כשקוראים ספר שהוא נהיר מרגישים הקלה. יודעים מי נגד מי. לא מנסים לדמיין מי אמר מה, או באיזה הקשר. כשקוראים ספר שחצי ממנו כרוך בלדמיין את הסיטואציה, אין נכון ולא נכון כי הסופר משליך נקודות למחשבה ואתה כקורא תופס או לא את הלך העיניינים ואז ממשיך הלאה. כמו למשוח קו דמיוני מהסופר לקורא עד סוף הספר. גם הקפיצות והאמירות המרובות של הגיבורים כל אחד בתורו לא ממש עזרו לרצף הגיוני של העלילה. אז, צפו למשהו שונה, קצת ביזארי ובלתי נתפס בתרבות שלנו. קצת כמו לצאת לסיור מחוץ לקופסא.
עם זאת הספר ריגש וריתק לכל אורכו. כשניסיתי לתפוס תמונות בדמיון זה אפילו כאב בלב. אני מבינה היום שהדלתות שלנו למדינות כמו קוריאה, יפן, סין...אמנם פתוחות בקו אווירי או במושגים כלליים אך מבנה החברה והתרבות כה שונים. רחוקים מלהיות ברורים לתרבות שלנו שהיא תרבות אינסטנט תרבות ה - "כאן ועכשיו".

אנסה לשים את המילים הנכונות בתבניות הנכונות בכדי לדייק באמירות שהספר מציג.

************************************************

הספר כולו מתאר את חייה של יונג-יה , היא פשוט החליטה להיות צמחונית. אצלנו זה דבר רגיל שאדם בוגר מחליט להיות צמחוני או טבעוני. אך בקוראה דבר כזה לא יתכן כי כל המאכלים הקוריאנים מכילים סוג של חיה כל שהיא. מרגע שהחליטה שבשר לא ייגע בשפתיה נפלה לתהומות שבהם נפלה אליהן לא בגלל הנפש הפגועה כמו החברה שבה היא חיה . הספר נוגע בכל "השדים" שהגיבורה הייתה אמורה להתמודד אתם אך לא ממש בהצלחה.

יונג–יה אישה למופת, כשאומרים אישה למופת בכל קונטקס קוריאני מתכוונים לאישה שקופה.
השקיפות מתבטאת בכך שהיא מצייתת לבעלה, לאביה, לבוס.. בלי לומר דעתה בפרהסיה. אישה לא למופת זו אישה שמתיימרת ללכת אחר צו ליבה בלי קשר לכיבוד הורים או מסורת.
הפריעו לי המוני דברים בספר אך הדבר שהפריע יותר מכל זה כנראה התרבות. האדרת הגבר והזילות כלפי נשים.
היה שם תיאור של הגבר על האישה שבחר להיות אשתו,התיאור לא מצא חן בעיני בלשון המעטה. הוא מספר על אישה רגילה, לא יפה, לא מצטיינת בכלום, לא סקסית או מושכת, לא מתלבשת יפה. באמת אני תוהה למה בכלל גבר יחליט בדעה צלולה להתחתן עם מישהי כזו? ובכן הסיבה היחידה היא : כי אישה כזו לא תעלה עליו בשום תכונה. והיות שהגבר הוא עם תכונות ממוצעות ובינוניות ומטה זה היה סידור נפלא.

הקונטרס בעלילה היה כה גדול בין השקט החיצוני שגיבורי הספר שידרו לרעש הפנימי. ברור שיהיה רעש כזה אם הנפש אמורה להדחיק את הכעסים הרבים פנימה כיאה לתרבויות שציינתי למעלה.
הסופרת תוקפת כמה סוגיות קשות בו זמנית עד שליבך מתכנס בזעם על החותם והציוויים שהתרבות הקוריאנית מייצגת.

אצלנו קוראים לסוגיות הקשות התעללות מילולית ופיזית. בעלילה הסוגיה מזדחלת לאט לאט מתחת לפני השטח כשמנסים להבין מאיין הכל התחיל.
ספר לא פשוט, לא מתאים לכל אחד, בייחוד בגלל החלקים הלא ברורים שהדמיון אמור להמשיך.

השמטתי מהסקירה בכוונה את החלקים הארוטיים והיצריים כמו כן את היצירתיות שנעה בין פורנוגרפיה קלה לאמנות ציורי הגוף.

• מקווה שלא בלבלתי אתכם, ואם כן זה לגמרי בגלל הקפיצות בספר. עדיין רומן שונה ושווה .

די התאכזבתי. נושא היחס של החברה לטבעונות ולתעשיית בעלי החיים מרתק אותי, ולכן הסתקרנתי מאוד לקרוא על הנושא הזה בחברה שונה כל כך מהחברה הישראלית. הרגשתי כאילו אני לא ממש מבין את הספר, ולא הצלחתי להתחבר למה שעובר על הגיבורה. ייתכן שזה בגלל פערי התרבות. לעומת זאת היחס של בני משפחתה - הוריה, בעלה ואחותה להחלטתה "הנוראית" להפסיק לאכול בשר - מרתק.

הצמחונית, מאת האן קאנג, זכה בפרס מאן בוקר 2016, ויש לכך סיבה טובה.

יונג-יה חיה עם בעלה חיים שגרתיים וקרירים. אין ביניהם אהבה, אך גם לא שנאה. הוא עובד, היא בבית מבשלת, הם מתרועעים יחדיו לפעמים, וחיים זה לצד זו כרוחות. אבל יום אחד תוקפים את יונג-יה סיוטים, והיא בבת אחת הופכת את חייה, ונהפכת צמחונית.
בתרבות הדרום-קוריאנית המסורתית, בה על האישה להיות צייתנית ושומרת מסורת באדיקות, זהו מעשה בלתי נתפס ואסור. אט אט, התנהגותה של יונג-יה הופכת חתרנית ומוזרה יותר ויותר, ונדמה כי היא, וכל סובביה, מאבדים את שפיותם.

חוויית הקריאה היא כמו סיוט גדול ומצמרר. יש מן צמרמורת ממושכת לכל אורך אובדן השפיות של יונג-יה, ויכולתה למשוך אחריה בשלווה מטרידה את משפחתה וחבריה. תחושות התעתוע והחלום משחקות היטב בתוך העולם שבו מנסה יונג-יה למצוא את עצמה כאינדיוודואל, ולמצוא מישהו שיהיה מסוגל להבין אותה ולא לנסות להסית אותה מהנתיב שבחרה.

עם זאת, אגיד כי באיזשהו שלב העלילה נהיית מעייפת מעט, ומרגישה קצת חסרת פואנטה. כלומר, אוקיי, יונג-יה השתגעה, והנה איך השיגעון וההתנהגות החריגה והמרדנית שלה השפיעו על האנשים סביבה... מה עכשיו? סוף הסיפור הוא סוף פתוח שמעודד את הקורא לחשוב הלאה ולדמיין, אך מרגיש לי כי היא גם נמנע מלעסוק בסגירת הסיפור.  זה הפריע לי. לא תמיד נדרש לסיים סיפור באופן סופי, אבל הסוף הרגיש קצת חסר פואנטה. ההתחלה של הסיפור היתה הרבה יותר חזקה לטעמי.
למרות זאת, מאוד נהנתי מחוויית הקריאה השונה. אני לא יכולה להגיד שהספר טלטל את נשמתי וחדר אל נימיי, ושיש לו מסר חודר וחשוב, אבל אין ספק שהוא פותח צוהר דקיק ומאיים לתוך איום על מסורת ועל מוסכמות בחברה.

קהל היעד: מבוגרים.

הצמחונית, מאת האן קאנג, בהוצאת סאגה.

הספר הזה סקרן אותי מאד, על גב הספר כתוב: "רומן בלתי שיגרתי ועוכר שלווה" ואכן בדיוק כך. ספר שונה, מעניין, כתוב היטב. סיפור על אנשים שמחפשים את האני שלהם ועל התייחסות הסביבה לאדם השונה שלפעמים לא הולך בדרך המקובלת. נהניתי מאד מהקריאה ואני ממליצה בחום!
הספר מחולק לשלושה חלקים כאשר כל חלק מתמקד בגיבור אחר: יונג-יה, בעלה של אחותה ואחותה.
יונג-יה ובעלה הם זוג רגיל שחי חיי שגרה. אין ביניהם תשוקה וכנראה שגם אהבה לא היתה אף פעם. הבעל עובד כאיש מכירות והיא עקרת בית כנועה, נאמנה ומסורה. יום אחד היא מתעוררת בלילה מחלום סיוט שכולל מראות של דם ומחליטה להיות צמחונית. היא מוציאה מהמקרר את כל מוצרי הבשר.
יונג-יה חיה בסביבה בה צמחונות נחשבת מעשה חתרני וקיצוני. בתרבות הדרום-קוריאנית זה לא מקובל. החברה ידועה כחברה מאד שמרנית שדוגלת בכניעה וצייתנות לערכיה.
יונג-יה מתחילה להתנהג מוזר, היא אובססיבית בקשר להחלטתה לא לאכול בשר, היא הולכת ומרזה ומידרדרת פיזית ונפשית. היא הולכת ערומה, מאבדת את הרצון לחיות עד כדי כך שהיא מנסה להיפרד מגופה ולהפוך לעץ. נראה כי דעתה השתבשה עליה.
בעלה לא מבין את התנהגותה ומתנכר לה. הוא רוצה שהיא תמשיך להכין לו מאכלי בשר ולא נכנע לשיגעונותיה. אביה האלים מנסה להאכיל אותה בכוח בשר בניגוד לרצונה. בעלה של אחותה, אמן צילום, נמשך אליה ומשתוקק לגעת בכתם לידה מיוחד שנמצא על ישבנה. במסגרת צילומיו ובעקבות תשוקתו אליה, הוא הוגה רעיון , מנצל את חולשתה וגורם לה לעשות מעשה שממנו אין דרך חזרה.
הפרק האחרון מתמקד באחותה. אחותה היתה תמיד החזקה במשפחה, היא תמיד מפוקסת, רציונלית, אחראית ושקולה. בילדותן היא דאגה ליונג-יה כמו אם. גם עכשיו היא דואגת לאחותה אבל אחרי שבעלה גרם לאחותה לחצות גבול שהיא יודעת שהיא בעצמה לעולם לא היתה חוצה, אין לה מנוחה.
מה קרה ליונג-יה? האם זאת מחלת נפש שהתפרצה פתאום? האם היחס העוין של הסביבה הוא שגרם לה לאי שפיות? שאלות כאלו ועוד עולות במהלך קריאת הספר ולא בטוח שיש להן פתרון חד משמעי.
ספר לא שגרתי על אנשים שבירים, על הקושי לקבל את השונה, על תשוקה ויצרים, על בחירה אישית והתמודדות לא פשוטה מול הסביבה השמרנית.
ממליצה בחום למי שרוצה להתמודד עם ספר מיוחד שמעורר הרבה מחשבות!