סטן ושרמיין נמצאים במקום גרוע במיוחד בחייהם כאמריקאים רבים אחרי קטסטרופה כלכלית שהיכתה במיוחד במדינות "רצועת החלודה". נאלצים לישון במכוניתם לאחר אבדן ביתם, טרף אפשרי לכנופיות בוזזים. לשרמיין יש עבודה עלובה בבר, הם מתקיימים איכשהו מהיד לפה ומצבם נואש. אחיו הצעיר של סטן, קונור, לא ממש עוזר. יחסיהם מעורערים, קונור היה תמיד מעין בטלן כרוני שנהג לשנורר כספים מאחיו.
בתחושה שאין מה להפסיד ומהחיים בזבל אפשר רק לעלות הם שומעים על מעין תכנית שיקום ומצטרפים למפגש ראשוני לאחר שעברו סינון עם עוד מי שמחשיבים עצמם ברי מזל. הרעיון לכאורה פשוט. תעברו לצמיתות לצורת חיים חדשה ב'אסימילציה'- מעין חלוצה במסגרת 'פרוייקט פוזיטרון' בו לסירוגין תהיו חודש בכלא בשם זה, תועסקו במלאכות שונות תמורת שכר וחודש בבית. בית אמיתי. כשתהיו בכלא מישהו אחר (המקבילים, בעגה המקומית) יגור בביתכם וחוזר חלילה, לא תדעו מי ולא יהיה ביניכם קשר.
לא תרעבו, לא יחסר לכם דבר. מה רע?
למרות אזהרת אחיו חותמים השניים על הסכמתם. מי לא יוותר על חיים עלובים כאלה כשהחלופה נשמעת קוסמת בהרבה?
אבל העיירה החביבה אינה בדיוק מה שהיא נראית. מעקב מתמיד, אין קשר עם החוץ, השניים מתחילים לפתח סקרנות אובססיבית לגבי מקביליהם. החשדנות ביניהם מרימה ראש והם מנסים לשמור על איזו שגרה לכאורה כשהם בבית.
בכלא מועסקת שרמיין במרפאה בתפקיד מסויים ולאחר מכן בסריגת דובונים. עבודתו של סטן היא פיקוח על גידול תרנגולות המשמשות מזון.
לאט מתחילה האמת על המקום לצוץ והאידיליה נשחקת. אמת מכוערת של ניצול ציני, חולשות אנוש ושעבוד מודרני. כוח רב בידי מעטים, טכנולוגיות פולשניות בעלות השלכות מרחיקות לכת וכסף גדול.
המצב מסתבך כששרמיין נאלצת לעמוד מול מטלה קשה במיוחד. באופן מפתיע מגיעה עזרה ממקום לא צפוי.
יש בספר משהו טורד מנוחה. האם המתואר שם יכול אכן להתרחש? כמה ירחיקו לכת אנשים מן השורה למען בטחונם ובעלי שררה והשפעה תמורת כסף או טובות הנאה אחרות?

ספר חדש של מרגרט אטווד הוא בשבילי חגיגה. אטווד היא אחת הסופרות הבודדות שאקרא כל מה שהיא כותבת, ולכן קראתי בשקיקה גם את "והלב הולך אחרון" פרי עטה שיצא לאחרונה. גיבורי הספר הם סטן ושרמיין. זוג אמריקאי צעיר שמנסה לשרוד בעולם של חורבן חברתי וכלכלי. הם כמעט חסרי כל, ישנים במכוניתם ונמלטים על חייהם בכל פעם שמאתרים אותם אנשים חסרי כל ונואשים יותר מהם. בתוך עולם חסר תקווה שכזה צצה בפניהם הזדמנות מופלאה, להצטרף לניסוי חברתי חדשני ולעבור לגור בעיירה אסימילציה, עיירה שהיא חצי פרבר אוטופי של שנות החמישים, וחצי בית סוהר. התושבים במקום, שממנו יוצאים רק בדרך אחת, והיא לא בהליכה, חיים מחצית מהזמן בביתם ומחצית מהזמן בבית הכלא פוזיטרון. לדיירים מובטחת עבודה, קורת גג נוחה וחיים בעלי משמעות, אך הם גם מבודדים ונתונים למקעב ושליטה מתמדת, וזה לא כל מה שמתסתתר מאחורי הניסוי ששמו אסימילציה, כפי שגיבורינו יגלו בהמשך. כי באמריקה כמו באמריקה, אין ארוחות חינם.

כפי שוודאי אתם מתארים לעצמכם, הרומן הוא דיסטופיה, מהסוג החביב על אטווד, אך בניגוד לטרילוגיית "אדם האחרון" ו"מעשה השפחה" הוותיק יותר הנימה של הספר יותר קלילה וצינית. למעשה אטווד מתמחה בתיאורי זוועה הנמסרים בטון אגבי, על גבול השעשוע. יתרה מכך, הסיפור פחות מעמיק והעולם שאטווד יוצרת, שהוא כמקובל אצלה, קרוב במידה בלתי נוחה להווה, פחות מגובש ואמין. יש כאן ברק, הומור, רעיונות מקוריים, שפע רוע וזדון וכמה הרהורים פילוסופיים מרתקים בעיקר על אהבה, משמצעות הבחירה החופשית והיכולת האינסופית של המין האנושי לעשות רציונאליזציה ולספק תירוצים למעשי הזוועה שלו, אך בשורה התחתונה זהו אינו אחד הרומנים הגדולים או החשובים של אטווד. לחובבי הדיסטופיות המעולות בהחלט הייתי ממליצה לפנות ל"אדם הראשון" שלה. אם כי גם ספר בינוני יחסית של אטווד עדיף בעיניי על הרבה ספרים טובים וחשובים של סופרים אחרים.

בשורה התחתונה, לא המיטב של אטווד אך שווה קריאה, בעיקר לבעלי קיבה חזקה ולחובבי ספרת ספקולטיבית.

את סיפורה של שפחה כולנו בודאי מכירים מהספר והסדרה שהגיעה בעקבותיו.
גם בספר זה מרגרט נשארה בעולם עתידני בין מתח למדע בדיוני, ספר שאי אפשר להניח מהיד וטורד מנוחה גם כמה ימים אחרי....
ארצות הברית, הרעב העוני וההבטלה בעקבות קריסה כלכלית.
הזוג הצעיר, סטן ושרמיין חיים ברכב,
החלום שקטן שרקמו להם התנפץ, סטן פוטר והדירה היפה שרק התחייבו עליה נלקחה מהם.
החיים ברכב קשים מנשוא, פושעים מתפקים על חלונם אין פרטיות אין אינטימיות פשוט אין, או אז..... הצעה מפתה מתגלה כפרסומת לעתיד טוב יותר.
פרוייקט פוזיטרון, מדובר בניסוי חברתי בו זוג מקבל דירה ועבודה לחודש ובחודש שלאחריו הוא נכלא בכלא ושם חלים עליו חוקי הכלא, בו זמנית זוג מקביל מקבל את דירתם ולחיות בה בזמן שהם בכלא וחוזר חלילה.
על פניו הרעיון נשמע להם טוב, בטן ושרמיין מתקבלים ונכנסים לשגרת חיים של חודש חיי יחד וחודש חיי נפרד כל אחד בכלאו.... אבל אז הראש מתחיל לעבוד, מי בא במקומי? מי הזוג המקביל?
לאט לאט שרמיין יוצרת לה עולם משלה שסטן לא שם, במקביל סטן יוצר לו בראש פנטזיות משלו.
החוקים נוקשים, קפדנות יתרה והבריחה לשכנוע עצמי הופכת יותר ויותר נחוצה.
המחשבה לפעמים הופכת למציאות אשר גדולה הרבה מעבר לדמיון.
לאורך הספר נשזרים אמרות החוזק של סבתא וין, סבתה של שרמיין שגדלה אותה.
מי חבר? מי אויב? מי עוזר ומי חורש רעה?
העולם האזוטרי שיצרו בו תחליפים לאדם למחשבתו ואפילו תחליפים לבני הזוג לא מצליח להתרומם. הדרך לברוח ממנו פתלתלה הזויה אל אפשרית.
ספר מרתק, הזוי במקצת מעורר מחשבה על חיים אחרים שלא בטוח שהם אפשריים.
נהנתי מאד