• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
לב משוריין

לב משוריין

מאת יו נסבו

הביקורת של קורא כרוני

תמונה של קורא כרוני
לב משוריין

לב משוריין

מאת יו נסבו

הביקורת של קורא כרוני

תמונה של קורא כרוני
הוצאה לאור:בבל ומשכל (ידיעות ספרים)
שנת הוצאה:2017
סדרה:הבלש הארי הולה #8
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
נתי ק.
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 6 שנים

“במרוץ הצמוד בין הארי הולה לפנדורין כאבות פוטנציאליים לילדיי הוירטואליים, הארי מפסיד בנקודות. חודש”

3/7
ביקורות על לב משוריין
הבאה
רוני
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 7 שנים•1 דקות קריאה

אמא שלי אוהבת לבשל, בדרך כלל היא גם מצליחה. למעשה, ב 99% מהפעמים התבשילים שלה יוצאים תאווה לחיך ולעין, שתהיה בריאה, אמן.
אבל לפעמים, ככה בקטנה - הוא מפקששת, והתבשיל המבעבע על הקדירה יוצא ככה ככה. מה עושה אימי במקרים כאלו? כמו כל יידישע מאמע טובה: מוסיפה מלח. ועוד מלח. ועוד סוכר, ועוד שום, ועוד זעתר, וכף סוכר כי יש יותר מידי מלח, ועוד קצת מלח כי יש יותר מידי סוכר, ועוד טיפה אבקת בצל, ובסוף כפית אבקת מרק בטעם עוף.
בסופו של דבר התבשיל יוצא אכיל בסך הכל, אבל הטעם שלו לא מובחן. לא חמוץ ולא חריף, לא מתוק ולא מלוח. מין משהו לא מוגדר שנוצר כתוצאה מהרצון לאזן משהו באמצעות עומס שלא מוביל לשום מקום.
בדיוק כמו הספר הזה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של רץ
רץ
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של choulaw
choulaw
תמונה של פואנטה℗
פואנטה℗
תמונה של Huck
Huck
תמונה של אַסְיָה
אַסְיָה
13קוראים|גיל ממוצע61|62%נשים

על המבקר

תמונה של קורא כרוני

קורא כרוני

ותיק
חבר מזה 13 שנים
90 ביקורות•1 נבחרות•383 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של קורא כרוני
קורא כרוני
ותיק
חבר באתר מזה 13 שנים
ביקורות90
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל383
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת30מתח ריגול והרפתקאות27ספרות מקורית12

דיון על הביקורת

4 תגובות
קורא כרוני
קורא כרוני•לפני 7 שנים

תודה

:) ספר לא ממש מומלץ. מעלה חלחלה לפעמים, בררר
פואנטה℗
פואנטה℗•לפני 7 שנים

חמוד אתה -:)

כרמלה
כרמלה•לפני 7 שנים

אהבתי את הסקירה המחויכת.

תודה כרוני.
מורי
מורי•לפני 7 שנים

אהבתי. אמרת הכל.

4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של קורא כרוני

הכל בגלל רוזי

הכל בגלל רוזי

גרהם סימסיון

ולפעמים הקסם נגמר
ולפעמים הדמות המרכזית נהרסת
ולפעמים אתה שואל את עצמך
למה
למה
לכתוב חלק שלישי
כה גרוע
שהורס את הדמויות האהובות
ונמרח בלי טעם
ובלי מטרה

לפני 6 שנים•קורא כרוני
מדינה בכל מחיר

מדינה בכל מחיר

תום שגב

הכתיבה מעולה. אבל הסופר יוצא מנקודת מוצא שכולללם מכירים כל צעד ושעל בחיי בן גוריון. כך שהספר הזה הוא פחות ביוגרפיה ויותר ספר הערות ביוגרפיות והשלמות והסברים.
לי, כאזרח שלא גדל על מורשתו של מר בן גוריון (ולמעשה, בסביבה שעויינת את האיש ורבים מפועליו והשקפותיו) - הספר היה בלתי קריא. קראתי חצי (!!!) עד שנואשתי, אך ורק בגלל צורת ההגשה המרגיזה משהו.

לפני 6 שנים•קורא כרוני
האהבות של אדם שארפ

האהבות של אדם שארפ

גרהם סימסיון

זה יהיה טיפונת ביקורת ספרותית, ובעיקר מאסה אידאולוגית. אל תגידו שלא קיבלתם התראה מראש.

קניתי את הספר בלב חצוי. מצד אחד ידעתי שהמחבר הוא אותו גרהם מפרוייקט רוזי, מצד שני; לא האמנתי שהוא יצליח לכתוב שוב יצירה כה טובה. ככה זה. יש לי אינטואציות ממש מפותחות.
וצדקתי, כמובן, שאפו לי.
הספר לא ברמה של פרוייקט רוזי, לא הראשון ובוודאי שלא השני.
אז מה כן? ספר טוב ונחמד, ששווה קריאה, אם תנסו לשכוח את פרויקט רוזי...

ועכשיו, רבותיי, נדבר על הספר עצמו.
אני מניח שהמחבר אוהב את הדמות שהוא יצר, את אדם שארפ. מקווה בשבילו. כי אני - לא יכולתי לסבול את הטיפוס.
הנה תקציר העלילה - זהירות, ספויילר: מר אדם שארפ נשוי לגברת כלשהי, מערכת היחסים שם לא משהו. הוא נזכר בחברתו מלפני 20 שנה בערך, והיא יוצרת איתו קשר שמאוד מהר נהפך למשהו מאוד עסיסי.
הוא נשוי, היא נשואה, ואף על פי כן הם נפגשים.
וכמובן, הנישואין שלהם (כל אחד עם בת/בן) זוגו - רק הולכים ומתדרדרים. בהתאמה.

בסוף הספר (הזהרתי מספויילרים, מצטער) אדם מבין שעדיף לו להשאר עם אשתו ולהניח לחברתו הוותיקה, והוא אף מעודד את בעלה של חברתו - שכמעט ועזב אותה בגללו (!) לחזור אליה ולשפר את הנישואין שלהם.

כשקראתי את הספר, לא יכולתי שלא לכעוס על מר שארפ, הכאילו חביב ומאורגן.
יש לך אישה, תשקיע בה. למה אתה נדחף לאחרים בתוך הנישואין שלהם, וחושב שמותר לך בשם האהבה?
תתבייש.

לפני 7 שנים•קורא כרוני
מהומה רבה על לא דוור

מהומה רבה על לא דוור

טרי פראצ'ט

איפה השפריץ שלנו? למדינת ישראל לא מגיע מישהו שינער את הדואר ויעשה בו פלאות??

לפני 7 שנים•קורא כרוני
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן

בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן

חיים סבתו

עונג צרוף. זורם, מתגלגל, מרתק, מלא ניחוח קסום, ארומטי, ענוג ועשיר.
הספר הזה מתעלה על קודמיו בסיומי הפרקים, כל פעם איזו אמירה מיוחדת ורועמת.
איזו נשמה יקרה יש לאיש הזה, שאלוקים יעניק לו חיים ארוכים ובריאות.

לפני 7 שנים•קורא כרוני
זה הולך לכאוב

זה הולך לכאוב

אדם קיי

מנצל את האנונימיות שלי פה כדי להיות גלוי. כגבר - המערכת הנשית זרה לי מאוד. הספר הזה מציג לקרוא ללא כחל ושרק את המורכבויות, את הסיבוכים. משום מה רוב מוחלט של הספר עוסק בלידות. מוצלחות, פחות מוצלחות, והמון חומר על האגן וסיבוכים מכל סוג. (ויש גם סיפור הזוי על טבעת פסרי שנפלה במהלך ריקוד על כלה או משהו)
בנפרד - הספר מצחיק ביותר, הומור מושחז ואמוציונלי, ומאידך - מעורר מחשבה רבה.
ניכר שהמחבר כתב אותו עם 'בטן מלאה', והעקיצות הקטנות על חשבונו של שר הבריאות והמכתב בסוף רק מוסיפים.
רק חבל שהמחבר טורח להסביר לנו את נטיותיו המיניות - מיותר, מיותר. לא מעניין אותנו לדעת שאתה נשוי לגבר. תחסוך לנו.

ואגב, הספר מצליח להיות קריא בנשימה אחת, למרות שהוא בעצם מורכב מתצרף של סיפורים קצרצרים בני חצי עמוד כל אחד. הישג נדיר.

לפני 7 שנים•קורא כרוני
גברים ממאדים ונשים מנוגה

גברים ממאדים ונשים מנוגה

ג'ון גריי

באחד מספריו היותר טובים, טען טוביה טננבוים המשעשע ש, ציטוט: כל מי שמאמין בהתחממות הגלובלית עויין את ישראל, וכל מי שלא - אוהב...
גם הספר הזה יכול לשמש דוגמה דומה.
מי מי שמגדיר/ה את עצמו כפרוגרסיבי, מתקדם/ת, פמיניסט/ית - ממש נגד הספר: משפיל, ילדותי, רדוד, מלא קלישאות, וכולי.
וכל היתר... טוב, מאושרים עם הספר הזה, המיטיב לתאר את ההבדלים המובנים בין המינים, ועושה רק טוב לכולם.

לפני 7 שנים•קורא כרוני
יפהפיות נמות

יפהפיות נמות

סטיבן קינג

ספר נחמד ביותר, הייתי מוותר על כל המלחמה הטיפשית בשליש האחרון של הספר. הכתיבה כתמיד זורמת בכשרון אלוקי, תענוג.

לפני 7 שנים•קורא כרוני
תן לישון, געציל!

תן לישון, געציל!

נתן גלנט

אדיר! מצחיק בטירוף. שנון ביותר.

לפני 7 שנים•קורא כרוני

ביקורות נוספות על "לב משוריין"

לב משוריין

לב משוריין

יו נסבו

#
הספר הזה לא משעשע בשום עמוד מ-620 עמודיו. ובכל זאת מצאתי שם קטע שהצחיק אותי ממש. שני הגיבורים מחפשים משהו בישימון מושלג. בשלב כלשהו מתחילה גם סערת שלג. קיפאון. השניים רועדים מקור על אופנוע שלג – גם באוגוסט הצטמררתי לרעיון – ואחרי נהיגה ארוכה ומקפיאה מגלים במקרה איזו ביקתה. הם פורצים אליה כדי לנוח ולהתחמם קצת. בחיפוש אחרי מזון הם מוצאים לחם באחת ממגירות המטבח וחמאה וריבה במקרר...

תגידו לי אתם. מה מקרר במזג אוויר כזה?

זה לא שנסבו הוא חסר הומור. צריך לקרוא את "ציידי הראשים" שלו, ספר מחריד/מצחיק, כדי להיווכח בהומור המבריק ויוצא דופן שנסבו שולף בו. הספר הזה כתוב כמו שאר המותחנים בהם מככב הולה: טון עגמומי, שבא לומר שהארי הולה, החוקר רוצחים סידרתיים, נתקל במוחות מעוותים של פושעים נוראים. גם בחיי היומיום שלו הוא לא מתרווח וצופה בקומדיות: אהוביו אינם איתו. או שהם גוססים. או לא מסוגלים לדמיין שהוא נזקק להם. הוא במצב בינארי קבוע - או אלכוהוליזם, או עבודה. ואם כבר – למה לא קצת סמים לעיצוב האישיות? ומה עם מעט הימורים בשביל החברה? וחוץ מזה – הוא מהווה מלכודת לזכרי האלפא בעלי המוחות החד-סיטריים של משטרת נורבגייה אלה נמשכים להתנגש בו ולהבהיר לו כמה הוא לא אלפא (לא נכון...) וכמה מהר הם יחסלו אותו, אחרי שיגמרו לשתות לו את הדם.

הספר הזה מתאר גם פיסות מהמנטליות הנורווגית: אכסנייה ממשלתית יוקרתית בה מתאכסנים אנשים שמעוניינים לטייל בהרים המושלגים. האכסנייה הזו מתנהלת על ידי המתאכסנים בה. צריך להזמין מקום, להגיע ביום ההזמנה. אם יש מיטה פנוייה - בחדרים יש יותר ממיטה אחת – יופי. אם אין – יש שם שקי שינה ורצפה... המתאכסנים מתבקשים למלא את ספר האורחים ולכתוב על תוכניותיהם להמשך. הם מעבירים את התשלום לפני או אחרי שהתארחו במקום. מה שנקרא "ללא מגע יד אדם" ולמרבה הפלא השיטה עובדת מצויין. נראה שהמתאכסנים גם משאירים את המקום נקי לבאים אחריהם.

זה ספר מעניין ומותח. נסבו יודע לכתוב, לטוות סיפור ולהפוך אותו על פיו לא פעם אחת. הוא אלוף בהפתעת הקורא שלו, ומספק לו סיפורי מישנה שתמיד קשורים איכשהו לסיפור המרכזי, לכן על הקורא להיות ערני. הוא גם משקיע זמן ומלים כדי לצייר את רגשותיהם של דמויותיו, את ההיסטורייה שלהם, את מחשבותיהם הכמוסות, את חולשותיהם. כל אלה עשויים ממלים ומלים הופכות לעמודים. כבר אמרתי שבספר הזה יש 620 עמודים. מישהו היה צריך לעצור את נסבו בזמן, אבל נראה שהוא השתכר ממילותיו וסיפוריו ולא הצליח להפסיק. נהניתי מרובו והוא כמו (כמעט)תמיד בעל רמה גבוהה – בכתיבה ובטוויית הסיפור וגם בבניית התשתית לסיפור הבא. אבל... באיזה שהוא שלב פשוט נמאס לי מבעיותיו של הולה וגם מהניתוח הפסיכולוגי (הדי חובבני, יש לומר) שלו, המצוי בשפע בספר. התעייפתי קצת מהנסיונות שלו לפתור את בעיותיו על ידי עשיית ההיפך ממה שצריך. אז כמו תמיד אחרי קריאת אחת מעלילותיו אני לוקחת לי חופש והולכת להאזין ל"עוץ לי גוץ לי" שלעולם לא מאכזב...

לפני שנתיים•
★★★★★
•yaelhar
לב משוריין

לב משוריין

יו נסבו

במרוץ הצמוד בין הארי הולה לפנדורין כאבות פוטנציאליים לילדיי הוירטואליים, הארי מפסיד בנקודות.

חודשים אחרי שהארי השרוט והמצולק מפרשיית איש השלג בורח להונג קונג כדי לעסוק בהרס עצמי מתמשך, נשלכת קאיה, חוקרת צעירה במפלג הפשיעה להחזיר אותו לאוסלו, כדי להתמודד עם רוצח סדרתי לא פחות יצירתי מאיש השלג עצמו. הארי לא רוצה לחזור, אבל אם הוא לא היה חוזר, לא היה ספר, אז הוא חוזר.

הגראפיות בה נסבו מתאר את הרציחות עולה בקצב מסחרר מספר אחד למשנהו וכאן התיאורים דוחים במיוחד. אני תוהה האם כמו הארי שמנסה להילחם באלכוהוליזם על ידי שימוש באופיום, נסבו כמו ג'אנקי בעצמו זקוק למנה גדולה יותר ויותר של סאדיזם, או שהוא חושב שצריך להזין את ההתמכרות של קהל הקוראים? הכיבה שלי די עמידה, אך אני מודה שבאחד התיאורים פשוט העדפתי לדפדף לסוף הפרק.

הספר מותח מאוד, אולי אפילו הכי מותח עד עכשיו ואצל נסבו כמו אצל נסבו ברור ששום דבר לא נראה כמו שהוא. אוסלו, קונגו, הונג קונג, תככים במשטרה, מכשירי עינויים - הכל מתערבב למין תערובת של גפיים, שלג, אפר וולקני ואופיום... והארי כמו הארי - שרוט, נחוש, יצירתי, מדוכא וסקסי כמו שרק הוא יכול להיות. מה שכן, התאכזבתי ממנו בתחום הרומנטי... קאם און, כמו אצל פאנדורין, הם נכנסים לגיל העמידה ומושאי התשוקה לגיל הינקות...

נסבו ביום רע שלו טוב יותר מהרבה מותחנים אחרים. מי שאהב את איש השלג אין ספק שיהנה מלב משוריין. לצערי, את הספר הטוב ביותר שלו בעיניי, הפנטום, קראתי מזמן שלא לפי הסדר, לכן נהנתי הפעם קצת פחות. הארי של פנטום בהחלט מוזמן לקום בלילה לתינוקנו הוירטואלי...

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
לב משוריין

לב משוריין

יו נסבו

אולי באמת הארי הולה צריך לצאת לפנסיה? הספר קריא מאוד כמו רוב קודמיו בסדרה (לפחות מספר מס' 3).ארוך מדי, מפותל מדי, מסבך ומסתבך, פחות אמין מקודמיו אבל למרות הכל עדיין עולה על הרבה ספרים אחרים מהז'אנר. מעניין מה קורה עם הארי בספר הבא "רוח רפאים" (מס' 9 בסדרה) האם גם הפעם יצליח לצאת מאין ספור מצבים של מוות בטוח,האם גם הפעם יעמוד בדרכו מפקד אטום ומתנכל, האם גם הפעם תצוות לו חוקרת יפה שתנסה לשווא לשבור את ליבו השייך לעד לרקל? האם גם הפעם האיש הרע יהיה עוד יותר רע מכל קודמיו ורק הארי שלנו האחד והיחיד יצליח למנוע ממנו ברגע האחרון את הפשע המושלם וילכוד אותו.
אני מניח שכך יקרה ואני בטוח שגם לא אתאפק ואקרא גם אותו (הוא כבר מונח לי על המדף) - אבל אנסה להמתין כמה חודשים כדי להירגע מ - 617 העמודים של הספר הנוכחי על עלילתו המפותלת.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•רוני
לב משוריין

לב משוריין

יו נסבו

כמו אלבום חדש של הרולינג סטונס (או בוב דילן או ג'וני מיטשל או ברי סחרוף) שבו אתה יודע מה אתה הולך לשמוע אבל גם יודע שהאלבום לא יגיע לאותן פסגות יצירה מלפני כמה עשורים... כך גם הספר השמיני של יו נסבו בסדרת הארי הולה.

ראיתי שהספר שיצא לפני למעלה מחצי שנה זכה רק לביקורת קצרצרה אחת והיות שהפעם האחרונה שכתבתי ביקורת בסימניה הייתה לפני כשנה אז הנה שני הפני שלי לספר השמיני בכיכובו של הארי הולה – Panserhjerte שבאנגלית נקרא The Leopard ובעברית זכה לשם הבומבסטי "לב משוריין" (ולעטיפה מכוערת במיוחד):

הארי הולה המותש והחבול מפרשת איש השלג (בספר השביעי) יוצא שוב ללכוד רוצח סדרתי ששיטות הרצח הסדיסטיות שלו עולות אפילו על אלו של איש השלג. כרגיל בספרי הסדרה מצוותת להארי חוקרת אטרקטיבית, יש לו בעיות עם הממונים עליו ועם עצמו, הוא מצליח להיחלץ מכל מיני אסונות בשן ועין ובסוף גם מוצא את הרוצח/ים. ברקע ישנם מאבקים פוליטיים בין גופי משטרה הגולשים לכיפוף החוק שבהם הארי מעורב בעל כורחו ואם זה לא מספיק אז הסופר גם מוסיף את ההתמודדות הנפשית של הארי עם הגסיסה של אביו.

לדעתי, כמותחן הספר עולה על 99.9% מהמותחנים שיצאו בשנים האחרונות... אבל כ"מותחן של יו נסבו" הספר פחות טוב מטרילוגיית אוסלו (אדום החזה, נמסיס וכוכב השטן).
הספר ארוך מדי (620 ע') עם יותר מדי פילרים (בשביל מה צריך את כל תאור חייו הארוך של צוללן כשניתן היה להסתפק בפיסקה אחת בה הוא מוצא את הגוויה) ויש בעלילה יותר מדי חלקים מופרכים המזכירים קומיקס עם איזשהו סופר-הירו (כמו כל מקרי הכמעט-מוות של הארי שהסיכוי הסטטיסטי להיחלץ מהם דומה לזה של פגיעת חלקים מתחנת החלל הסינית בבית מסוים בירושלים).
לכשעצמי הרגשתי שאני קורא שוב את "איש השלג" בתוספת טוויסט מקורי בעלילה... די דומה להרגשה כשאתה רואה את הפרק ה-798 בסדרת הטלוויזיה "חוק וסדר".

למרות כל הנ"ל זהו אחלה מותחן שכשנדמה לקורא שהעלילה מסתיימת היא בעצם מתחילה מחדש...
והמלצה: בדומה לטרילוגיית אוסלו יש ב"לב משוריין" הרבה מאד הקשרים ל"איש השלג" שאותו כדאי לקרוא קודם, אחרת חלקים שלמים בעלילה יהיו פחות מובנים.

לפני 8 שנים•רונדו
לב משוריין

לב משוריין

יו נסבו

יו נסבו במיטבו - בספר המשך ל"איש השלג" - שומר על הרמה, על הסגנון, על הפורמט, עם טוויסטים מסויימים.
"מצולק בנפשו וחבול בגופו" - פורש וחוזר הולה כנגד רצונו ומעולל סיומת מגניבה++ ל"איש השלג". - .
סיפור חכם. גם רגיש גם כואב גם מפותל ועקלקל ומסוכן ושנון - אין בו רגעי הפוגה מתחילתו עד סופו המבריק - אולי הטוב בסדרה! (כשכבודם של 'אדום החזה' ו'נמסיס' לחלוטין במקומם נשאר כמעולים, אך אפשר עתה גם לקבוע - הם בוסריים בדרך).

לפני 8 שנים•
★★★★★
•
לב משוריין

לב משוריין

יו נסבו

פשוט יוצא מהכלל !!! וזה השמיני איזו מסירות..

לפני 6 שנים•
★★★★★
•avner
דירוג
4.0
לפני 7 שנים

“אולי באמת הארי הולה צריך לצאת לפנסיה? הספר קריא מאוד כמו רוב קודמיו בסדרה (לפחות מספר מס' 3).ארוך מד”