הספר נכתב עברית ב-1908 מיד לאחר שברנר עזב את לונדון. המספר הוא מוכר עיתונים הגר ברובע היהודי וייטצ'פל בלונדון. מסופר בכמה דמויות העובדות למחייתן בבית דפוס יהודי, על מאבקן לזכויותיהן בעבודה אל מול מנהל המפעל.
הכתיבה מורכבת ולא קריאה לטעמי, עברית עשירה אך טרחנית, עשרות מילים בז'רגון גרמני, רוסי משובצות בסיפור הן אמנם מבוארות בתחתית הדף, אך הדבר מקשה על קריאה קולחת. מצאתי את עצמי מאבד עניין כל כמה משפטים.
מדובר בכתיבה בשפה העברית שרק התחדשה באותם השנים, כתיבה לא ידידותית לקורא בן זמננו. בהחלט קריאה מאתגרת למי שמחפש אתגרי קריאה.
הבעיה שגם העלילה איננה מעניינת לטעמי ולכן הדבר הופך לדי מתיש. אמנם סיימתי את הספר אבל לא הייתי קורא בו שוב וגם לא הייתי ממליץ לאחרים. סליחה ברנר!













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



