אין יותר משמח וסמלי מלהחזיק בחג שבועות ספר ביכורים, ומה שעוד יותר משמח- שהוא מוצלח כל כך. לעומת פרי הביכורים, שתמיד קיים פער בין המראה החיצוני הצבעוני והמפתה, לעומת התוכן שהחמיצות שלו תופסת את הלשון ומוחה כל זכר למתיקות שהכזיבה.


בעיר חוף ישראלית, שיכולה להיות כל עיר, החל בחדרה וכלה באשקלון, וכזו שלא מאוד רחוקה מהמלכה האם- תל אביב, עומד פיל לבן בצורת פרויקט בנייה שאפתני שקרס אל תוך עצמו. הפר

זה הוא ספר הפרוזה הראשון שכותבת <mark>רומית סמסון</mark>. ספר ביכורים של סופרת ישראלית הוא דבר שלפעמים מרתיע אותי מלקרוא אותו. לפני כמה ימים התחלתי לקרוא את הספר ומיד נשביתי בכתיבה של רומית. סגנון הכתיבה הוא איטי הקצב לא מהיר ולכן מאפשר לקורא לצלול לעלילה בצורה איטית ובטוחה. ככל שחולפים העמודים אני מאבד תחושה של זמן וצולל לתוך הרומן.
על מה הספר: בעיר קטנה מפרסמת העירייה מכרז לבניית דירות לזוגות צעירים. מהר מ

פוליטיקה של מועצת עיר והורדת ידיים בין עורכי דין הם לא כוס התה שלי. לא בחיים ובטח שלא בספרים.
בערך שליש לתוך הספר תהיתי איך חבר שאני מעריך המליץ לי על הספר הזה שגם אם הוא כתוב טוב ,הוא מתאר זעיר אנפין כל כך אפרורי. שוב התמרמרתי על הספרות הישראלית האובר ריאליסטית ( לפחות במקרה הזה לא עמוסה בדימויים ומטאפורות ) ותהיתי איך הספר הזה קיבל פרס ביכורים. הגברתי את מהירות ההשמעה ל2.2 .
אין פה כתיבה פיוט

רומן הביכורים של <mark>רומית סמסון</mark> הוא לא פחות ממצויין. וזה לא מובן מאליו שמדובר בספר הראשון.
בעלילה יש הכל: תככים, אהבות, אכזבות, מתח ועוד. כבר כתבו פה מה העלילה, אז לא אכתוב שוב, אבל אני מאמינה שהיא לגמרי לקוחה מהמציאות. עניינים פוליטים וקשרים אסורים בעירייה? ברור מאילו שזה קורה. אבל הסופרת מתארת את זה בצורה כל כך טובה שהיא לא נופלת לשום קלישאה או תבנית מסויימת. כל פעם שחשבתי שאני שונאת איזו דמות, גי

הספר הזה - כרגיל אצלי - הגיע אליי באקראי. ניסיתי לקרוא אותו
לכאורה אין בו שום בעיה טכנית הוא כתוב בעברית תקינה ואפשר לקרוא אותו
אלא שמבחינתי יש בעיה; העלילה אם אפשר לקרוא לה עלילה, עוסקת כרקע בתככים ומזימות בעיריה של עיר חוף קטנה כלשהי
עם איזשהו סיפור אהבה בין עורך דין צעיר שזה מקרוב הגיע לבין עורכת דין שעובדת בעיריה...
אז זהו שסיפור האהבה הזה איננו אמין בעיניי כי גיבוריו מתוארים בצורה קלישא

נטשתי בעמוד 208 - (בערך חציו של הספר).
משום מה החלטתי לחזור אל ספרה הקודם: "המטבח האחורי" ואל דברי הביקורת שכתבתי אז: "בלי לספר את עלילתו של הספר, אסכם בקיצור: ספר יפה ,נעים ומושך לקריאה בו. אבל, סופו כתחילתו, הכול נשאר במקומו. תוכו - מערכות יחסים בין זוגות, בחירות למועצה, שערוריית שיכונים לצעירים, אך הכול מסתיים על מי מנוחות. הלוואי כך בחיים...."
והנה להפתעתי אני יכול לכתוב על הספר "פילים בגינה

ספר טוב. ציפיתי ליותר לאור התשבחות והביקורת, זכייתה בפרס ספיר לספר ביכורים – ציפיתי לכתיבה מבריקה, משפטים מאוד מעניינים , עברית מעניינת וכו' - אבל את זה לא מצאתי בספר הזה. מצד שני עלילה מעניינת, מעוגנת היטב במציאות של העיריות הישראליות - ומי כמו המחברת - סגנית היועץ המשפטי בעיריית נתניה - מכירה את הנושא מכלי ראשון. בהחלט ספר טוב להעביר איתו שבוע ולחוות דברים שאנחנו יודעים על קיומם אבל מוגשים בצורה