כמו תמיד, שום דבר לא בא במפתיע. תמיד יש רמזים מקדימים ואפשר לנחש מהם את התוצאה העתידית.
רמז מספר 1: ספר ובו 588 עמודים, והוא לא סאגה בין-דורית ולא ספר פנטזיה. כתבתי כבר כמה פעמים, ואכתוב שוב: אורך כזה של ספר מרמז על פטפטנות יתרה של הכותב ועל אריכות מיותרת וחוסר הידוק עלילתי. אין לזה הצדקה.

רמז מספר 2: מעגל ובו הכיתוב "coming to netflix" על הכריכה. למה להסריט ספר טוב? ועוד לנטפליקס?

רמז מספר 3: המלצה על הכריכה מאת גיליאן פלין. סופרת טובה, גיליאן פלין, ובכל זאת לא ברור למה צריך המלצה שלה על ספר של מישהי אחרת. בדרך כלל המלצות על הכריכה הן סימן לספר בינוני מינוס.

רמז מספר 4: לספר קוראים באנגילת Pieces of her. איך "חלקים ממנה" הופך להיות "אני אף אחת"? ולמה בעצם?

כמו תמיד, התעלמות מרמזים בולטים היא לא דבר טוב, ורק סממן לעקשנות האישית שלי. הספר נפתח בסצנת מסעדה בה יושבות לורה, קלינאית תקשורת בת חמישים וחמש המחלימה מסרטן השד, וביתה אנדי, או אנדריאה, שחוגגת את יום הולדתה ה-31. אנדי לא מוצלחת, עובדת בעבודה גרועה ולא מצליחה למצות את חייה, בעוד לורה קוצרת שבחים מלקוחות עבר. את המצב הרגוע והנינוח קוטע מסע רצח ברוטלי, ואנדי נדהמת לגלות שאימה מתפקדת להפליא בסיטואציה הקשה ולמעשה הורגת את התוקף בקור רוח.

מכאן מתחיל מסע גילויים של אנדי, כזה שנע בין ההווה (2018) לעבר (1986) שבו היא מגלה הרבה דברים שלא ידעה על העבר של אמא שלה. מה יש במסע הזה? הורים חורגים, אב שחור, שחיתות באגף הרווחה, כת של פושעים אנרכיסטיים, הומוסקסואלים בשנות השמונים, איידס, תיאוריה פמיניסטית, נגינה וריקוד מקצוענים, הרבה שמות של שירים ונוסטלגיה.

מה אין במסע, או בכלל בספר? בנייה אמינה של הדמויות והמניעים שלהן, תיאור משכנע של השינוי שעוברת אנדי במהלך המסע, מתח, עניין.

בשורה התחתונה: תקשיבו לרמזים, או לשאר הביקורות באתר, ותחפשו ספר אחר.

חברים, בואו נתחיל מה(!!!)דבר- הספר עשוי מנייר ממוחזר! גאונות שאין לי מושג למה לא מעתיקים גם לשאר הספרים שיוצאים לאור בישראל. הבנתי שבחו"ל זה הסטנדרט ועפתי על זה ממש! גם קול בטירוף וגם עושה טוב לסביבה. קופי פייסט דחוף :)
ועכשיו לספר עצמו: הוא שכב אצלי על המדף מלא זמן כי חיכיתי שתעלה הסדרה בנטפליקס כדי שאוכל לצפות בה ישר כשאסיים לקרוא אותו (יש לי קטע כזה כי אחרת אני שוכח את העלילה אחרי הרבה זמן וזה מבאס ממש..)
אז ציפיתי וציפיתי וציפיתי ובגדול הספר סיפק את הסחורה והיה מותח כמעט לכל אורכו (והוא ארוך!!), למרות שפה ושם היו כמה קטעים נמרחים, בעיקר בהתחלה וכשאנדי יצאה לתחילת המסע.
אהבתי הרבה יותר את הקטעים שחזרו אחורה לעבר בשנת 1986, שם היה האקשן האמיתי.
בגדול, ממליץ ובע"ה אולי אקרא ספרים נוספים שלה.
עכשיו נשאר לחכות לסדרה שעולה אוטוטו בנטפליקס ולראות מה יהיה טוב יותר :)

ספר מתח ראשון בחיי שאני לא מצליחה לסיים. אפשר להאשים את הקורונה בחוסר היכולת שלי להתרכז ברמה שהספר הזה דרש ואפשר גם להאשים את הספר עצמו שלא נתן פייט חזרה.
בסופו של דבר קראתי 400 עמודים ממנו כמעט ועדיין הצלחתי לוותר עליו בלי לדעת את הסוף כי הוא התיש אותי.
אלא אם כן יש איזה טוויסט אדיר בסוף די הבנתי את הרעיון הכללי שלו והוא באמת עמוס בעמודים מיותרים לטעמי שגרמו לי להעדיף לבהות בגבי ברבש בפעם המליון מדגמן שקפים.
אולי הקורונה זה בכלל לא זמן טוב לאף ספר ולצערי הספר הזה שילם את המחיר אבל לפי ביקורות נוספות פה עליו אני מבינה שאני לא היחידה שחשה כך כלפיו.
אני לא מדרגת אותו (פעם ראשונה שלי) ומשאירה את הביקורת כחומר למחשבה האם באמת ישנם ספרים שעיתוי הקריאה שלהם חורץ את דינם?

" בחיי, הגעתי לגן עדן" היא אומרת

"גן עדן?" עונה לה הצלע השלישית שלנו, "זה יותר טוב מגן עדן"

והנה, שוב, הוויכוח הרגיל, זה שאותו אני אשנן גם אם תעירו אותי מתוך שינה, אני נאנחת, ושותקת, כי...כשהן מתחילות זה לא נגמר אף פעם בטוב אם מתערבים.

מושלם, מספר אחת ביקום, גאוני, יצירת מופת, ועוד ועוד מילים נזרקות לחלל האוויר, ואני בוהה בשתיהן, מנסה להחליט אם הן הבעיה ואלפים שכמותם או שזו רק אני?

מכירים את הרגע שבו מגיע טרנד חדש וכולם נוהרים אליו? וכשאתם מגיעים אתם לא מבינים על מה המהומה?
זה בדיוק מה שקרה לי עם הספר הזה. גם עליו הייתה מהומת עולם, ססמאות נזרקו לחלל האוויר, יש סרט שעומד לצאת בנטפליקס מבוסס על הספר ועוד ועוד ועוד

נתחיל בזה, שאם הוא היה כל כך מוצלח לא היה לוקח לי שבוע לסיים אותו.

ועכשיו קצת על העלילה, מה אנחנו יודעים על מי שהביאה אותנו לאוויר העולם? על האימא שלנו? איזה סוד נורא היא שומרת? כיצד ייתכן שגם האבא שלנו לא יודע כלום על אישתו? על העבר שלה? על המשפחה? אייך מצליחים לשמור סוד כל כך נורא מעל 30 שנה? ועוד מהאנשים הכי קרובים אלייך?

אנדריאה חושבת שהיא יודעת הכל על אימא שלה, היא בטוחה למעשה שאימא שלה לורה בחיים לא הסתירה ממנה כלום (כאן כבר אפשר לגחך מהנאיביות ומהתיאורים של ההלם שלה, נו באמת, את בת 31 )

לורה, קלינאית תקשורת במקצועה, מחזירה את אנדריאה מניו יורק לטפל בה לאחר שהיא מגלה כי חלתה בסרטן השד, לורה גרושה מגורדון עו"ד במקצועו אביה החורג של אנדריאה.

ביום הולדתה ה 31 של אנדריאה מתרחש מקרה רצח קשה בקניון בשעה שאנדריאה ואמא נמצאות בו, המקרה הזה שולח את אנדריאה למסע לגילוי האמת ולחשיפת הסוד הנורא.

אנדריאה עד לרגע המקרה בקניון מתוארת באישה שנחבאת אל הכלים, חסרת ביטחון, בקושי מדברת,מפחדת מהצל של עצמה, חסרת חברה, בקושי מבלה, ופתאום, בין רגע אחד הופכת להיות נינג'ה.

המסע של אנדריאה לחקר האמת נע בין המציאות של עכשיו לשנת 1986 שבו החל הסוד הנוראי. אין ספק שהסיפור יותר בדיוני מאשר נושק למציאות.


"נו, תגידי משהו" הן אומרות יחדיו

"מה יש לי להגיד? גלידה אמריקאית של מקדונלד'ס עם צבע מאכל" אני עונה

"אויש, מה את מבינה" הן צועקות יחד

נו, טוב, אולי אני באמת לא מבינה, אבל זה בדיוק מה שהחך שלי טעם.

תקרית ירי בבית קפה, שינתה לאנדריאה בת ה 31 את כל עולמה.

אמה לורה, קלינאית תקשורת המתמודדת עם מחלת הסרטן הפכה לגיבורת היום כאשר היא מנטרלת את היורה תוך כדי שהיא מגינה על ביתה, אבל... משהוא בהתנהגות של לורה מורה כי קור הרוח בו היא משספת את גרונו של הצעיר, תפקודה בזירה מראה כי לורה לא טירונית, מי היא, מה אנדריאה לא יודעת על אימה?

אנדראה שלעצמה סטודנטית חסרת ביטחון, הססנית, הפוחדת להתבטא מוצאת עצמה באור הזרקורים לאחר שאימה מופיעה שוב ושוב הטלוויזיה כמחסלת קרת רוח.

הספר קופץ אחורה לשנות ה-80 אשר מספר על חבורת אנרכיסטים ג'ין ואחיה אנדי הבאים מבית עשיר אבל עם עבר מפוקפק ועסקים עוד יותר מפוקפקים ניק ראש החבורה ועוד נספחים.
הסיפור פוגש את לורה ג' ונו אשר בעלה רצח את שלושת ילדיה והתאבד, האשמה נופלת על החברה של מרטין אביהם של ג'ין ואנדי, היא מוחה על עוולות בו שוחרר בעלה ואז רצח את המשפחה, לורה מתנקמת ורוצחת את מרטין, מי עזר לה? איך קשורה הכת?

מישהו רודף אחרי אימה של אנדריאה, מתנקש מגיע אל הבית, אנדריאה מקבלת משימה לנסוע, לאתר אנשים מעברה של לורה אימה ואולי להבין מי היא באמת.
אנדריאה יוצאת אל המסע, עדיין מהססת, עדיין מפחדת מהצל של עצמה אבל מוצאת את הכוחות ואת הרמזים שהשאירה אימה, כסף, ותעודות אשר גורמים לה עוד יותר לא להבין מי היתה לורה אימה.
בחזרה אחורה אל שנות השמונים, הכת האנרכיסטית טומנת פצצות, ניק שולט על כולם במיוחד על ג'ין בת זוגו, היא בהריון ממנו, תוך כדי מנוסה היא מבינה כי אחיה אנדי גוסס מאיידס וג'ין בוחרת להשאר לצידו מאשר להתלוות אל ניק, הצעד הזה גובה מחיר כבד אצל כולם.

בימים אלו אנדריאה במנוסה, עוקבים אחריה, היא עוקבת אחרי הרמזים והשמות שקיבלה, כולם מעברה של אימה לורה, היא נקלעת למצבים מסוכנים, היא מאוימת, יורים עליה , מי היא לורה מה עשתה? מי הוא אביה הביולוגי? ומה כולם מסתירים ממנה?
כל הנסתר מתגלה ומתחבר בין עבר להווה.

בספר מצויין זה, מותח וסוחף העלילה מתגלגלת קדימה ואחורה ואז תגלה אנדריאה בסופו את הקשר של אותה כת אל אימה, וכל הסודות יתגלו.
ממליצה ביותר

וואו איזה ספר מצויין! מותח ומעניין מהעמוד הראשון. אני לא חסידת ספרי מתח אבל בזכות ההמלצות המשבחות בקבוצה, החלטתי לקרוא ופשוט נשאבתי. שבועיים הייתי מרותקת לספר וגם לאחר שסיימתי הייתי צריכה כמה ימים הפסקה כדי לעכל את הסיפור. העלילה בנויה היטב, עם פרקים שמשלבים עבר והווה לסירוגין, עד שלאט לאט מתבהרת התמונה השלמה.

ספר מתח מעולה עם המון הפתעות, ממליצה בחום!

הסיפור מאד מורכב וקשה לפרט בלי לעשות ספויילרים לכן אספר רק בקצרה על העלילה.

אנדריאה היא בתה היחידה של לורה. היא מעולם לא ידעה מיהו אביה הביולוגי. אין לה עבודה מסודרת, אין לה בן זוג ואמה היא כל עולמה. היא חזרה לגור עם אמה כדי לעזור לה להתמודד עם מחלת הסרטן.

יום אחד הן הולכות למסעדה ופתאום נשמעות יריות. כשהיורה מאיים על אנדי, לורה עושה הכל בכדי להגן על בתה. אנדי המומה שאמה מתפקדת בקור רוח כזה בסיטואציה כזו מפחידה ותוהה האם היא באמת מכירה את אמה או שמא יש סודות שאמה מסתירה ממנה.

התהיות של אנדי מתגברות כאשר אמה מגרשת אותה מהבית ושולחת אותה למסע עם הוראות להגיע למקום מסויים שם תמצא דבר מפתיע שיהווה רמז לעברה של אמה.

מאותו יום, חייה של אנדי מתהפכים. היא יוצאת למסע מפחיד שבסופו היא תגלה מיהי אמה ומה זהותה האמיתית. בדרך היא תפגוש דמויות מעברה של אמה ותגלה סודות שאמה הסתירה ממנה.

במהלך המסע, גם לורה וגם אנדי ימצאו את עצמן בסכנת חיים מספר פעמים. החיים של אנדי הופכים בין יום לחיים מלאי אקשן ועניין.

מה תגלה אנדי? מיהי לורה האמיתית? מיהי אנדי?

תקראו ותגלו. ספר מתח מצויין שאי אפשר להניח מהיד. מומלץ בחום!

הספר נפתח בבילוי תמים בקניון של בת שנקראה בדחיפות אל אמה חולת הסרטן ונאלצה לקטוע את לימודיה. בקניון הן פוגשות מכרות, אם ובתה.
לפתע נשמעות יריות והמכרה ובתה נופלות מתות והרוצח מאיים גם על אנדי ואמה לורה. לורה שומרת על קור רוח מדהים, מחסלת את התוקף שמסתבר שהוא בנו של שריף ידוע. מכיון שאנדי היא בחורה תמימה ושתקנית שעלולה לפלוט מילים שירשיעו את אמה היא מתבקשת להעלים את עצמה וכאן מתחילה העלילה להתגלגל.
העלילה מתרחשת בשני צירי זמן, אחד ב-1986 שמספר על עברה של האם, והשני ב-2018 שמתאר את מסעה של אנדי לגילוי הקשר שלה לאמה, והקשר לאירועים שהתרחשו לפני 31 שנים ועדיין לא הגיעו לפיתרונם.
לספר עצמו. חלק גדול נראה לי כמו עלילה בסרט שרק פנס קטן מאיר את המציאות. זה חלק שהיה לי קשה איתו - במיוחד שתיקותיה הארוכות של אנדי.
לאחר מכן התמונה מתבהרת.
כשהגעתי בערך ל-90 אחוז מהספר (כמעט כתבתי סרט), נגמר הפרק. הפרק הבא הוא "פרולוג" (עדיף "אחרית דבר" כדברי אבשלום קור). פה בדרך כלל אני נוטה לרףרף עד הסוף, כי זה הקטע הלא חשוב - הרעים בלאו הכי באו אל עונשם - אך לא, עשרת האחוזים האחרונים מלהיבים ביותר, וכאילו כל מה שקדם להם היה לשם הבנת החלק הזה החשוב ביותר.
לסיכום ספר לא רע, לדעתי קראתי מותחנים טובים יותר. שוב נפלתי במלכודת של ספר משמים ברובו הגדול שמסתיים בצורה מצויינת שמעלה פלאים את הציון שאני נותן.
4 אחרת הייתי נותן ציון 3.

ספר סביר וגרוע בו זמנית שניתן לחלק לשני מישורים:
זמנים- 1986 ו-2018, שנות ההתרחשות.
ב-2018- חייהן של אנדי (אנדריאה),צעירה אמריקנית בת 31 ממעמד ביניים, מאחוריה מעט לימודים ועבודות עלובות וזמניות וכעת מוקדנית במוקד החירום המשטרתי ואמה לורה מתחלקים לשניים: לפני ואחרי הירי במסעדה באטלנטה, ג'ורג'יה בה הן חוגגות את יום הולדתה של אנדי. צעיר נכנס ויורה בשתי סועדות. מתברר שלא מדובר בטירוף אקראי אלא רצח מתוכנן בידי אדם אובדני המתגרה באנדי לירות בו-מניח מבגדיה שהיא שוטרת חמושה. מה שמכונה suicide by cop. לורה הורגת אותו בסכינו- שלו ששלף ולאחר שנדקרה אנושות בידה בהגנה על בתה.
ב-1986 פועלת קבוצה אנרכיסטית בהנהגת ניק הכוחני במקומות שונים בארצות הברית. הם מוציאים לפועל רצח פומבי של בעל חברת תרופות והוסטלים לפגועי נפש שעושרו מעניין אותו יותר מהאומללים שבחסותו. הקבוצה כוללת בין היתר אח ואחות ובולטת בה פולה- אנטיפטית בוטה להחריד. החבורה מתכננת ומבצעת בהצלחה חלקית טרור נגד מטרות מסויימות, לא אקראיות.
2018, אחרי התקרית האלימה לורה בסכנה ואנדי שאינה מבינה את המתרחש ומיהי באמת אמה יוצאת בהוראתה לנסיעה ארוכה בדרכה לאיתור אישה מסויימת. המסע מתחיל ביחידת אחסון בה ממתינה לה מכונית ולהפתעתה מוצאת סכום אדיר במזומן ומסמכים מזוייפים. היא נקלעת למקומות זרים ומצבים שמעולם לא התנסתה בהם ונאלצת להסתגל ולאלתר.
העבר וההווה מתחברים כשאנדי מאתרת כמה מחברי הקבוצה שעודם חיים והמומה כשהאמת על אמה, משפחתה, אחרים בקבוצה, תאוות בצע וכסף גדול שהוסתרה ממנה כל חייה נחשפת. גם שמה אינו מקרי.
אממה, הבעייה בספר עב הכרס (כמעט 600 עמודים)שעלילתו סבירה וזכה לשבחים (כמו עוד סופרים עכשוויים ואופנתיים)היא סגנונו-ברברת, פרטים טפלים, דימויים מגוחכים בצד חלקים טובים יותר. כשרונה של דמות מפתח כפסנתרנית נמרח על עמודים. מצאתי את עצמי מדלג על קטעים או קורא מהר. שני גברים המכונים 'ברדס' ו'אלבמה' בשל בגדיהם. הסוף בו הכל מתחבר ומתבהר טוב וענייני הרבה יותר.
וחבל, כי עריכה וקיצוץ בהבלים היו מותירים ספר טוב בהרבה.
"בני החבורה נערכים סביבו כמו להבים של מאוורר"; "ראשה הדהד מהלמות ליבה, כמו אולם ספורט מלא קולות של שחקני כדורסל מקפיצים כדורים"; "הצרחות של אלכסנדרה מייפלקרופט היו כמו סירנה עולה ועולה. כמו הסירנות של ניידות משטרה. של האף.בי.איי. של ואן להסעת אסירים"...ויש עוד...בחיאת.בקיצור, בינוני.

ספר מתיש. לברוח...
האם לורה וביתה אדריאנה נקלעות לתקיפה בקניון.
האם "החלשה" הופכת לסופר-וומן והורגת את התוקף.
מכאן הספר הולך קדימה ואחורה ואדריאנה מנסה להבין מי היא באמת האמא שלה.
אדריאנה בורחת למקום בטוח בהוראת אימה ומנסה להבין את עברה של האם.
הספר הולך קדימה ואחורה בזמן.
השמות מתחלפים. המתחלפים הופכים מידי פעם לכינויי קוד.
לי אישית די קשה לעקוב בריבוי שמות. הספר לא זורם - צריך להתעכב ולהבין מי זה מי.
300 עמודים היו בהחלט מספיקים במקום 588 עמודים.
הספר מתאים למי שיכול להתמודד עם סגנון הכתיבה - וברור שיש כאלו.
בהצלחה.