היי היי,
לונג טיים נו סי.
אני בדרך כלל לא נוהגת לקרוא ספרים של סופרים ישראלים.
ניסיתי, זה לא שלא ניסיתי. אבל בדרך כלל לא מתחברת.
רצה הגורל ונתקעתי בשדה תעופה, עם טיסה מעוכבת כשזה הספר היחיד בסביבה.
תודה לך גורל.
מדובר בספר נוגע ללב, שובר לרסיסים ומפרק אותך לחתיכות קטנות.
בין שני אנשים ישנים בכיתי כמו ילדה קטנה.
על מר גורלה של נעמי, גיבורת הספר, על עברה וגם קצת על עברי.
הספר מספר הרבה מעבר על חיי האהבה של מרסל מוסרי.
הוא מפרט לפרטי פרטים את הדרך שעברה ושעצבה אותה להיות האישה שהיא היום-
אמנית מיוסרת העובדת כקצבית באטליז שכונתי, שמנמנה וחסרת מזל.
הספר קצר מאוד, קליל על אף תוכנו, די מיני ועצוב מאוד.
ממליצה לכל מי שמחפש צביטה קטנה בלב.
מעולה, מעולה, מעולה!

















