אולי אתחיל מזה שמלבד שמו, אין שום דבר פולני או שקשור לפולין בספר הזה ואפילו השם הזה הוא חלק מתצרף (פאזל) של עלילה, שמתרכזת רובה ככולה בספרד ליתר דיוק בעיר שדה קרתנית שבה.
לאט לאט מתפשטת העלילה אל העולם הרחב ביחד עם גיבוריה שנודדים לארצות אחרות..
מולינה מתחיל בתצרף מיד עם הפרק הראשון, שבו הוא מספר לנו על קטע מסוים בחייו של זוג אוהבים,
שעדיין איננו יודעים עליו דבר וכמעט בלי להרגיש אנו עוברים איתו בקפיצות של פלאש בק אחורה וקדימה במנהרות הזמן. בדיוק באותה צורה; גם בעניין הטכני, הוא עובר בקטעים שונים מהמספר "יודע הכל", אל דמות מסוימת שמספרת פתאום בגוף ראשון על מה שעשתה ומה שהרגישה.
ואז שוב למספר יודע הכל ופתאום לדמות אחרת שמספרת בגוף ראשון על מעשיה וכך הלאה...
ספרד המתוארת לנו כאן היא ספרד שעוברת שינוי אדיר תוך כדי העלילה שמתחילה עוד בתקופת הדיקטאטור פרנקו! (ונמשכת כמה דורות) באותה עיר שדה קרתנית עדיין מעבדות משפחות רבות את שדותיהן ומתפרנסות מחקלאות מסורתית שכוללת שימוש בחמורים וסוסים - והמעבר אל המודרניזציה בכל תחומי החיים. הגיבור הראשי של העלילה (שהוא מן הסתם בן דמותו של מולינה עצמו). נוטש כמו רבים אחרים בני גילו את אורח החיים המסורתי מצליח להגיע ללימודים גבוהים ולפרוש כנפיים לעולם הגדול. בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת עדיין הורגשו גלי ההדף של מלחמת האזרחים הספרדית; עוד שתי דמויות חשובות לעלילה כאן הם מי שהיה פעם קצין בצבא הרפובליקה הספרדית, שגלה לאמריקה לאחר תבוסתה במלחמת האזרחים ובתו שנולדה לו שם. לאחר שנים רבות הוא חוזר לספרד לאותה העיר ובה עדיין יש מי שזוכרים אותו...
יש כאן תיאורים נהדרים ופיוטיים של הסיטואציות השונות מעורבות בקורטוב של פנטזיה
ואיכשהו קורה, שתוך כדי העלילה מתחברים לפתע קטעי התצרף לתמונה אחת שלמה ופתאום מה שהיה בלתי-מובן בתחילה, הופך פתאום לברור מאוד. וכך קרה לי עצמי שכשסיימתי לקרוא את הפרק האחרון בספר התחלתי שוב לקרוא את הפרק הראשון שלו וקיבלתי תובנות חדשות על כל תמונת הפתיחה שבפרק הזה - שקודם לכן התרשמתי רק מיופיו ומזרימתו. התרגום של טל ניצן הוא מהוקצע וברור והיא מוכיחה בו בקיאות מרובה ע"י הערות שוליים רבות שמסבירות שמות ומונחים בלתי-ידועים לקורא הישראלי...
דרך-אגב רק לשם הקוריוז; "הפרש הפולני" הוא שם של תמונה של רמברנדט שאחד הגיבורים בעלילה נושא עמו תדפיס שלה והיא תלויה בבאמת במוזיאון פריק בניו יורק. (היה לי את העונג לראותה שם)
בקיצור מדובר בספר מעולה. בעיניי הוא אף ספר מופת! ולא מקרה הוא שספר זה זכה למספר פרסים בספרד ומחוצה לה! והפך את מולינה לאחד מהסופרים החשובים של ספרד בדורנו.


















