אל מחלקת היולדות בבית החולים הניו יורקי שעל השדרה השישית מגיעה לוֹר , צעירה בתחילת שנות השלושים, בגפה. את פניה מקבלת האחות המיילדת פרנקלין.
שתי הנשים הללו ייכרכו אחת בשנייה במשך אחת עשרה שעות. בין ציר לציר תחשוף הסופרת לאט לאט את חיי השתיים. שם- בחדר הלידה, במקום בו הגוף כולו מתמסר ונפתח להביא לעולם חיים חדשים, פותחת הסופרת גם את לב שתי הנשים וחושפת את צפונותיו, סודותיו, פחדיו ושלל רגשותיו, ומגישה את כל אלו לקורא בצורה ישירה ובכתיבה מצומצמת שרק מעצימה את הסיפור הכל כך רגיש הזה.
לכאורה עולמן של שתי הנשים רחוק אחת מהשנייה מרחק רב, אולם הדברים המשותפים להן רבים, וקושרים את שתיהן בקשר חזק שהוא הרבה מעבר למילים. פרנקלין, שכבר בגיל שתים עשרה למדה ליילד נשים אי שם בכפר הקטן בהאיטי שם נולדה, סמכה בעיקר על ה-ארזולי מפיאנג - זו הרוח אשר מגנה על התינוקות הרכים שזה עתה נולדו והגנה גם על היולדת, יכולה להעזר היום בכל פלאי הטכנולוגיה העומדים לרשות כל יולדת, אולם לור לא רוצה בכל אלו. היא רוצה את טוהר הלידה ללא שום התערבות חיצונית. פרנקלין תהיה שם לצידה ותספק לה את כל מה שהיא צריכה אף מבלי לדעת מהו הדבר הזה.
אני אוהבת מאוד את הסדרה הקטנה של כתר, ואת הספר הזה אהבתי הכי הרבה מכל מה שקראתי עד עתה. כל פעם מחדש אני משתאה מול אורכו המועט של הספר אל מול העוצמה בה הוא מתקבל אצלי.
נפלא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
