4 דורות של נשים טפשות שהורסות את החיים שלהם בפזיזות פעם אחר פעם. יותר מדי פריצות וגסות. פחות מדי עלילה ואמינות.
מי שאכל פעם אחת מצלחת פח (1992)הנס פאלאדה3עוד ספר נוגע ללב של הנס פאלדה (שם בדוי). כתוב בכישרון ונקרא עד תום בהנאה גדולה ומעלה אינספור הרהורים חדשים שלא הכרנו.
האנאלפביתית שידעה לספוריונס יונסון2ספר חביב וטוב עם מספר קטעים מעולים. הביקורות המפליגות על הספר עושות ציפיות יותר מדי. כנראה שלנו הישראלים יש חוש ביקורת יותר מפותח מהשוובדים הרגועים.
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלםיונס יונסון0משעשע, אבל לא נפלתי מרצפה לכיסא.. ספר טוב לזמנים שרק רוצים לחייך.
המתיקות שבשכחהקריסטין הרמל1ספר מעולה. עשה אותי רעבה... כמעט הפסקתי והלכתי להכין את אחד המתכונים שבספר... מתאר באותנטיות כזו את הקושי לראות בן משפחה שנאבד לטובת תהומות השכחה.
כשניפגש שניתקריסטין הרמל0מקריסטין הרמל ציפיתי ליותר, אבל יחסית לאחרים זה ספר בסדר. קצת חביב קצת משעמם, קצת רומנטי קצת קיטשי.
טירת הזכוכית - מהדורה מחודשתג'אנט וולס0ספר נדיר. אוטוביוגרפיה נדירה ביותר, כתובה בצורה מרתקת ועוצרת נשימה. קשה לקריאה אבל סוחף. מסוג הספרים שאחרי שגומרים מיד מגגלים על הסופרת ומנסים לשמוע ממנה עוד.
אין לי מושג איך היא עושה את זהאליסון פירסון1ספר טוב לנשים עסוקות שרוצות לקרוא ספר ואין להם זמן להתעמק ולצלול לספר כבד. ספר קליל, אמנם חוזר על עצמו אבל חמוד.
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי7מסה של 450 עמודים והיסטוריה משפחתית של כ- 50 שנה מתכנסים לספר ששמעתי עליו ככ הרבה תשבחות. אני מאד אוהבת רומנים היסטורים שאפשר מהם ממש לחוש את התקופה אבל משום מה הספר הזה לא עבר אצלי לרשימת המומלצים. הכתיבה ההיסטורית לא ממש משתרגת אלא יותר נשמע כמו דיווח של ידיעות מדפי הספריה הלאומית. ובכל זאת קראתי אותו עד סופו. לקח לי הרבה זמן להיכנס אליו ורק כשהייתי חולה הקדשתי לו זמן. כשכל פרק כ 50 עמודים בימינו זה ארוך מדי. אפשר היה לקצר אותו בשליש ואז אולי העלילה היתה מתעמקת.
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי4בהתחלה שמעתי על הספר. אמרתי לעצמי לא הטעם שלי. בטח עוד פרוזה על דתל"שית ממאה שערים או נטורי קרטא מורדת שהפכה להיות מלכת יופיאחרי מייק אובר.ואז ערב אחד דפדפתי בנטפליקש וראיתי את ההתחלה.ממש סצנה שתיים ואם אני לא טועה גם שמעתי ספניולית.כאן עצרתי לרגע (ארוך הייתי אומר) עד שהגיע אלי הספר.כשראיתי שהטורקים באים לחפש את רחמים הבנתי שזה סיפור היסטורי. וכשהשגתי את הספר והתחלתי לקרוא. לא הפסקתיץיש שם מילים ומשפטים שהחזירו אותי 40 שנה אחורה והדמויות והכבוד הזה ביניהם. הכל פתאום נעשה ממש חיי אני ממש רואה את עצמי ביחד עם כל המשפחה.יש לי בעבודה חבר כורדי ועכשיו בא לי להתרחק ממנו (:
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי1ספר מדהים היסטוריה של המדינה שלנו דרך גיגולה דורות של משפחה אחתמקסים מקסים והסדרה ממש לא משתווה לספר לא רציתי לסיים את הספר ממש מכתי את הסוף היה קשה להפרד
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי10מאוד נהניתי מהספר. לא יכולתי לעצור את הקריאה אפילו לרגע... תיאורים קולחים, הווי ייחודי, קורות משפחה אחת והכל בספר אחד נפלא. אהבתי מאוד את תיאורי ירושלים של פעם ואת מטבעות הלשון בהם משתמשת המשפחה המיוחדת הזאת. הפרקים האחרונים לאחר מותה של לונה היו לי קצת מוזרים - נראו כל כך שונים מכל הספר, כאילו נדחסו בכוח.. אבל אהבתי את הסגירה של כל העלילה והסיפור. מומלץ
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי8בא לי לנסוע לירושלים לבקר את גבריאלה ואמנון. לאכול משהו טעים ולשמוע עוד ועוד סיפורים. להתקל בכורדי ברחוב ולכעוס. לקבל חיבוק גדול מדודה רחליקה. לשבת בסלון עם המשפחה הזו שאני נשבעת שאני חלק ממנה עכשיו, ולשמוע ולצחוק ולבכות. להביט בתמונה תלויה על הקיר, גבריאל ורוזה יושבים, מחייכים אל המצלמה, ולגחך כי אני יודעת. לדפדף באלבומי התמונות ולהזכר בלונה שלנו, שהייתה כל כך יפה ועקשנית ולחשוב לעצמי בראש, לונה, את עשית את זה. לונה… את שברת הקללה של משפחת ארמוזה, אני נשבעת לך, את היית כל כך אמיצה, את לא היית מוכנה לוותר על אהבת אמת. את נחשה, אבל את אישה חזקה. את גאווה לשושלת הארמוזות באשר הן, את שברת את הקללה. את שברת את הקללה. בזכותך ביתך מתחתנת עם אהוב ליבה. אני גרה בצפון, הרחק מירושלים, ויש בי עצבות לא קלה במחשבה שכשאסע לבקר בירושלים, הם לא יהיו שם. אני חשה כמעט אבל על אובדן משפחת ארמוזה בחיים שלי. אולי אבוא לבקר אותם מידי פעם, אדפדף לאיטי. זה מה שאני חושבת על הספר הזה. (מלבד הכריכה. קשה לי עם הכריכה.)
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי8ספר נחמד ותו לא. אני אוהבת לקרוא ספרים המתארים את ארץ ישראל הישנה והטובה, אבל כאן משהו היה חסר לי. הסיפור נגע-לא נגע בסיפור של ירושלים. הרגשתי שהסיפור לא באמת מעמיק לתוך הדמויות. כן למדתי להכירן אבל הסיפור קפץ מדמות לדמות, ממצב למצב ולא הצלחתי לשקוע בו. נהניתי מהקריאה, אבל היתה לי תחושה של "כמעט" לכל אורך הספר. על פי אחת הביקורות על כריכת הספר זה סיפורן של נשים מרשימות שאוהבות כמו שהן מבשלות... ציפיתי לצלול לעולם של תבלינים, של ארוחות שמחות, אבל שום דבר מזה לא דיבר אלי. באמת שניסיתי לדמיין את החיים היומיומיים ולא הצלחתי להיות חלק מהם, לא הצלחתי להגיע למצב שאני מכירה את הדמויות עד כדי כך שאני מחפשת אותן סביבי. מה גם, כל הביטויים בספניולית לא דיברו אלי. אני מהתפוצה של היידיש ופשוט לא הבנתי מה אני קוראת... היו ביטויים שהסופרת לא טרחה לתרגם והיו כאלו שכן (אולי מישהו יכול לתרגם לי מה זה פישקדה אי לימון??) אז גם לא הצלחתי "לשמוע" את המבטא של סבתא רוזה למשל, למרות שברור לי שהסופרת כתבה אותה בצורה קצת עילגת כדי להדגיש את המבטא. זה לא שסבלתי במהלך הקריאה. קראתי, נחמד, עוברת הלאה.
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי3אתחיל בגילוי נאות שאני אוהבת מאוד את כתיבתה של שרית העיתונאית הסופרת עוד מימיה כעיתונאית ובירחון עולם האישה שכבר לא קיים ... כתיבתה קולחת זורמת מעניינת ומעוררת מחשבה שהותירה אותי שוב נפעמת מיכולות מיוחדות ונדירות של סופרת מצויינת מופלאה אשר הצליחה שוב לסחוף ולרתק אותי ואת ספרה קראתי בנשימה אחת. שנית , לא אהבתי את ההשוואות שקוראים עושים בין ספרה הראשון המעולה אחידות דעים בין כל הקוראים לספרה שני זה המעולה בפני עצמו המגיע עד כדי "קטילת" הסופרת שהשקיעה את כל מרצה נפשה וכל כולה בכתיבת ספר נהדר זה . כמובן שעל טעם וריח אין להתווכח אך ניתן לכתוב ביקורות בצורה נאותה ומכבדת כי מולנו סופרת מדהימה ובפרט בן אדם והכי חשוב פרי יצירה . הספר הוא רומן מעניין מסקרן , העלילה סוחפת עם יסודות של מתח סיפורן של 3 נשים , 3 דורות , וסיפור אהבה מרגשים עד דמעות .נטישה וכאב שלא מרפה אליה הצעירה ננטשת ע"י בעלה , אמה לילי ננטשת ע"י אמה בהיותה תינוקת ונמסרת למנזר שם גדלה ואמה שנוטשת אותה ... במשך השנים שלושת הנשים מנסות לברוח מהכאב , לאחות את הכאב ולמצוא מזור לרפואה תוך כדי המשך חייהן והשפעתן על הסובבים אותם , על המשפחה הגרעינית ועל המשפחה המורחבת . כאשר עמוד התווך האיתן של כל העלילה הוא שאול צורף אביה של אליה ובעלה של לילי , שאילולא עמדו לו כוחותיו היתה משפחתו מתפרקת מזמן . סיפורו של אלדד המציל מהים שהציל את אליה ואת עצמו וסיפורה המרתק של האישה שמעבר לים . ספר מרגש עד דמעות מודה שבכיתי בו כמה וכמה פעמים עד כדי הזדהות עם הדמויות ולזה אני קוראת כתיבה מעולה !! ספר שקורא מגיע לאמפטיה עם הדמויות ... ספר שלא ניתן להניחו מהיד הסופרת בוחנת מערכות יחסים המעוררות מחשבה בנוגע לשאלות בעלות משמעות לכל אחד . שאלת הבחירה בחיינו ומשקלו של הגורל בקביעת הזהות האישית והחברתית . בקיצור ממליצה מאוד לקרוא אותו ללא דעות קודמות על ספר קודם של שרית אלא לבוא בראש פתוח ולהתמוגג מספר מופלא ומהנאה צרופה . תודה רבה לך שרית יקרה מצפה מאוד בכיליון עיניים לספרך הבא .
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי22שבוע שלם יצאתי במסע ירושלמי,עם משפחת ארמוזה משפחה ספניולית, האבא גבריאל שייש לו חנות בשוק מחנה יהודה,אשר התחתן עם רוזה בחורה ענייה ויתומה, זה היה עונש על מעשיו ואימו מצאה לו את השידוך על מנת להענישו. לגבריאל ורוזה נולדות להם שלוש בנות ,לונה,רחליקה ,ובקי. לונה היא הבכורה וכל הירושלמים קוראים לה מלכת היופי של ירושליים. הספר כתוב בצורה ממגנטת ,לא יכלתי להתנתק ממנו שבוע שלם,הרגשתי שמישהו שאב אותי לירושליים, החזיר אותי לתקופת 1948,מלחמת השחרור. הסופרת היא שרית ישי - לוי,כתבת בעולם האישה,בעלת סגנון כתיבה אדיר,לא יכלתי להניח את הספר מהיד מתחילת הספר ומהמילה הראשונה עד הסוף לא יכלתי להניח בצד עד הסוף. לסיכום ניפלא נפילא,מומלץ מכל הלב,אהבתי.
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי21בצער רב סיימתי את הספר לאחר שבועיים. בצער משום שכ"כ לא רציתי להיפרד ממנו. הקסם של תקופה מרתקת, הריחות של השוק, האנשים הצבעוניים האלה , הכל סחף וכבש אותי. סאגה משפחתית היא סוג של "אח גדול" , מאפשרת לנו להיות זבוב על קיר משפחתי ולצפות מהצד ביחסים, באינטריגות, בשמחות ובאסונות. לעיתים לרצות לצעוק ולנער אותם, ופעמים לבכות יחד איתם. לנסות בכל הכוח לדחוף אותם קדימה כשהם מנסים ומהססים לפרוץ את חומת השמרנות המסורתית. קשים חייו של זבוב. זהו סיפורה של משפחת ארמוזה. משפחה ספניולית שורשית ירושלמית בתקופת המנדט הבריטי. הגברים במשפחה, למרות הפטריכאליות שבה, נישאים בעל כורחם לנשים שאינם אוהבים. דור אחר דור. בן אחר אב. הסיפור מדבר דווקא בשמן של הנשים. אלה שנזנחו, שלא נאהבו כפי שהיו צריכות להיות. קל להחבר אליהן, קשה לשפוט אותן לחומרה. יצרים זנוחים ותסכולים מבעבעים לתוך הקלחת של ימי המחתרות והסזון, פרעות ותקומת העם. ספר מרתק, מענג, מעורר מחשבות. ולוואי ונדע עוד מהמעיין של הסופרת.