אני אוהבת ספרים שמחדשים לי ו"פיאוני" בהחלט נכנס לקטגוריה זו. על יהודים "סיניים", אלה שהתגוררו בקאיפנג לא שמעתי מעולם, לכן הסתקרנתי מאוד לגבי הרומן ההיסטורי הזה.
הספר נכתב מנקודת מבטה של פיאוני, משרתת סינית צעירה במשפחה יהודית עשירה, שהתגוררה במחוז קאיפנג בסין במאה ה- 19. פיאוני נקנתה בילדותה על ידי הורי המשפחה על מנת שתשמש מלווה לבנם היחיד דוד. שני הילדים גדלו כסוג של אח ואחות בילדותם, אך עם התבגרותם האחת הפכה למשרתת האישית של השני והתאהבה בו, אהבה נואשת ובלתי אפשרית. נעמי, אמו האדוקה של דוד רוצה שהוא יתחתן עם לאה היפה, בת הרב וינהל את חיי הקהילה היהודית הדועכת ואילו אביו - סיני למחצה, עזרא, תומך בנישואיו של הבן עם צעירה סינית יפיפיה, נישואין העשויים לסייע גם לעסקיו. פיאוני שחרדה מאוד מלאה, החזקה והאדוקה מנסה לדחוף את דוד לזרועותיה של הסינית היפה והטיפשה כדי שתוכל להמשיך להתגורר בביתו של דוד ולאהוב אותו בסתר.
בד בבד עם הסיפור האישי של המשפחה, מתבהר מצבה הרעוע של הקהילה היהודית, קהילה מתבוללת על סף ההכחדה, הנקרעת בין האמונה והרצון לשמר מסורת, לבין החברה הסינית הסובלנית והנעימה, שמוכנה לחבק את הקהילה ולבלוע אותה בתוכה.
הסיפור מעניין, אם כי יש דמויות מעניינות ומורכבות יותר (נעמי ופיאוני) ומעניינות פחות (דוד ועזרא), הקריאה זורמת ואחרית הדבר, המספר את העובדות ההיסטוריות מעשיר.
מומלץ בחום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
