• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
בריכה עירונית

בריכה עירונית

מאת אדוה בולה

הביקורת של GNOLT

תמונה של GNOLT
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
בריכה עירונית

בריכה עירונית

מאת אדוה בולה

הביקורת של GNOLT

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של GNOLT
הוצאה לאור:זמורה
שנת הוצאה:2019
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
שין שין
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 4 שנים

“אני אוהבת לשחות, אני אוהבת סיפורים קצרים ואני אוהבת כתיבה נשית. הספר "בריכה עירונית" עונה על שלושת ה”

3/7
ביקורות על בריכה עירונית
הבאה
ראובן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 6 שנים•1 דקות קריאה

שישה סיפורים קצרים הנשרגים יחד לספר אחד.
שישה סיפורים שונים. אך מתרחשים סביב בריכת שחיה אחת.
סיפורים שונים, אך דמויות מתגנבות מסיפור אחד לאחר.
המון הסתכלות פנימית של הדמויות תוך כדי מחשבה על איך ייראו חיצונית.
כתיבה מעניינת עם רעיון מעניין של חיבור הסיפורים, אך לעיתים מעט מתיש.

סך הכל ספר מרענן ומקורי. מומלץ להירטב, רק לא לשכוח את המגבת ולנקות את המשקפות לפני הצלילה.

תיהנו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של Mira
Mira
תמונה של רץ
רץ
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של חיפושית
חיפושית
תמונה של רותה
רותה
14קוראים|גיל ממוצע56|57%נשים

על המבקר

תמונה של GNOLT

GNOLT

ותיק
חבר מזה 10 שנים
98 ביקורות•1,003 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של GNOLT
GNOLT
ותיק
חבר באתר מזה 10 שנים
ביקורות98
לייקים שקיבל1,003
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת34מתח ריגול והרפתקאות25ספרות מקורית24

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של GNOLT

חלומות שכוחים

חלומות שכוחים

סטפן (שטפן) צווייג

עוד 2 פנינים של צווייג שנכרכו להן יחדיו ולא בכדי.
2 היצירות בהחלט מתכתבות להן זו עם זו ומשקפות את ההפכים הגמורים בין 2 אפשרויות קיצון - האהבה הטוטלית שלא מחזירה דבר בתמורה לעומת חוסר האהבה המוחלט שמחזירה בשפע מכל טוב.

צווייג, כדרכו, פותח לנו צוהר אל נבכי נפשה של הדמות הראשית בלפורלה ומשקף את האבולוציה החלה בה מקיצוניות אחת לשניה עד לסוף הבלתי נמנע ואילו ביצירה השניה, מנסה לשקף לנו בקצרה לכאורה תמונה הפוכה של היצירה הקודמת. איזה מן המצבים עדיף? האהבה הטוטלית או היעדר האהבה. כנראה ששום מצב קיצון איננו אידיאלי.

מומלץ בחום וקרדיט גדול על חיבור 2 היצירות לכרך אחד שנותן ערך מוסף משמעותי מעבר לערכן של כל אחת מהיצירות בנפרד.

לפני שנתיים•
★★★★★
•GNOLT
המנורה הטמונה

המנורה הטמונה

סטפן (שטפן) צווייג

פנטזיה יהודית בסגנון צווייג.

לא אאריך במילים כי כבר קדמו לי מבקרים אחרים עשו זאת בצורה יפה.

אבל קשה לי לקרוא ספר של צווייג ולא לחלוק את התפעלותי עם כולם.

זוהי ממש פנטזיה יהודית שמרתקת החל מהעמוד הראשון ועד לאחרון. אין סיכוי להפסיק לקרוא, כך שהכינו לעצמכם זמן קריאה רציף.

צווייג החילוני, מתחבר ליהודי שבתוכו (במיוחד על רקע התקופה בה חי) ומנסה אולי למצוא תקווה בתעלומה יהודית הסטורית.

צווייג , כמובן, תמיד עומד בציפיותי וכך גם הפעם.

הייתי מתאר את הסיפור כמעין הכלאה של העבד של בשביס זינגר והסרט never ending story.

רוצו, תשיגו לכם עותק של הספר (או כל ספר אחר של צווייג), פנו לכם זמן, שבו ותקראו ואז תחזרו לתחילת המשפט ותחזרו על מה שכתוב עד שתסיימו את כל הספרים.

תיהנו.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•GNOLT
נובלת שחמט

נובלת שחמט

סטפן (שטפן) צווייג

הנובלה האחרונה של צוויג שהתפרסמה אחרי מותו (בלי להתייחס כמובן לעולם של אתמול אותה השלים לפני שהתאבד).

מה עוד אפשר לומר על הסופר המופלא הזה? זוהי הפעם הראשונה לדעתי, בה התייחס לנאצים במפורש בספר (ישנה גם עקיצה כלפי היטלר על כך שאסר על פרסום ספריו. עקיצה שלא הופיעה בספר בגרמנית גם שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה).

בספר הזה, צוייג, שכנראה מופיע בספר על תקן המספר, מפליג בדרכו לברזיל ומשחק שחמט בשני רבדים:
ברובד אחד בעלילה עצמה שמספרת על אלוף שחמט ועל עוד בחור אלמוני המסתנן לסיפור לפתע.
ברובד שני, בעצם התפתחות העלילה. צוייג משחק איתנו הקוראים בשחמט. ההרגשה היא של פתיחת שחמט קלאסית ללא הפתעות מיוחדות, ואז לפתע מהלך אחד מפתיע משנה את התפתחות המשחק ומשנה את הקצב שלו עד למט הבלתי נמנע, ב 2 הרבדים.

צוייג במיטבו, גם כשחקן שחמט. וכרגיל, אמן בתיאור נפש האדם. אינך יכול שלא לחוש במצוקות אותן חש ד״ר ב׳, תחושת חוסר האונים והריקנות, לצד הגברת קצב פעימות הלב והמעבר לסוג של שגעון זמני ואיבוד שליטה עם התפתחות העלילה.

יצירת מופת, לה חיכיתי מספר שנים בעקבות אי הזמינות של ההוצאות הקודמות של הנובלה.
כגודל הציפיה, כך גודל הסיפוק. היה בהחלט שווה לחכות.

השאלה שנותרה פתוחה היא, האם זהו השיא? האם קראתי כבר את הטובות שביצירותיו או שמחכות לי עוד הפתעות? האם ישנן עוד יצירות מופת כאלו שטרם תורגמו (לפחות בהוצאות החדשות)?

אשמח לדעתכם.

בינתיים, תיהנו מכל עמוד, משפט, מילה ואות, תחזיקו הרבה זמן בפה, תלעסו בהמון סבלנות ותבלעו לאט, כי אין עוד הרבה כאלה בתנור שממנו התבשיל הגיע, והמנה די קטנה, בגודל בו מגיעים בדרך כלל דברים טובים …

לפני 4 שנים•
★★★★★
•GNOLT
בפיר המעלית

בפיר המעלית

לינווד ברקלי

במשפט אחד - הספר הפחות מוצלח שקראתי של לינווד ברקלי.

בכמה משפטים- זהו ספר מתח, אבל פחות נמשכתי לקרוא אותו ברצף ולקחתי הפסקות די ארוכות בדרך, אם זה אומר משהו…
העלילה הרגישה לי פחות אמינה וניתן היה לחזות, לפחות חלקית, את ההמשך.
היו חלקים בעלילה שלא קידמו לשום מקום ורק הוסיפו עלילות משנה כדי לנפח את עובי הספר.
יותר אהבתי את שם הספר במקור elevator pitch.

חייב לצטט קטע מהספר שהשאיר אותי קצת נפעם: ׳ברברה רדפה אחריו, כשהיה במרחק כמה מטרים ממנה, שלחה ידה ואחזה בזרועו׳. (עמוד 292 לסקרנים שביניכם).
באמת לא יודע איך להגיב למשפט הזה…. O-:

סך הכל ספר מתח סביר, מבחינתי מתחת לרמה הרגילה של ברקלי.
אבל תחפשו לכם מותחן אחר אלא אם כן אתם מעריצים מושבעים.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
ניצוץ של אור

ניצוץ של אור

ג'ודי פיקו

ג’ודי פיקו כותבת על נושאים חשובים ובוערים על סדר היום של ארה“ב.
הספר המוכר ביותר שלה (שומרת אחותי) עסק בילדה חולת סרטן הדם ובהוריה שהביאו לעולם אחות שתוכל לשמש לה כתורמת מתאימה.
ספרים נוספים עסקו ברשיונות לכלי ירי והתקפות ירי בבתי הספר, מתחים בין גזעים ודילמות סביב רשלנות רפואית ועוד.

זהו הספר הרביעי שאני קורא של הסופרת וללא ספק, הפחות מוצלח מביניהם.

הפעם העיסוק הוא סביב נושא ההפלות בארה“ב. מהי האידיאולוגיה של התומכים ומהי של המתנגדים.
הסופרת מאוד יסודית וערכה מאות שיחות, ראיונות והתיעצויות עם גורמים רבים בתחום כדי לשקף נאמנה את הלך הרוח (בעיקר במדינות הדרום) ועל כך מגיע לה הרבה קרדיט.
אך כאן גם לדעתי טמונה הבעיה של הספר. יש תחושה שמרוב רצון לשקף את העבודה הרבה שנעשתה, הסופרת שיבצה דמויות שייצגו את מגוון הדיעות והסיפורים אבל העלילה קצת הלכה לאיבוד.
הספר מרגיש יותר כעבודת תחקיר וכאוסף של סיפורים שמייצג את האנשים שפגשה והעלילה פחות מתחברת ודי נמרחת על פני הספר.
העלילה די פשוטה. יורה מתנגד להפלות יורה ולוקח בני ערובה במרכז להפלות במיסיסיפי ומתנהל משא ומתן בינו לבין השוטר האחראי (שגם ביתו בין בנות הערובה).

הספר מסופר בצורה קצת מוזרה ולא כל כך מתאימה לעלילה מהסוף להתחלה. כל פרק מייצג את השעה הקודמת לפרק הקודם, מלבד הפרק האחרון שהינו באמת האחרון כרונולוגית (כי היתה לסופרת איזשהי פואנטה להעביר ולא לגלות את כל הקלפים מיד בהתחלה).

המבנה הזה לא כל כך עבד לטעמי ולא תרם להתפתחות העלילה. סדר כרונולוגי רגיל היה בהחלט הרבה יותר מתאים כאן.

העלילה נלעסת שוב ושוב לאורך הפרקים עם קצת הרחבות על מאורעות הדמויות מוקדם יותר ביום (לא ממש מעניין רוב הזמן ואף גורם לבלבול).
נראה היה שהרעיון לעלילה הספיק לסיפור קצר והתפירה שנעשתה מסביבו עם שינוי הסדר הכרונולוגי ושיקוף דמויות עם תפיסות עולם שונות נעשה כדי לספק יותר נפח לספר באורך מלא.
קצת חבל ומאכזב.

סך הכל הספר יכול לשמש בהחלט כמקור לייצוג דעות ועובדות בנושא ההפלות, אך יותר ככלי תיעודי ולא פרוזאי. העלילה נחמדה אך נמרחת מדי.
שלושה כוכבים בסולם שלי, אבל אמשיך לחפש ולקרוא עוד ספרים של הסופרת. היא בהחלט ראויה לקרדיט בראיה של מכלול הספרים.

מומלץ למעריצי הסופרת המושבעים ולמתעניינים בנושא.
תיהנו!

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
העבד [מהדורת 2002]

העבד [מהדורת 2002]

יצחק בשביס-זינגר

יצירת מופת קסומה עם ניחוח של פעם.
כנראה שאני בין היחידים שלא הכיר את היצירה עד לפני שבועות אחדים. נתקלתי בה באחת הביקורות באתר. ולצערי (אולי לשמחתי), לא היתה אחת היצירות לבחינת הבגרות לספרות בבית ספרי וכך יכולתי ליהנות ממנה בגיל המתאים ובפרספקטיבה הנכונה.

העבד מתאר עבדות פיזית ונפשית ומעוררת הגיגים על משמעות העבדות וכן מפנה אל מקורות שונים בהקשרים שונים.
בנוסף, מעלה ביקורת חברתית וגם דתית לעיתים.

העלילה מתרחשת בפולין לאחר מאורעות ת“ח והפרעות שבוצעו ע״י הקוזקים בנהגת חמילניק.
יעקב שנמכר לעבד מספר את סיפורו וסיפור אהבתו לואנדה בת האיכרים הפולניה.
הספר מתאר את התחבטויות הנפש, הגוף, ההתלבטויות, הקשיים של המצב הבלתי נסבל והלא נורמלי אליהם נקלעים יעקב וואנדה.

הספר מיטיב לתאר את האוירה התקופתית, מצב הקהילה היהודית ומעמדה בקרב העם הפולני, העימותים הפנימיים והחיצוניים, הקרב על ההשרדות היומיומית והפוליטיקה הקהילתית וכן את תוצאות הפרעות והשלכתן על העם היהודי כולו.

העלילה עצמה שוטפת ושואבת את הקורא, למרות שהיא מקרינה תוגה, עצב וסבל בחלקים רבים ממנה. כנראה שזוהי רק מראה לחברה בה אנו חיים ואין ליפות את המציאות.

מומלץ בחום, למרות שהעטיפה לא נראית אטרקטיבית במיוחד. מה שנקרא, אל תסתכל בעטיפה אלא במה שיש בה , או תפסיקו לחפש אמרות מתחכמות ורוצו לקרוא אם במקרה עוד לא הספקתם.

אתם עוד פה?

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
לילה ארוך בפריז

לילה ארוך בפריז

דב אלפון

ספר ראשון של המחבר, שמתיימר מצד אחד לחשוף לנו את המתרחש ביחידה 8200 ואת דרכי הפעולה שלה , אבל מצד שני לא ממש באמת ולא בדיוק. מצד שלישי, יש קשר בכל זאת בין המציאות והבדיון וגם המחבר שירת שם ויודע על מה הוא מדבר.

עזבו שטויות. סך הכל ספר מתח קולח, רץ בקצב מהיר מהתחלה עד הסוף. מקבל ארבעה כוכבים על המתח וגם קצת על הנוסטלגיה שעורר בי בזמן הקריאה ממקומות ואירועים בזמן השירות הצבאי.
מצד שני, ירד כוכב אחד על עלילה לא לגמרי מציאותית, על כל מיני פינות לא סגורות ועל שגיאות בטקסט בכל מיני מקומות (מוטב לספר היה לעבור עוד סבב של עריכה).

נהניתי מהקצב של העלילה ומכך שהיא באווירה מקומית עם אנשים משלנו (כולל רמיזות פוליטיות כאלו ואחרות). פחות אהבתי את זה שלא כל הקצוות הגיוניים ונקשרים בצורה הגיונית.

מומלץ לאלו שאוהבים ספרי מתח אבל לא באמת חשוב להם לחשוב על כל פרט בעלילה ולמצוא בהכרח הגיון (קצת כמו הסדרה 24 למי שזוכר...)

לשיקולכם.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
גרפיטי

גרפיטי

ורד שנבל

גרפיטי מתחיל כסיפור של לילה די הזוי.
מזכיר קצת כמה סרטים ישנים משנות השמונים, שכרגע ברחו לי שמותיהם.
שלושה אנשים, חווים חוויה משותפת אחת, הזויה, שמשפיעה על חייהם בדרכים עקיפות.
בסוף הלילה, חייהם של השלושה כבר לא ייראו אותו הדבר.

העלילה מתחילה יותר כסוג של חלום, אבל לאט לאט מופיעות הדמויות, סיפוריהן והקליפות שמתחילות להתקלף ולחשוף ולספר.

הספר כתוב ללא חלוקה לפרקים ותיאור העלילה עובר בין זוויות הראיה של הדמויות באופן קולח.

אט אט נשרגות הדמויות זו לתוך זו וכשעולה הבוקר, זהו שחר של חיים חדשים לכולם.

הספר, הקצר יחסית, נקרא מעט בעצלתיים בתחילתו, אך מאיץ ומתפתח ונקרא בשקיקה בעיקר בשליש האחרון.

סך הכל אהבתי את הסגנון ובעיקר את אריגת הדמויות יחד ואת אופן פגישתן.

תיהנו!

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
מגלן [מהדורת 2020]

מגלן [מהדורת 2020]

סטפן (שטפן) צווייג

ספר מצוין.
כמובן, לא מפתיע בהתחשב בזהות הסופר...
סיפורו של מגלן, סיפור חזונו של האיש הראשון שטען שאפשר להקיף את העולם ואף ביצע זאת.

צווייג. טווה במומחיות, שלב אחר שלב את סיפורו של מגלן: הרקע של מגלן, הרקע למסע, ההכנות, המסע, אחרית דבר.
בקולמוסו הבלתי נלאה, הוא חודר לנבכי נפשו של מגלן ומנסה להמחיש לנו את רחשי ליבו, דאגותיו, שאיפותיו ונחישותו.

הסיפור פשוט מרתק. עם חלקיקי המידע שנותר מאותו מסע, צווייג מצייר תמונה צבעונית וסוחפת של אותו מסע, מכניס בהקשר המתאים את תוצאות המסע ומטרותיו והקונפליקטים ההסטוריים המלווים אותו.
כמו כן, מדגים כמה ההסטוריה היא בעצם ההסטוריה של החיים והמנצחים ופחות של המתים והנשכחים (כפי שמנסה בהקשר קצת אחר להדגים גם יוכי ברנדס במלכים ג).

צווייג מצליח להפיח רוח חיים ולרתק בכל אחד ואחד משלבי הסיפור, גם בפרטים האיזוטריים והטריביאליים ביותר מהמסע.

מומלץ לקרוא בלווי google maps ולעקוב בשקיקה אחרי המסע האנושי הלא ייאמן הזה לאורך היבשות והאיים שבדרך ותוך כדי ללמוד גם קצת ספרדית ולהכיר את המקור לשמות של מקומות בדרך...

מומלץ בחום. כמו כל ספר אחר של צווייג שעליו תוכלו להניח את ידכם!

הנאה צרופה מובטחת.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT

ביקורות נוספות על "בריכה עירונית"

בריכה עירונית

בריכה עירונית

אדוה בולה

אני אוהבת לשחות, אני אוהבת סיפורים קצרים ואני אוהבת כתיבה נשית. הספר "בריכה עירונית" עונה על שלושת האהבות האלו ובהחלט אינו מאכזב. אדוה בולה בוחרת לתאר בריכה עירונית תל אביבית ומינוייה הקבועים, הבריכה היא החוט המקשר בין הדמויות בששת הנובלות המרכיבות את הספר. הדמויות חלקן חוזרות וחלקן נרמזות בסיפורים אחרים, לעיתים הן מופיעות בשמן ולעיתים הן נטולות שם אך הדבר אינו מפריע ואינו גורע.
האיכות והעוצמה שבספר היא ביכולת ההצצה החדה והאמיצה לאפיזודה אנושית, אולי לא חשובה במיוחד, אולי בנאלית למדי, מחלה התוקפת באמצע החיים, אהבה נכזבת, בגידה וכד, אבל זהו הקיום האנושי, והוא חי, אמין, בועט ושוחה בכתיבה המעולה של בולה. החל מעיצוב העטיפה הפשוט לכאורה אך המורכב למעשה, וכלה בבחירת הדמויות והסיטואציות הספר מושחז, אמיץ ואינו מתפשר. כתיבה נשית במיטבה. כתיבה במיטבה. אני בהחלט ממליצה לטבול בבריכה הזאת מעשה ידיה של בולה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•שין שין
בריכה עירונית

בריכה עירונית

אדוה בולה

אז סיימתי את כל ספריה של בולה. זה הספר האחרון כמדומני כמו הספר הקודם שלה ''הדברים שאני יודעת על ר''' יש פה סדרה של נובלות. סיפורים קצרים ההבדל שכולם מתקשרים למקום אחד לבריכה העירונית. יש שם כמה סיפורים המתקשרים זה לזה. אחת היא חולה סופנית שמתרחצת בבריכה, אחת מנהלת רומן עם בעלה של מישהי בבריכה מתאבדת, אחת היא אימא צעירה, ואחת היא שחקנית בפנסיה שמבקשים ממנה ערב מחווה בהבימה, והאחרון הוא מציל שמתאהב באחת השוחות. התרשמתי מאוד מהרעיון שהכול סביב מקום אחד בבריכה העירונית. היו כמה סיפורים שחזרו על עצמם לצערי מצאתי את עצמי לא כל-כך מבינה את הסוף של הסיפורים, היו רגעים שחשבתי שהדמויות הן כמעט אותו דבר, היה קול של האישה בגוף ראשון שהיה חזק מאוד ברוב הסיפורים, הרגשתי שזה מעט חוזר על עצמו. אחד מהסיפורים שאהבתי זה הסיפור על ערב מחווה שהיה אחד מהסיפורים הטובים בספר, והוא ראוי לפרסום. הרעיון כביר, אבל לפעמים חזרה הקול חוזר על עצמו שזה הוריד מהניקוד.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי החמודה
בריכה עירונית

בריכה עירונית

אדוה בולה

שש נובלות טובות מאוד. שלוש מהן כתובות בגוף ראשון, על ידי מספרת שכנראה חולקת די הרבה עם הסופרת עצמה- עוסקות באישה, שחקנית, חיה בתל אביב.
הראשונה מתארת אישה שמגלה שבגופה מקננת מחלה נדירה שמעוותת לאט את גופה, ותהליך גילוי המחלה וההתמודדות משולב עם מחשבות על משמעות המראה החיצוני, על ההתמודדות עם גילוי שמשליך על אירועי עבר.
הנובלה השניה מספרת על בחורה צעירה שמנהלת רומן עם מגיש חדשות מוכר ונשוי עד שהוא עוזב את אשתו, למענה.
הנובלה השלישית עוסקת בתחושת הבדידות של אישה נשואה שמחכה ללידת בתה.
הנובלה הרביעית עוסקת בשחקנית עבר זקנה שנשואה לשחקן מצליח מאוד, שבנם המשותף עומד לביים ערב מחווה לאביו. האישה, גיבורת הנובלה, מתחבטת לאורך היצירה עם יחסה לבעלה ולבנה, לבחירות שעשתה במקצוע ובחיים בכלל.
הנובלה החמישית עוסקת שוב בדמות הסופרת כאשר היא ובעלה מחפשים דירה מחוץ לתל אביב, ובד בבד עוסקת בתיאור חיי הנישואים שלהם, והדרמות הנלוות בכך.
הנובלה האחרונה עוסקת במציל בבריכה העירונית שחיי הנישואים שלו על סף פירוק והוא מתאהב ברוחצת מסתורית שבאה לבריכה בשעות הלילה.

הסיפורים כולם טובים מאוד, אלו שכתובים בגוף ראשון בעיקר. הכתיבה מדויקת, חדה, נוגעת, מצחיקה ומרגשת. החלוקה לנובלות עוזרת לקורא- מי שיאהב את הנובלה הראשונה, את הסגנון, את העיסוק בתכנים, יאהב את כל הספר (להערכתי). אני ממליץ בחום לקרוא.

לפני שנתיים•
★★★★★
•Cantona
בריכה עירונית

בריכה עירונית

אדוה בולה

הסתקרנתי קודם כל מעטיפת הספר וכמובן אהבתי לשחייה גם תרמה לכך :)
ולעיקר- שש הנובלות בספר כתובות באופן מושלם. מאוד נהנתי מהעלילות ומהדמויות.

לפני 3 שנים•אפרת לוי- אין משלוחים בדואר
בריכה עירונית

בריכה עירונית

אדוה בולה

הספר מורכב משש נובלות (ובבקשה קראו אותן לפי הסדר) כשהבריכה העירונית היא המכנה המשותף לכל הסיפורים. אבל היא לא משתלטת והיא לא גונבת את הפוקוס. היא נוכחת, היא ברקע. בחלק מהסיפורים לגיבורים יש שמות, וישנם סיפורים שהשמות נעדרים. ויש בזה משהו טריקי. כי מצד אחד חוסר השמות שלהם ממצב אותם מראש בעמדת ריחוק, כזו שמונעת אינטימיות-
אבל!
מצד שני הסופרת חושפת אותם במלוא מערומיהן אל מול עיניו של הקורא. ולא רק ההתערטלות הפיזית במלתחות הבריכה. אלא יותר ההתערטלות הרגשית, ופתח ההצצה שהיא נותנת לקורא אל תוך ליבם, מחשבותיהם, ורגשותיהם. מגישה אותם על שלל חולשותיהם, תיסכוליהם, אכזבותיהם. מכניסה את הקורא אל תוך חיי הזוגיות שגם אם נראים כמו זר ורדים- ניתן להרגיש היטב את הקוצים.

ובכלל, הזיגזוג הזה מהחוץ פנימה נשמר לכל אורכו של הספר, וקיים בכל הסיפורים. וזה כתוב נהדר.

על אף שהספר בנוי משש נובלות, זה הרגיש לי כמו קריאה של סיפור אחד רצוף. גם בגלל הבריכה העירונית שכל הדמויות שוחות שם, וגם בגלל העובדה שהסופרת מניידת את הדמויות שלה והן נודדות מסיפור אל סיפור, וזה נקרא טבעי ולא מאולץ, וההיכרות המוקדמת הזו יוצרת איזו סוג של קירבה.

הספר הזה היה לי כמו טבילה מרעננת בבריכה עם מים קרירים בצבע טורקיז. בדיוק מה שאתה מייחל לו בחום הלוהט וחסר הרחמים של אוגוסט. כיף לצלול לתוך הסיפורים של אדוה בולה, אבל שלא תטעו לרגע! אלו לא המים שיעטפו את גופכם בליטוף עדין. לא. אלו המים הניתזים לך ישר בפרצוף במטח אחד שמצליף בך וממשיך להדהד בתוכך.

ומילה לגבי הכריכה: נהדרת! כזו שמפתה אותך, ולא רק מפתה. היא ערמומית. היא לופתת אותך ושואבת אותך.
הייתי מוכנה להמשיך להשתכשך בבריכה של בולה, וכשהפכתי את הדף האחרון הרגשתי כמו באותו הרגע שהמציל מוציא את כולם מהמים כי הבריכה נסגרת. נשארתי עם חשק לעוד.

ספר מצוין, כתיבה נהדרת. הקול של אדוה בולה מיוחד ומרענן, כזה ששווה לעקוב אחריו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•dina
בריכה עירונית

בריכה עירונית

אדוה בולה

אני בעד להיחשף לסופרים וסופרות לא מוכרים. כך גיליתי כמה בעלי איכות אמיתית.
הפעם ניסיתי את אדוה בולה.
ששה סיפורים שמרכזם בבריכה עירונית. דמויות שונות, כל אחת וחייה. בחלקם המספרת בגוף ראשון –שיכולה או לא להיות אותה אחת בחלק מהסיפורים (האמת, אין לזה ממש חשיבות)- אישה הלוקה במחלה שאפשר לנחש את טיבה. שרוצה חיים מסודרים יותר בדירה שתהיה של משפחתה ופנסיה מובטחת בבוא הזמן. שרוצה 'טיים אאוט' מחברה. אחרות- שחקנית עבר עטורת תהילה שאינה מעוניינת מסיבותיה להגיע לערב לכבוד בעלה, מציל המתאהב בשחיינית לילית. הדמויות לפחות בחלקן קשורות זו לזו בכמה מהסיפורים.
זוגות מסוכסכים, חברויות ויריבויות, יחסים משפחתיים כולל אימהות מבוגרות מנג'סות, סבתא ונכדתה והורים לזאטוטים. מעין תמצית חברה אנושית שגרתית למדי שכולנו מכירים.
חוקים בלתי כתובים לגבי מסלולי השחייה וכמה זמן אפשר לתפוס אותם כשהצפיפות גוברת.באחד הסיפורים מתעוררת חמתם של האחרים כשהמספרת עוברת בהרבה את הזמן במעין אקט מרדני.
משום מה היו לי ציפיות לספר טוב יותר אבל לא התחברתי. הסגנון קופצני מאד, מעברים חדים מדי מזה לזה, מהווה לעבר וחזרה. בית הספר, צבא וקשרי עבר. הרצף נקטע. המון פסיקים מיותרים גורעים ('...לתחושתה של תהל,היתה על הסט אווירה של עייפות, שהלכה והחריפה, והיא, שרגילה היתה בחנות משלה,סבלה'). אין מבחינתי משהו שאפשר להגיד על הספר שהופך אותו למיוחד. יש אלמנטים של דרמות, כעס, סכסוכים, סיפור אחד (שלטעמי הטוב) על עולם התיאטרון ומאחורי הקלעים.
אממה, הכתיבה בפשטות- זה לא זה. מעֵבֵר לזיגזג המוגזם אין עומק אמיתי, הנסיון לחדור לנבכי הדמויות מצליח באופן חלקי ולא משכנע.
מודה שיש תחושה שהסופרת באמת מנסה להביא דבר מה שונה ורענן אבל משהו בביצוע חורק.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•ראובן
דירוג
2.0
לפני 5 שנים

“אני בעד להיחשף לסופרים וסופרות לא מוכרים. כך גיליתי כמה בעלי איכות אמיתית. הפעם ניסיתי את אדוה בולה”