• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
חול טובעני

חול טובעני

מאת מלין פרסון ג'וליטו

הביקורת של אורי רעננה

תמונה של אורי רעננה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
חול טובעני

חול טובעני

מאת מלין פרסון ג'וליטו

הביקורת של אורי רעננה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של אורי רעננה
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2020
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
המורה יעלה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני שנה

“לרגל העובדה שאני עובדת על ספר חדש עכשיו לנוער, סיפור יותר דרמטי ומורכב מהספרים הקודמים שלי, שעוסק בנ”

2/3
ביקורות על חול טובעני
הבאה
michalus
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 6 שנים•2 דקות קריאה

ספר שרובו מכיל חלקים בעלי תיאורים חיים ותוססים ותובנות על החיים , המערכות החברתיות בהם אנו מצויים, העניים מול העשירים, מערכת המשפט והתנהלותה, יחסים בתקופת הנעורים ולבסוף דמותו של היחיד והיחידה נערי השמנת , מאיה בת השמונה עשרה וסבסטיאן בן התפנוקים שגדל אצל אב רקוב בנשמתו, אבל העשיר ביותר בשוודיה, ולמולם סמיר, בן המהגרים משכונת העוני, מוסרי, שכלתני בעל עתיד מבטיח, ולא משתלב בחברת השמנת שנפל אליה.
מאידך יש בספר כמה חלקים "קרירים" שצריך לעבור אותם. יתכן והם עומדים בזכות עצמם, אבל מחווירים מול הקצב המהיר והמדויק של הקטעים האחרים.
סיפור המעשה נפרש לפנינו כשמאיה נמצאת מזה תשעה חודשים במעצר בכלא. מזה שבעה חודשים במתקן מעצר לנוער, שבו "הייתי חייבת להישאר שם בעקבות "הנסיבות המיוחדות" (שפה משפטית למקרים שבהם אנחנו לא חייבים לציית לחוקים שלנו), למרות שבדרך כלל מחזיקים שם רק בנים". מי שלא הבין "אנחנו" זה מערכת הצדק, משטרה, פרקליטות, שופטים ועוד.
מאיה נאשמת ברצח וסיוע לרצח בטבח שנעשה בבית ספרה. ימי המשפט משמשים אמצעי להציג את המרקם החברתי העשיר בשוודיה. כמו "אבא תמך שאלך לעבוד. בשבילו לעבודה הייתה הילה של "אינגוואד קמפארד" מייסד איקיאה. אימא רצתה שאקח מונית הביתה כל יום, אבל אבא לא היה יכול להכניס את זה להוצאות המשרד אז היא ויתרה". כתיבה צינית במיטבה.
מאיה מוצגת כאחת שעברה הכשרה ב"מוסד" הישראלי למקרה של "נפילה בשבי", היא יודעת להתנתק מהסביבה שהיא מצויה בה, ולהביט בצורה מרוחקת, צינית וביקורתית על המערכות שאליהן היא נחשפת להסתגל למצבה בכלא ולהפיק ממנו איזו שהיא הקלה נפשית.
למשל " אחרי שאכלנו ארוחת צהריים, ועורכי הדין של הקרבנות עברו על כל ה"לפיכך", ה"היתכן", ה"מן הצדק", ה"מתקבל על הדעת", ה"בכוונת מכוון" וה"מרצונה החופשי" שלהם, נשארו בדיוק חמש עשרה דקות עד שיגיע הזמן לסיים ולפרוש לארוחות השישי החמימות בחיק המשפחה."
או במקום אחר, "השופט הראשי פותח את המיקרופון ..הוא פותח בקינוח אפו. אחד השופטים האחרים מפהק מבלי לכסות את פיו...עוד לא התחלנו והם כבר משועממים יותר מהשומר בכניסה.."
או דברי הסנגור " התיק הזה קיבל תשומת לב יוצאת דופן. כולנו שמענו את גרסתה של התובעת. היא האכילה את אמצעי התקשורת בגרסה זאת במשך הרבה זמן באופן חסר אחריות.." ולא העתקתי זאת מעיתונים בארץ.
לא הבאתי כאן את המערכות האחרות, אני משאיר זאת לקוראים. במהלך הקריאה,בכל הצגת נושא, עצרתי לחשוב ולהטמיע את הנאמר בו.
בצד המבט המתרחק, מציגה מאיה נעורים והתבגרות בתיכון יוקרתי, על כל גווניה , הלימודים, סמים, אהבות וחברויות. היא מראה כיצד יכול להיווצר בחברת שפע מחסור רגשי אצל חלק מהנערים, ולאן זה יכול להוביל.
הספר מומלץ לקריאה למרות ההסתייגות בתחילת הביקורת.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של מורי
מורי
6קוראים|גיל ממוצע61|50%נשים

על המבקר

תמונה של אורי רעננה

אורי רעננה

ותיק
חבר מזה 16 שנים
951 ביקורות•30 נבחרות•6,487 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של אורי רעננה
אורי רעננה
ותיק
חבר באתר מזה 16 שנים
ביקורות951
ביקורות נבחרות30
לייקים שקיבל6,487
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת373ספרות מקורית206מתח ריגול והרפתקאות72

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אורי רעננה

אהבה בשש תיבות

אהבה בשש תיבות

מיכל בראון

ספר רב תחומי על משפחה בסיסי של גיבורנו דניאל בון-הבן, אנטון האב והגורם המסובב את התהליכים הוא האם.
זוהי מערכת סגורה של יחסים תלות, של כל אחד מהגורמים, שיוצרת משקעים במיוחד אצל בון. מערכת זאת עטופה אצל בון ביכולת לקישוריות והתקשרות ישירה שבסיסה אינו בעל ציפיות לטווח ארוך.
ועדיין חלונות פתוחים וקשרים נוצרים. וכמו במנהרה, על ידי שני צדדים. בון ואביו, בון ואימו בקשר וירטואלי, ובון וויוויאן: אשה דינמית, וחודרת מבט ותבונה.
הספר כתוב כמו מוזיקה בעוצמות שונות. במהלך הקריאה, נפרמת לאט לאט ובצורה רגישה , מערכת אילוצים ומגבלות שבון כפה על עצמו.
הקריאה הפכה אותי שותף אמפטי לגיבור, בלי קיטש שיכל לסתום את נימי ההבנה והמסרים שהספר נותן.
שווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
הנהר הקפוא

הנהר הקפוא

אריאל לוהון

קראתי את הספר בהנאה מרובה , למרות הסתייגות יחידה.
מדובר בתקופה "עוברית" בחיי ארצות הברית המתהווה. עדיין מותר להשמיד ילידים, והמשמיד הופך לגיבור וממונה ל.. שופט. בתקופה זאת, שניתן לראות בה מעצבת את עצמה לדורות הבאים, לשופט דרגות חופש בקבלת החלטות, ויכולת לעבור כהרף עין מתפקיד זה לתובע או עד.
הדיונים מהירים, והמעבר מהירארכיה אחת לגבוהה יותר, מהירים. גם שיטות החקירה הן פשוטות, ולכן גם מערכת הצדק והקהל שמגיע למשפט אם זה בפאב או במקום דומה, סמכות להביע את דעתם.
כשאני כותב שורות אלו,עולה בי תמיהה איך התפתח תהליך מופלא של מערכת מסודרת ומאורגנת כמו זו הקיימת היום.
בתוך מערכת זאת יש ערכים. במרבית המקרים ברורים כמו זכות הקניין ואחרים. בכל מקרה חברות והריון טרום נישואין, נחשבים לניאוף וחרפה. אפילו אם הזוג מתחתן מיד. במקרים אלו שולם קנס קבוע, למדינה??
הסיבוך מתחיל במקרים של אונס, שאין בן זוג מוכח, או במקרה הגרוע יותר, אחד האנסים הוא השופט.!!!
שם הנאנסת חיה בבושה גם אם תתלונן על האנס.
ציר העלילה מאויש על ידי מרתה ואפריים, שלמרות שנות הנישואין הרבות, עדיין נוהגים כזוג צעיר. אפריים עשה לעצמו חיים קלים ומשתמש בפסוקים של "שיר השירים" על פי המקור, או בהתאמות קלות כתבלין לביטוי אהבתו.
מרתה היא מיילדת, ומרפאה בצמחי בר, פסיכולוגית לעת מצוא, ובעיקר יזמית חברתית.
מכאן מובנת מעורבותה בכל ההיבטים של חיי הקהילה, וביניהם חקירת מקרה רצח ואונס.
מכאן אני ממליץ לקוראים להתרשם בעצמם מהספר.
הכתיבה בספר היא יפה, תיאורית ודינמית. היא אינה מחמיצה פרטים חשובים, ומביאה את האווירה של המקום, הריבוד החברתי, וקשיי החורף שהופך את המקום לנהר קפוא.
הבעיה היחידה שמצאתי בו היא שהדינמיקה ומקצב הספר "מואטים" במקומות מסויימים על ידי פירוט יתר.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
אהבתו היפה מכול של דון ז'ואן

אהבתו היפה מכול של דון ז'ואן

ז'ול ברביי ד'אורווילי

ספר טוב מאוד בחלקו הסיפורי ומצויין בניתוח המנגנון הפסיכולוגי הנשי כפי שמתואר בספרות, ובגישת פסיכולוגים שונים כמו לקאן או פרויד.

הספר מביא שני תהליכים שמשלימים אחד את השני:
- רצונה של אישה אצילה להינקם בבעלה על ידי ירידה לזנות בצורתו השפלה ביותר.
- וידוי של בתה הקטנה, שמזעזע ומציג לאישה את המחיר שמשלמים בגישה זאת.
ספר קצר עם סגנון כתיבה מעודן, ונוגע ללב.

כאיש שאינו מודע לגישות הפסיכולוגיות בנושא זה, הזדעזעתי בתחילה מהמהלך ה"אמיץ" של האישה.
והנה באה ענת רונן ומקשרת את הרכיבים הללו לסיפורים כמו זה של "כרמן". עד היום זיהיתי את כרמן כחלוצת השחרור הנשי, והנה להופעה הראשונה שלה כאישה שהיא קלה כפרפר באהבה, יש משמעות נשית שראוי להעמיק בה.
הוא הדין בספר "סיפורה של O" ואחרים.
כדאי לקרוא את הספר.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
ילדי המבחנה

ילדי המבחנה

יהושע (שוקי) דור

ספר זה גרם לי לחוסר שינה ויום שלם של קריאה עד שסיימתי אותו.
נושא ילדי מבחנה או השתלות חוץ גופיות על כל צורותיהן, יכול להיות חבילה קשה לעיכול. וכאן השכיל הכותב להביא את התהליכים, כשהם שזורים בהיסטוריה האישית שלו על גווניה.
מזלו של פרופסור יהושע דור דומה קצת לגלישה על גלים. לתפוס את הגל בהיווצרו, ולרכב עליו לכל אורך הדרך.
במקרה שלנו הכותב חווה את התחלת המחקר, ולווה אותו תוך בניית מרכז מפואר לנושא במרכז הרפואי בשיבא.
הוא הבין כי ההפעלה וההגעה להישגים מותנית בהעמקת התודעה בציבור, ואפילו קבלת היתרים מרבנים אורתודוקסיים וחרדים.
ואפילו רומן אפלטוני עם אדווינה, חוקרת מעולה, מוסיף תבלין. בצד תהליכים של ניסוי ותעייה.
הישירות והכנות בכתיבה מתבטאים בהבאת תחרויות בין קולגות לא דווקא לעבודה הישירה, אלא של טרמפיסטים כמו פרופסור משיח, שקופצים בראש, בסוף תהליך מורכב וארוך, וכל מה שנותר הוא להוליד את התינוק בלידת חתך.
הספר מביא תהליכי הקפאת זרע, ביציות ואף עובר.
הסיפור של קיוון כהן, מרגש במיוחד, ואותו אשאיר לקוראים.
לא נתתי ציון מרבי, כי חלק מהאפיזודות דורש ניכוש, אבל אין בזה לפגום מהערך המוסף שספר זה נותן לקוראיו.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
הנאום הריק

הנאום הריק

מריו לבררו

תמיד תהיתי מהוא אקזיסטנציאליזם, והנה בקריאת ספר זה התגלה לי סוד הפלצנות.
עליך לכתוב נשגבות על לא כלום!!!
למשל, אני והמוחק (אם יש דבר כזה היום), ויחסי אל ... הממשלה, אפשר גם שואה, או כל דבר אחר.
אם אצליח להגיע ל 172 עמודים, אהיה מקובל על החברה הגבוהה ואולי יצטטו אותי, בפגישות קוקטייל.
למשל:" מצב המוחק מול דף ציורי ילדים מעלה שאלה משפטית ובעיקר אתית.."
יכמו שאמר הילל הזקן " ואידך זיל שלים.." והתרגום " ומכאן צא ולמד.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
סרטי מרקורי מציגים

סרטי מרקורי מציגים

אנתוני מארה

לעתים יש ספרים שקריאה בהם יוצרת רצון לטעום את תוכנם לאט לאט.
כזהו הספר הזה.
כמות מטבעות הלשון , התיאורים הישירים והסמויים בו, עצומה. וכל התעמקות בו מביאה עוד תובנות.
להלן כמה דוגמאות:
"איפה הכלא?" שאלה מריה.
"אני חושבת שהכל כאן כלא."
כל מקום שאליו מריה הסתכלה החזיר לה מבט מאשים.
או, לאחר רעידת אדמה ליד האטנה:" הנחשול בלע ערים שלמות .. ופלט אותן כמעלה גירה .... סביב סביב , יצורי ים משונים טבעו באוויר".
וקטע אחרון :( מעיתון) "סיניורה אוגוסטינו. אי ספיקת לב."
"יש אנשים עם מזל" אמרה אנונציאטה. .... " הלב שלי הפסיק לספק כבר מזמן, ואני עדיין פה"
והנושא, קצת מתאים לתקופתנו, ערב מלחמת העולם השניה, נקבעת ועדה בארה"ב לצנזור סרטים, וספרים לא ראויים. יש צנזורה, ומתפתחות טכניקות לעקוף אותה.
ספר רב שכבתי מענין ומרתק.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
דלת אמות

דלת אמות

יערה ענבר

אודה ואתוודה כי כמעט ולא קראתי ספר זה.
איני דתי ולא, כל שכן, חרדי. ההתעמקות בתלמוד נראתה לי , עד לקריאת ספר זה, טובה לחרדים. נתקלתי בפרשנות "משפטית" שניתנה על ידי רב לסוגיה מסויימת, והוקסמתי מהמתודולוגיה שלה.
ומצד שני , אמרתי לעצמי, " נו, זה כל עורך דין להטוטן יכול לעשות".

הפעם גיבור הספר הוא פרופסור לתלמוד, חילוני במוצאו, וחילוני כיום, שמדבר על ערכים אנושיים המצויים בתלמוד ויחס הרבנים אליהם.
אחד מהעיקרים שמוזכר שם הוא קידוש ומתן מקום למחשבות שיוצרות מחלוקת או "איפכא מסתברא" שנדרשה בשביעי לאוקטובר, ולא הייתה. ויש עוד דוגמאות.
בטרם תידרשו ללבוש קפוטה ושטריימל, אומר כי הדברים שנאמרו לעיל, הם במסגרת הסיפור.
עיקר הדברים הם ביחסים במשפחה, שמובילים לגירושין של ההורים, והשפעתם על התפרצות שקט והסתגרות קטטוניים אצל הבן. נ(ו)חם שמו.
הפורקן של הבן הוא בצילום, ובזה הוא מבטא את עולמו הפנימי.
היחסים במשפחה דינמיים ומרתקים, אנושיים כל כך, בכל הקליפות שלהם. אלישע האב שמנסה להתקרב לנחם אבל חסר כלים, לילי האם עם יכולות מעשיות לא שימושיות, ומעגלי המשפחה המורחבים. בל נשכח את פוקוס, כלב רחוב , בעל תבונה ואינטואיציה שמשמן את העלילה.
ספר כתוב בכישרון, שווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
בוגדת נאמנה

בוגדת נאמנה

אולסיה קנטור

השאלה שהספר מעלה היא כיצד לשרוד במנגנון דיקטטורי ש"מתפרנס" מהלשנות, הפחדה בשיטות שונות, ותקיפת יצר ההשרדות הטבעי של האדם.
המקום: רוסיה הסובייטית עם מנגנוניה ה"משוכללים" בצורת העלמה של יחיד או קבוצה, זריעת אי אמון בין ה"אזרחים", ובעיקר ניצול הכוח להטבות אישיות.

על הקרבן להחליט אם ל"שתף" פעולה, ולקבל מטריית הגנה, או להצמד לעקרונותיו ולקבל את העונש המתאים.

כך היא סופיה שאביה נעלם ביום אחד, ומשפחתה יוצאת אל היער לחיות בצד הפרטיזנים.

סופיה אינה מוותרת על מטרתה למצוא את אביה ולדעת מה קרה לו. היא מקריבה גם את גופה לצורך הענין, לאו דווקא בקהות חושים.

הסוף מפתיע אך הגיוני. וזאת אני ממליץ לקוראים לחוות בקריאת הספר.
העלילה דינמית קצבית ומעניינת.
שווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה
מפקד השדה הגדול מכולם

מפקד השדה הגדול מכולם

אלישיב שמשי

נכנסתי לספר זה מכמה טעמים.
א. דמותו של יגאל אלון בהיסטוריה של הקמת מדינת ישראל, היא מוחמצת. זאת לדעת חוקרים רבים. פשוט הוא נפל ברשתו של בן גוריון, ולא קיבל את המגיע לו כשהדמות המקבילה היא משה דיין.
ב. אלון זכה לביוגרפיה מפוארת , כתובה על ידי אניטה שפירא שכל מה שאני יכול לעשות זה לגרוע מעוצמתה.
כשקראתי את הביוגרפיה שכתבה שפירא, הרחתי את הטבונים בכפר תבור כיגאל גדל שם עד למעבר ללימודים בבית הספר כדורי.ואילך.

מאידך, אלישיב שמשי הוא היסטוריון צבאי, אמיתי ( לא כמו כמה פיברוקים מפוארים על מלחמת השחרור). וככזה, הוא מרים עיניו אל המכלול. לדוגמה ספרו "היכן אני נמצא לעאזאזל" , על טעויות ניווט בקרב ומשמעותן.
הוא אינו מחליק בעיות מחד, ואין הוא כותב להביא לגיליוטינה את מושא הדיון שכשל או ההיפך.
אלישיב סיים את הצבא כאוגדונר, ואני סיימתי שירות מילואים עם אותו צוות,בתפקיד נהג טנק עם אותו צוות אורגני,( צוות בריבי), בכל המלחמות. ואני עוקב אחר ספריו.
בספר זה משתדל אלישיב להציג את יגאל אלון מההיבט הצבאי , הטקטי והאיסטרטגי. כיצד התפתחה אצלו הדמות של המפקד שלוקח אחריות לטעויותיו ולאלו של פיקודיו. כיצד הוא הבין נכוחה את הביטוי "בתחבולות תעשה לך מלחמה", וזאת באמת, במקרים רבים, במצב של "מעטים מול רבים".
אלישיב מצליח להביא את הקרבות ומורכבותן הן מנושאים איך להפיק יותר מהכוחות העומדים לרשותו, טקטיקות, הגישה העקיפה ועוד ועוד.
שלא כמו בספריו האחרים, חסרות כאן תמונות, ובעיקר מפות או תצ"א. השימוש בשמות הישובים הערביים המקוריים, צפוף מדי והקשה על הקריאה הרציפה.
מצד שני ניתן לראות צבא צעיר, ללא משמעת. לא אחת , מג"ד מחליט לסגת, מבלי לדווח על כך למעלה, כי ירו עליו מספר כדורים, החליט כי האוייב חזק יותר וכהנה וכהנה.
אותם מגדי"ם, ואחרים לא הבינו כי הכוחות האחרים תלויים בהם.
ובתוך כל הקרבות היו נצחונות, לעתים עם הרבה מזל.
בתוך הסיפור עולה הפוליטיקה.
יגאל אלון מתבקש לאייש תפקידים ברמות שונות. והנה הפלא ופלה, נבחרו רק אנ"ש, אנשי פלמח, קיבוצניקים. לא נבחר איש ( למעט מיקי סטון), לתפקידים אלו .
איך אומר אהרון ברק " חיפשתי , אבל לא מצאתי."
איך אומר אחי שהיה בצוות של התותחים שהבעירו את שדות החיטה ליד הדגניות ועצרו את הסורים במלחמת השחרור: עצרנו אותם יחד , הקידום היה לפי הקיבוץ.
גם כשצריך לספר לבן גוריון על הכשלונות בלטרון, נשלח בסוף רבין לבשר לו.
( למה זה מזכיר לי משהו באוקטובר?)
יצאתי בהרגשה כי בנושאים אלו ( מינויים, ודיווח לדרג בכיר), עדיין אנחנו מכים על אותו סדן, אולי עם פלפון ולא בג'יפ מקרטע.
ולבסוף כותרת הספר:
מספרים על נח( מהתיבה), כי היה צדיק תמים לדורותיו. והשאלה אם זה לדורו , או היה גדול מכל הצדיקים.
כותרת הספר בומבסטית. :... "הגדול מכולם?"
אני מזכיר למחבר הספר, אלישיב שמשי כי גם הוא מכיר אוגדנר שריון בשם מוסה פלד, שהציל את רמת הגולן, וזאת בפיקוד שקט ומבין.
האחרון זכה להיות מונצח על הקיר בווסט פוינט בארה"ב, כ.. אחד ממפקדי השריון הגדולים בהיסטוריה. ואל יהיה זה נקל בעיניכם.
נ.ב
שירתי ביום כיפור תחת פיקודו, אמנם כחפ"ש- עגלון של טנק.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי רעננה

ביקורות נוספות על "חול טובעני"

חול טובעני

חול טובעני

מלין פרסון ג'וליטו

לרגל העובדה שאני עובדת על ספר חדש עכשיו לנוער, סיפור יותר דרמטי ומורכב מהספרים הקודמים שלי, שעוסק בנערה שיש לה שני עולמות והיא אמורה לחבר ביניהם...

החלטתי לנתח את הספר חול טובעני, שגם בו יש נערה שמתמודדת עם הצורך להיות בשני עולמות שונים בקיצוניות. את חול טובעני קניתי לעצמי ליום הולדתי, וארצה לחקור אותו לפי כללי הספר "הצילו את החתול", ללמוד וללמד על כתיבת סיפור שיש לו פוטנציאל גם בפורמט חזותי יותר מספר.

למי שלא מכיר את שיטות העבודה התסריטאיות ואת הספר הצילו את החתול - מדובר בספר תסריטאות שהמלצתי עליו כאן בעבר, ונשען על הספר האגדי "סיפור" מאת רוברט מקי, המכונה גם התנ"ך של התסריטאים.
את הצילו את החתול של בליק סניידר אני מאוד אוהבת, כי העקרונות הם דומים לשיטת רוברט מקי אך בלי הילת האגדיות. בליק סניידר כמובן מדבר בסגנון יותר קליל מ"סיפור", ונעדר את הפאתוס המתבקש מתנ"ך של מישהו או משהו.

ולאחר ההקדמה המפורטת הנה מה שחשבתי על הפוטנציאל של חול טובעני כתסריט:

אחד הרעיונות הבולטים שחוזרים בעולם התסריטאות וגם בכל ספרי ההדרכה לתסריטאי המתחיל ובפרט אלה שציינתי לעיל - הוא עיקרון הקמאיות.
הדמות, כמו אנשים רגילים, רוצה לשרוד. אז נצטרך שהסיפור שלנו יהיה קמאי.
הדמות תצטרך לקנות את הישרדותה הפיזית או הרוחנית ב"דם יזע ודמעות", אחרת זה לא מעניין.

בחול טובעני מדובר בנערת מסיבות מפונקת ויפה בת 18, שבעקבות אירוע אלימות בהיקף נרחב הופכת לחשודה עיקרית ברצח של כמה משותפיה לספסל הלימודים.
אז קמאיות? יש, ובגדול!

כבר התחלה טובה.

עוד אחד מהחוקים הנוקשים ביותר של עולם התסריטאות הוא שעל התסריטאי המתחיל להבין שכל הסיפורים הטובים בעולם כבר נכתבו, "אין חדש תחת השמש" כמו שאמר קהלת, שכנראה היה אחד הכותבים הטובים אי פעם אם לא ה..
יש בגדול שבעה סוגי סיפורים שמעניינים את האנושות, והשאר הוא ווריאציה שלהם:
במעגליות החיים בכל תרבות יש דברים שאנשים עוצרים להתבונן בהם, דברים ששווים סרט - והם אלה שמשורשם יצאה החלוקה הזו לשבעה סיפורים.

בקשיחות כזו יותר קשה לסווג את חול טובעני, הוא מתאים לכמה קטגוריות אך לאף אחת מהן באופן מוחלט.
האופציה הראשונה שחשבתי עליה היא "טקס מעבר".

גיל 18 בחלק מהתרבויות האנושיות הוא הגיל לטקסי מעבר, אז די הגיוני שהסיפור ישובץ בקטגוריה. הגיבורה נוצרייה אז סיכוי רב שבגילה - אם לא הייתה נקלעת לזירת הפשע - הייתה עכשיו עוברת דברים שיבגרו אותה בצורה מתונה ואיטית כמו לימודי קולג' או הצטרפות לארגון רוחני המטיף למעשים חומלים ואוהבים... או אפילו מתחילה קשר רציני במטרת נישואין ובוחנת אותו לעומק מול משפחתה.

אבל זה לא ספר יאנג אדולט רגיל, יש בו יותר מאפיינים של ספר למבוגרים למרות שהגיבורה נערה, לכן פסלתי את הסיווג לסיפור התבגרות של ילדים שורדים בעולם המבוגרים, כדוגמת "משחקי הרעב". חול טובעני כשמו כן הוא - ספר קצת יותר אפל ומחלחל.

אבל כן, ברובד הרחב יותר יש פה התמודדות ראשונה כבוגרת שתעיד עלייך יותר מכל דבר אחר שתעשי בזמן הקרוב, ולכן זה קמאי.
זה לא סיפור שמתאר את חייה הנערה לתקופת הבגרות הצעירה, כמו סרטי קולג' או אהבה ראשונה - כאן זה יותר מזכיר לי את המשמעות של בר/בת מצווה או את המשמעות שנער בשבט אפריקאי צד פיל.
זה אומר שלא באת לבלות ולהתנסות... יש לך אחריות גם אם אתה יודע שאתה לא אשם - ואתה נמצא במצב שבניגוד לשירות צבאי לדוגמא - לא התכוננת אליו ולא בחרת בו בשום רמה של בחירה.
רק דבר אחד משנה - אם לא תתנהג כמו שצריך, בסיטואציה שכלל לא בחרת - יהיה לזה מחיר כבד לא רק עבורך!

שום דבר לא ידוע, חוץ מזה שאתה תבחר להתמודד - כי אתה לא ילד. כולנו כבני אדם רוצים לגדול ולהצטרף לחברת המשפיעים, ולא להישאר תמיד תלויים במבוגרים. אז זו כמובן סצנה אפלה ואכזרית קשה לעיכול ולקריאה אבל גם הזדמנות בשביל הגיבורה.

היא באמת לא ממש סבלה/טרחה להכיר לעומק את הדמויות שנפגעו באירוע האלימות, ובנוסף מה שאין לה שליטה עליו הוא שהיא גם טינאייג'רית צינית וממורמרת ולא נראית מספיק סובלת כנערה צעירה ויפה, ולכן גם קשה להוכיח את חפותה.

אני חושבת שאני דווקא אפתיע כאן - בסופו של דבר הכי מוצא חן בעיני לסווג את הספר ל"יוצא מהבקבוק". קטגוריה שבה אדם מביע משאלה ובאורח פלא היא מתגשמת.
כאן אני מניחה שהמשאלה הייתה להיפטר בדרך כזו או אחרת מהאנשים שהיא שונאת, אך שהיא לא חשבה עד הסוף באיזו דרך זה יקרה...
הזלזול שלה בהם הוא מה שהכי בולט לעין. התיאור שלה את הקורבנות כחסרי חן, כעומדים בקושי בתפקידם...

ניגוד גמור למה שהיא, נערה יפה שקיבלה כל מה שרצתה וכצפוי עפה על עצמה. ועוד בגיל נעורים כזה שאתה אוהב בעיקר... את עצמך ומקסימום את מי שאתה תופס כמגניב. לא את המבוגרים שתומכים בך הורים ומורים, ובטח לא חש שום סנטימנטים לחנונים שרק ניצלת ושכחת מזה...

בסיפור שמסווג כ"יוצא מהבקבוק" יש, כמו בסיפור הג'יני מאלאדין (היוצא המקורי מהבקבוק), תמיד קושי והגבלות שבאים יחד עם הכוח הלא רגיל שהמשאלה נתנה. אין מתנות חינם. פה הקושי הוא ברור - את חשודה בשותפה ברמה זו או אחרת באלימות הרסנית ועכשיו לכי תוכיחי...

כאן כאמור הדמות מקבלת פרופורציה לחיים, שזה כנראה מה שילדה עשירה בסתר ליבה רוצה...
אבל היא לא יכולה ליהנות מהפרופורציה שקיבלה - בגלל רגשות האשמה שמעורבבים עם הסכנה להיכנס לכלא. היא בוחנת את מחשבותיה לאחור, את כל ההתרחשויות שעברה שם בבית הספר וכמה שכולם התנהגו גרוע ולא רק היא, רק שלפתע יש לה הרהורים שניים כמו: האם עכשיו, כשהיא מוחזקת בנפרד ולא נמצאת בהשוואה למה שעשו ועושות כל הנערות שהיו בסביבה ובתרבות שלה שתמיד הצדיקה אותה - היא מחזיקה בהתנהגות למופת? כנראה שלא... ואז מה זה אומר על מה שהקורבנות הבלתי נראים מבחינתה הרגישו ממנה כשהיו בחיים?

אופציה נוספת לסיווג יכלה להיות "במוסד הסגור", אופציה שפסלתי די מהר - כי אמנם הגיבורה עוברת הרבה התחבטויות סביב שאלת "הכליאה" האפשרית ומה יקרה עם זה בסוף, ובנוסף כל הסיפור מתרחש בדלתיים סגורות בגלל רגישות העניין.

אבל לדעתי - עניין היות הגיבורה סגורה בתוך חברה עם כללים שלא ידועים לשאר העולם הנורמלי - הוא רק ברקע ולא המהות של הסיפור. היא נערה עשירה והיא תמצא את הדרך לצאת ולהצטרף למשפחתה ולחבריה התומכים אם היא תבחר בכך.

עכשיו אחרי שיש קמאיות וסיווג לאחד משבעה סיפורים, מגיעה השאלה החשובה ביותר בעיני כרגע, והיא שאלת הגיבור.
או בתרגום עממי של בילק סניידר - "זה על מישהו ש..."
הגיבורה המוצהרת היא אותה נערה עשירה ומפונקת שמופיעה בכריכה, אך האם הסיפור הוא עליה?
לדעתי לא.
כאן, כספר די מופנם יחסית לספרי פשע אחרים - ההרגשה היא שהקורבנות הם הגיבורים בדיעבד.
הייתה להם מטרה להיות מישהו או משהו, והבנו את זה רק אחרי מותם. אבל החלשים פיזית והמוחרמים הם הראשונים שהחברה מתייחסת אליהם כשקופים...
ממש כמו אלינור ריגבי ופאדר מקנזי בשיר הידוע של הביטלס, אנחנו אוהבים לחשוב שחייהם של השקופים מסתכמים בסריגת ותיקון גרביים עבורנו שנשמח, ואיסוף שאריות האורז בכנסייה מתוך שמחה והוקרה על הזכות לנכוח בחתונתנו הראויה המבוססת על אהבת אמת.

הניגוד בין אפס הידיעה על חייהם של התלמידים והמורים הלא פופולריים נבחנים מול מריבותיה הילדותיות של הפופולרית במסיבות של עשירים וחתיכים.

אחרי שסיימנו את כל השלשה הזו יש לנו את עניין ה"ארכיטיפ".
כשנרצה ללהק שחקן או שחקנית שיישאו על כתפיהם את הסרט נצטרך לכתוב אותו בצורה שתהפוך את הליהוק למובן מאליו.
כאן הגיבורה היא כמו דמות מקומדיה רומנטית, אבל הכול מתגלה כהפוך על הפוך, כי כאמור הגיבורים האמיתיים רחוקים עד מאוד מקומדיה רומנטית. חייהם הקצרים לא קומיים ולא רומנטיים...

הכי מתאים בעיני זה ארכיטיפ "הצעירה המבטיחה", כי מדבר בדמות שיש לה עומקים נוספים שאולי לולא המקרה הייתה דמות די משנית, אך כעת ברור שהיא "הגיבורה" אך לא מטעמי מיוחדותה אלא מטעמי היותה קול עבור אלה שקולם אינו יכול להישמע.

הקטע של מבנה הוא הקטע הכי מסובך מבחינתי, כי כל כך כיף לחשוב על דמויות ועלילות, אך להוריד את זה לקרקע המציאות זה מורכב.
זה הקטע שבו אני מדברת עם ארבעה סדנאות כתיבה במקביל ובסוף פורשת מכולם ומגישה לאיזו קרן שתעזור לי עם כסף.
אבל אני לא באמת דוחפת את זה עד הסוף כי התחושה שלי שאין לי כוח לשבת על זה.

זה פשוט חלוקה של התסריט לפי עמודים ומושגים תסריטאים שנמצאים בכל מקטע, די דומה לביבליוגרפיה בעבודה אקדמית.
אבל אתה לא יכול לבוא לפגישת פיץ' בלי זה. כאילו... אתה יכול אבל תקבל כפכף.

זאת בעצם מלאכת מחשבת של אריגה מתוחכמת של הכול ביחד, כל הניאנסים והדקויות שהופכים סרט בסדר לסרט טוב. ואם תבואו עם סרט בסדר כשאתם יכולים לבוא עם סרט טוב גם לא תוכלו להאשים אף אחד מאלה שישפטו את הסרט על הכפכף שתקבלו.

אחר כך צריך לחפש את הבעיות שיש לכם בתסריט. כן, בדיוק אחרי שכל כך השקעתם והתאהבתם ביצירה.
עכשיו זה השלב האחרון שאתם עוד קצת אובייקטיביים להניח את הכול מול העיניים בשיטה שנוחה לכם - צבעים או כרטיסיות.. לראות מי יש לכם בסרט והאם הם באמת משתלבים ביחד.
אם תתאהבו יותר מדי בדימיונות שלכם לגבי איך זה ייראה ופחות תיטו לצד הפרקטי יהיה קשה אחר-כך להזיז דמויות או לבטל אותן.
הכרטיסיות יכילו את המידע המוכר לכל איש סרטים: (לדוג') פנים, בית קפה, יום
בוב מתעמת עם הלן בנוגע לסוד שלה

+/- בוב מתחיל מלא תקווה ומסיים מאוכזב
>< כל אחת מהדמויות רוצה משהו שמתנגש עם מה שהדמות השנייה רוצה.

בליק טוען שלא תצטרכו יותר מ-40 כרטיסיות, אבל מכאן מניסיוני עבודת היא פחות מוסכמת ויותר עניין של סגנון.
אף פעם לא הסתדרתי לעבוד בכרטיסיות.

בקיצור יכול להיות שיום אחד תשמעו על הסרט שלי העוסק בנערה המתעוררת יום אחד לאירוע משנה חיים ומתמודדת עם הקונפליקטים בנפשה שמתחולל גם מול חבריה הוותיקים, ונעה בין אכזבה לבין תקווה.

לפני שנה•
★★★★★
•המורה יעלה
חול טובעני

חול טובעני

מלין פרסון ג'וליטו

בגיל צעיר קיימת נטייה להימשך רומנטית לאדם האוהב ריגושים,
כזה שלא יהיה שבלוני ושגרתי, אלא שיהיה מסעיר , מצליח ,
נהנתן ורצוי ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.

וזה בדיוק מה שקרה למאיה! תלמידה מצטיינת שמתאהבת בסבסטיאן,
צעיר מרדן שהקשיים והבעיות הנפשיות שלו גורמים לחורבן מטורף!
וכך מנערה צעירה מלאת שמחת חיים, היא הופכת לרובוט שמכלה את עצמו.
הוריה שלא נוטים להתערב, מפספסים את ההזדמנות לשמש לה קרש הצלה.
החברים הקרובים לוחצים עליה לעזור לחבר שהיא עצמה כבר לא בטוחה ברגשותיה כלפיו,
היא מנסה להתנתק, אבל הכול סוגר סביבה...

סיפור חזק שמדגים עד כמה ההשפעה החברתית משתלטת על רגשותיו,
דעותיו ומעשיו של אדם, קל וחומר אדם צעיר.
תובנה: הורים חייבים להיות מעורים עד כמה שניתן, בהלך רוחם של ילדם,
לא לחכות שיהיה מאוחר מדי, ואם חלילה קרה הרע מכול, לדאוג לעורך דין קליבר❗

לא קראתי את הספר, צפיתי בסדרה בנטפליקס.
והיא מצויינת!!!

לפני 4 שנים•
★★★★★
•michalus
דירוג
4.0
לפני 4 שנים

“בגיל צעיר קיימת נטייה להימשך רומנטית לאדם האוהב ריגושים, כזה שלא יהיה שבלוני ושגרתי, אלא שיהיה מסע”