״הרבה פעמים אני חושב,״ אומר ברוהן, ״ שמאיתנו כבר ממילא לא יצא שום דבר. לפעמים נדמה לך שזה מסתדר, אבל זה אף פעם לא מסתדר באמת״.
ואחר כך הוא מוסיף בשקט:״ ואז אתה חושב על הבונקר, שם לאף אחד אין מה להגיד לך, ואתה מקבל את האוכל שלך, ואני אוהב לעבוד ...
( עמוד 379)
וכך בכמה מלים קצרות מתאר פלדה את דילמת האסיר ( שאיננה מתחום תורת המשחקים), החיים בבית סוהר מול החיים בחוץ, בחופש...
בספר , רומן זה , מספר פאלאדה את סיפורו של האסיר המשוחרר וילי, סיפור , כאילו ממראה עיניים של פאלאדה עצמו אשר ידע ימים מספר בבית הסוהר.
גרמניה בתקופה של לפני עליית הנצים לשלטון, האבטלה גוברת, המשבר הכלכלי שהחל ב1929 בקריסת וול- סטריט מגיעה לגרמניה ומחוללת התמוטטות
כלכלית ובעקבותיה משבר חברתי שהורס כל חלקה טובה בחיים הפרטיים והציבוריים בגרמניה. קרקע נוחה לעליית הנאציזם.
וילי שמשתחרר מהבונקר כפי שקראו לבית הסוהר האסירים, לאחר חמש שנות מאסר על עברות כלכליות, מתגלה , כאדם מורכב .
מצד אחד הוא מגלה רגישות למצוקת חבריו האסירים המשוחררים ומצד שני הוא מתגלה כנוכל לא קטן שמוכן לעשות מכה פה ושם , ולפעמים אפילו על חשבון
חבריו האסירים. תמונת בית הסוהר של משטר ויימר , ניראת כהמשך ישיר של תקופת הפאר של הרייך השני והקיסרות.
מצד אחד תנאי הכליאה קשים, אבל נעשים מאמצים אמיתיים לעזור לעבריינים להשתקם על ידי עבודה קשה שמאפשרת להם לשים כמה מרקים לתקופת השחרור.
וילי מתגלגל לאחר השחרור ממקום למקום, מנסה להרים את הראש, ושוב פעם אחר פעם , נופל חזרה, ניגרר כלפי מטה, לעיתים ניראה שהחזרה שלו לבונקר
כמעט סלולה ודי בטוחה.
גרמניה של סוף שנות העשרים, ותחילת שנות השלושים, היא מכבש עצום של לחצים חברתיים. החברה הגרמנית נקרעת בין כוחות שונים שקורעים בה נתחים כל אחד לעצמו.
האסירים הכלואים בבתי הסוהר, שלאחר עליית היטלר לשלטון יהוו מציבור כוח אדם המוכן לגיוס לביצוע פשעי המשטר ( לדוגמה, כוח אדם לגיוס לכוחות האס אס), נמצאים בשולי החברה
או אפילו מעבר לחברה, בתהום שאליה אף אחד לא שם לב . המשוחררים, נלחמים כל העת על חיים הוגנים כל שהם, אבל כל הזמן צריכים להוכיח שאין להם כוונות זדון, ובעצם לך תוכיח שאמא שלך לא זונה, ואתה לא בן זונה.
המלחמה הזאת על הוכחת הרצון הטוב שלך, כאשר החברה בכללותה לא מאמינה לבדל דיבור, או מעשה שלך, מייאש והרבה נופלים וחוזרים לכלא כי שם אתה לא צריך להצטדק כל הזמן, ואתה לא נלחם את מלחמות החיים.
ככל שהמצב החברתי בגרמניה יחמיר, תחמיר גם האלימות בין המפלגות, ולכן גם האלימות מגורמים פליליים תעלה ותציף את החיים האזרחיים בגרמניה.
פאלאדה שחייו בגרמניה של וויימר היו בעמדה של משקיף מהצד, תיעד בצורה יוצאת מין הכלל את החיים של האנשים האומללים האלה, ולאחר עליית היטלר , שילם מחיר יקר של אדם שלא ראה כל הגינות במשטר
הקרימינלי שלו.
ספר מעולה. מומלץ לכל אוהבי הז׳אנר ההיסטורי.
טוביה
