שהכזיבה.


בעיר חוף ישראלית, שיכולה להיות כל עיר, החל בחדרה וכלה באשקלון, וכזו שלא מאוד רחוקה מהמלכה האם- תל אביב, עומד פיל לבן בצורת פרויקט בנייה שאפתני שקרס אל תוך עצמו. הפרויקט היה אמור לתת מענה לזוגות צעירים שרצו להישאר בעיר הולדתם. אלו מיהרו להירשם לפרויקט שהעירייה לקחה חסות עליו, לקחו משכנתאות ועברו להתגורר בשכר דירה. אלא שאז קרס הפרויקט, והותיר אזרחים זועמים בעלי כיסים מרוקנים ולב מלא על כל מי שקשור לפרויקט.

סביב הנושא הזה טוותה רומית סמסון סיפור מקסים ושיבצה בו לא מעט דמויות (ועל זה שאפו גדול!) כי לא תמיד קל להתעסק עם הרבה דמויות וגם לדעת לבדל אותן אחת מן השנייה תוך כדי הענקת קול וצבע המאפיינים כל אחת מהן.


אז מי הדמויות שליוו אותי בהנאה כל כך גדולה תוך כדי התעסקות עם ארוחת חג חלבית (שיצאה טעימה מהסרטים, אגב) ובין ריצות למקלט.

אלעד, יליד המקום, שעזב את העיר הקטנה לטובת לימודי משפטים, ולאחר מכן עבר לתל אביב והחל קריירה כעורך דין צעיר ושאפתן ששם לו למטרה להגשים את החלום במלואו. אלעד סוחב סיפור חיים עמוס במשקעים ומרירות פלוס עוד דברים שישפיעו על כל מהלך בחייו. הוא מחליט לעזוב הכל ולחזור לעיר בה גדל.

גבי, ראש העיר הכריזמטי, שולט בעיר ובתושביה כחומר ביד היוצר. יודע לגשת לאנשים, יודע להשמיע להם את מה שהם חפצים לשמוע. והכי טוב יודע ללהטט בין הציבורי לנסתר, שזה אותו אזור דמדומים בין השניים, זה המסוכן שמהווה מלכודת לכל איש ציבור.

יוני, איש האופוזיציה החומד את תפקידו של גבי וחושב שהוא יותר טוב ממנו, יוצא לקרב על התפקיד בעוד הבחירות המוניציפליות הולכות וקרבות.

ושירה, היועצת המשפטית של העירייה, שחזותה העדינה לא משקפת את חוסנה הנפשי. היא מגדלת שלושה בנים לבדה, וגם היא כמו אלעד גוררת סיפור קשה, שיתגלה לקראת סופו של הספר.


כל אלו, ועוד דמויות משנה ישתרגו אלה בחיי אלה כשפרויקט הבנייה הכושל מהווה את נקודת המוצא של כולם, תוך כדי שהוא נותן הצצה אל תוך נפשותיהם של כל המעורבים.

בכתיבה קולחת, שהרבה הומור נוכח בה, ותוך כדי קריצה תמידית, כי מה, מי מאיתנו לא מכיר את הטיפוסים? העיר נטולת השם שכתבה עליה סמסון יכולה להיות העיר של כל אחד מאיתנו, וכנ"ל גם הפיל הלבן, שאין עיר בארץ שלא היה בה אחד כזה בתקופה כזו או אחרת.


ספר ביכורים שהכתיבה שלו בשלה, הדמויות מלאות ולא זקוקות לשיוף, ואני רק תקווה שהוא הראשון בשרשרת.

לפני 5 שנים•dina