ביקורת ספרותית על תיקון אחר חצות מאת יניב איצקוביץ'
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 באוקטובר, 2017
ע"י גיל


1. נקודת זכות אחת חשובה אותה ניתן לזקוף לטובת הספר "תיקון אחר חצות", היא שזהו ספר קריא, אשר רבים ,מבין אלה, שמתחילים לקרוא אותו, יגיעו אל סופו, בתום מסע המשתרע על פני כמעט 500 עמודים, וחיוך של הנאה על פניהם.
2. אל יקל הדבר בעיניכם, גם אם מדובר במסע בתוך ספר, שהוא ביסודו של דבר, ספר פנטזיה, ספר המשלב בתוכו קורטוב מכל אלו: הרפתקאות, מתח, בלש, וגם אם עלילתו מופרכת עד כדי קיצוניות. ולכך יש להוסיף את העובדה, שהמחבר נאלץ להוסיף ולבדות עוד עלילות משנה רבות נוספות כדי להגדיל את הנפח של הספר. עדיין מדובר בהישג לא מבוטל של בעל מקצוע מיומן הבקיא במלאכתו.
3. המחבר גם הצליח לכלול בספר שפע של הגיגים ותובנות על כמעט כל דבר שבעולם, תוך שימוש וירטואוזי בשפה העברית. אמנם לא תמיד בעקביות, אבל בחלקים לא מבוטלים של הספר, מה שמוסיף לסיפור הגולמי ארומה של עמקות ושל ערך מוסף.
4. בבואו לשחזר את חיי היהודים בקהילות הקטנות של מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 , מצליח המחבר ליצור דיבור בשפה אוטנטית כביכול, שפה עברית בה דיברו באותם הימים ואותם המקומות, כאשר בפועל האנשים דיברו אז בשפה היידית, היא שפת אימם.
5. לכל אלה יש להוסיף ולשבח את היכולת המופלאה של איצקוביץ להעלות את אותן תובנות כאילו אלו דברי חכמים או אמירות של חז"ל, תוך שהן ספוגות באירוניה והומור מושחזים.
6. לזכותו של הספר, ואולי זוהי מעלתו העיקרית, היא יכולתו לעורר,לפחות בקרב מקצת מהקוראים בו, סקרנות , לעורר בהם עניין ולגרום להם לקרוא בספרים הגדולים של הסופרים הגדולים שכתבו על חיי היהודים במזרח אירופה, מתוך היכרות בלתי אמצעית.
7. לצד אותן המעלות, יש לספר גם לא מעט חסרונות ונקודות חולשה. הראשונה שבהם היא עלילתו הבעייתית. מלכתחילה, הרעיון לכתוב ספר הרפתקאות אודות אישה צעירה היוצאת מהעיירה הקטנה אל העיר הגדולה והמרוחקת, כדי להביא לאחותה גט מגיסה , נראה לא מוצלח מהבחינה העלילתית, מה יש לכתוב על כך?
כיוון שכך וכדי לרתק את הקורא, נאלץ המחבר ,כבר בשלבים ראשוניים של הספר, להשתמש בחלק גדול מהתחמושת העלילתית שהוחזקה בידיו, ומיד בהתחלה,הגיבורה מספיקה לשסף את גרונם של חמישה אנשים, שלושה בני בליעל שדמם בראשם והשניים האחרים שוטרים סמויים שלומיאלים של המשטרה הרוסית החשאית. הגימיק מוצא עד תום כבר בהתחלה.
8. קושי דומה התעורר כיוון שלאיצקוביץ אין באמת מה לספר גם על היהודים, מה יש לו לכתוב על אלה , שלדעתו , חייהם היו חיי ניוון, השפלה ועליבות?
9. מה עושים כדי לתחזק את הסיפור על מנת שהוא לא יגיע לידי סיום מוקדם מהמתוכנן? כדי להנשים את העלילה הגוועת זונחים את תיאור העיירה והחיים בה, זונחים גם את תיאור המסע למינסק לקבלת הגט, וממרים אותם בעלילות חדשות, מתוך התמקדות בצבא הרוסי בשגרה כמו במלחמה לאורך תקופה בת שלושה עשורים לפחות.
אך האם לאיצקוביץ יש ידע מיוחד לגבי הצבא הרוסי דאז ועל מלחמותיו נגד האימפריה העותומנית או בחצי האי קרים? ומה הוא יודע על מערכת היחסים בין רוסיה לבין המעצמות האחרות של אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19?
בהכרח הסטייה הזו , שתופסת חלק לא מבוטל מהספר, מוליכה לסופר הרוסי, שכתב תחת שם העט בוריס אקונין, את סדרת ספרי המתח, הבלש וההרפתקאות ההיסטורית "תיבת פנדורין" ובמיוחד לספר השני בסדרה "גמביט טורקי". אם רוצים לקרוא ספר הרפתקאות היסטורי על המלחמה בין טורקיה לרוסיה, עדיף לפנות למקור ולא להסתפק ביד שנייה
10.בספר יש מישמש אחד גדול. גם "תיבת פנדורין", גם מסיפוריו של מאיר שלו, גם החייל האמיץ שוייק, גם מלכוד 22 ועוד ועוד. נטלו מזה ומזה ומזה, אך האם משהו מקורי נמצא בתמהיל הזה? ספק רב.
11. נדמה שאין בספר דבר שהמחבר לא דחס לתוכו. לא די לו בבעיית הנשים העגונות, והוא מפליג לפרשת הילדים החטופים המגויסים בכפיה לצבא הצאר. ואם בצבא עסקינן, למה לא לגלוש לדיון בטמטום הצבאי, ולמה לא להוסיף תובנות על מנהיגים ומפקדים בכלל ועל המחיר שהאזרחים הפשוטים נאלצים לשלם בשל שגיונותיהם של המורמים מעם.
12. בכל אלו לא מסתפק המחבר, הכותב כמי שזהו ספרו האחרון, ולכן עליו לכלול בו את כל דעותיו ביחס לכל דבר ועניין. בין השאר על:
-הקטנוניות וצרות העין של הבריות.
- על ההתקרנפות של האנשים והליכה התלם.
-על החשש וחוסר היכולת להתעלות ולסכן את טובתך האישית כדי להגן על טובת הכלל.
-על חוסר שוויון וחוסר צדק בין עשירים לעניים.
- על צביעות והעמדת פנים וניהול אורח חיים מהוגן, תוך ביצוע עוולות ופשעים.
- עלפחד מהזר והשונה.
- על קורבנות ואחריות למצב זה.
- על כוח חיצוני ופנימי, על הגוף והנפש ומה שביניהם.
- על מותר האדם מהבהמה, ועל צמחונות.
- על שברירותם של הכבלים המוסריים והתרבותיים ועל יכולתו של האדם להפוך למפלצת - על מה שהמלחמה מעוללת.
- על חירות המחשבה וחופש המעשה ועל הגשמה עצמית.
-על חיי המשפחה ועל חיי הזוגיות.
- על הצורך בחום אנושי.
- על מאובנות מחשבתית וחתרנות אישית במוסדות לימוד להשכלה גבוהה.
-על כוחה של המילה הכתובה.
- על תבניות חשיבה ותפיסה של המציאות.
- על שמירה וציות לחוק ועל החובה להפר אותו.
13. את כל אלה דוחס איצקוביץ אל תוך הסיפור, אך כמי שאין לו אמון בקורא וביכולתו לגלות את המסרים השתולים בסיפור, הוא דואג שהכול יאמר ברחל בתך הקטנה, ולא מעניק לקורא הזדמנות לחלץ את התובנות בכוחות עצמו. מדוע?
כך לדוגמא, חשוב למחבר להביע את דעתו , כי לעיתים מוטלת חובה על שומרי החוק דווקא להפר אותו. יש מקרים שבהם ציות לחוק יהיה מעשה פסול לחלוטין. כיוון שכך הדברים נאמרים על ידו של המחבר באופן מפורש.
ואם המחבר רוצה ללמדנו, שהמסע של פאני קייזמן הוא מסע של שחרור אישי, של מימוש עצמי, הרי הוא טורח להבהיר לנו זאת פעם ועוד פעם ועוד פעם, כדי שאף אחד, חס וחלילה, לא יטעה.
14. הרצון להקיף את הכל, בא לידי ביטוי גם בשימוש באמצעים ספרותיים. למשל, בשני סוסים המשוחחים ביניהם כאחד האדם, על דברים שברומו של עולם. הסוס האחד זקן, מי שראה וחווה הכל, ויודע שהכול שקר וכזב, רק דבר אחד חשוב והוא לשרוד ולא למות. ואילו הסוס השני צעיר סס אלי קרב, תר אחרי המעשים הגדולים, שרק בעשייתם יש טעם לחיים, ואפילו מוצדק למות למענם.
האם השיח הוא מקורי או שמא שחוק לעייפה, גם אם הוא מושם בפי סוסים?
15. ועוד אמצעי ספרותי, שבו משתמש המחבר וגם בו אין מהחידוש. הכוונה לשתי הסיומות שבהן מסתיים הסיפור, כאילו השני מבטל את הראשון, ואולי בעצם לא, וכל אחד רשאי לבחור בסוף המועדף עליו . ואולי הסוף השני הטוב, שבו כולם בריאים ושלמים, אינו אלא הערה אירונית של המחבר המופנית לקורא, רוצה לומר לו, לסיום כזה היינו מייחלים, אז למי שרוצה להתנחם בהפי אנד, אני נותן לו את האפשרות להתענג על סוף שכזה ישר מהמוכן.
16. הסיום הפנטסטי של הספר, שבו הכל בלתי סביר בעליל, מתקשר לסוגיית החשיבה בתבניות, של מתן פשר לעולם אקראי או לא מובן באמצעות תבניות מחשבתיות שאנו מטילים עליו.
גיבור הסיפור האמיתי, סא"ל פיוטר נובאק, סבור שהאמת שהתגלתה בפניו היא כה אבסורדית או בלתי צפויה, עד שאין כל סיכוי שבעולם שהממונים עליו יקבלו אותה כנכונה. לכן עליו ל"האכיל" אותם בסיפור- פתרון של התעלומה- שיעלה בקנה אחד עם תבניות החשיבה שלהם.
והנה על כך נאמר "הפוסל במומו פוסל". רוצה לומר, שהסיפור הוא כל כך דמיוני, בלתי סביר, קלוש, שלא רק שהמושל גרקו לא יאמין לו, גם אנו הקוראים לא יכולים לקבל עלילה כל כך הזויה.
17. רובן של הדמויות בספר הן פלקטיות, דמויות סטריוטיפיות, כמו למשל זו של החותנת היהודייה רבקה קייזמן, כמו מערכת היחסים שלה עם כלתה.
לכאורה, הגבורה של הסיפור היא פאני קייזמן, אותה אישה צעירה, שלילה בהיר אחד נוטשת את בעלה וחמשת ילדיה הרכים בשנים, ויוצאת להשיג גט- חירות- לאחותה העגונה.
דא עקה, שדמותה של פאני נותרה חלולה במידה רבה, ללא נפח ומשקל.דמות מאוד רזה, שלא לומר רדודה, שעיקר מהותה היא סכין השחיטה שצמודה אליה, ואשר בה היא לא מהססת להשתמש כדי לקטול חייהם של חמישה אנשים. האם ברציחות אלו מממשת פאני את עצמה?
למעשה, החידוש בספר הוא בכך, שהאקדח של גיבור המערב הפרוע, הומר בסכין של שוחטים, והופקד בידיה של מי שהייתה מעין תום בוי והפכה לסופר וומן.
האם הפמיניזם של המחבר מתבטא בגיבורה שכזו, מי שמפליאה לעשות דבר אחד בלבד, מי שששה לפתור כל קושי ולהסיר כל מכשול העומד בדרכה באמצעות רצח תוך שימוש בסכין שברשותה?
ובכלל, איזו אישה- אדם- היא זו הנוטשת את משפחתה ומתנערת מכל חובותיה המוסריים כלפי חמשת ילדיה וכלפי בן זוגה?
המחבר מעלה על נס את המהפך שעבר על פאני הנערה, שהייתה לה הארה,בעקבות התאכזרותו של סבה לכלב מסכן, עלוב ונכה, שפעם אחת עמד על שלו ועל כבודו והחזיר מנה אחת אפיים לסב המתעלל ונתן לו כגמולו. פאני הנערה שראתה את יעודה כשוחטת של חיות, הפכה באחת לצמחונית. ולא סתם צמחונית, אלא בחרה לעצמה בעל- בן זוג לחיים- רק בשל היותו צמחוני כמוה.
והנה אותה פאני אינה חשה כל נקיפות מצפון , אין לה רגשות אשמה וחרטה,לא בזמן שהיא מקפדת חייהם של בני אדם, גם לא לאחר מעשה. איך אפשר להסביר התנהגות שכזו? הסבר לכך איין.
18. גם אם לדעת המחבר, האדם לא נבדל מהחיה, האם דמו הפקר? מהי הזילות המתגלה בספר בחיי אדם, מהו המסר שמסתתר כאן, כאשר בסוף הסיפור בדם קר משפד מפקד המשטרה פיוטר נובאק את סגנו.
אותו נובאק הוא למעשה הדמות המרכזית בספר והיותר מעניינת בו. מדובר במי שהיה קצין מצטיין בצבא הרוסי ובעקבות פציעה קשה בקרב, נאלץ לפרוש וקיבל על עצמו לפקד על המשטרה החשאית בחבל הארץ בו מתרחש הסיפור. נובאק הוא מי שבתוכו מתנהל מאבק , האם להכיר בכך שכל חייו היו לשווא, וכל מעשיו, לרבות קורבנתיו , הפציעה הקשה, ויתור על הקשר עם משפחתו, בטעות יסודם. דמותו של נובאק היא יותר מעניינת מאלו האחרות, אך גם היא איננה מקורית , בדיוק כמו התובנות אליהן הגיעה ואשר כמותן כבר פגשנו אין ספור פעמים.
19. הספר מלא בקלישאות, כמו העברת לפיד המרד, החירות והעוצמה מאם לבתה בת השמונה- העברת סכין השחיטה מפאני לבתה גבריאלה, רק בת שמונה, אבל כבר מבינה, יודעת ומסוגלת לעשות את הכל.
20. ועוד שאלה אחת: למי מיועד הספר, לילדים, לבני הנעורים או למבוגרים ואולי לכולם יחדיו?
הצעירים בודאי שלא יתעניינו בספר המתרחש בעירות היהודיות בגולה וגם כל התובנות הכלולות בו אינן מתאימות להם. האם המבוגרים יכולים למצוא עניין בספר שחלק מהותי שלו ומרכיב מרכזי שלו היא סיפור הרפתקה, על שלל הסתעפויותיו, סיפור דמיוני, לא הגיוני, ילדותי לחלוטין? קרוב לוודאי שכן,שכן גם אצל המבוגרים נשמרת התמימות של הילד, המאפשרת לצלול אל תוך עולם דמיוני ,הזוי ולא הגיוני לחלוטין, ובלבד שהגיבורים יהיו גדולים מהחיים, הידידות תנצח וידם של הטובים תהיה על העליונה.


10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שנה ו-7 חודשים)
באופן כללי הספר מרהיב ובעייתי בו בעת.
כרמליטה (לפני שנה ו-8 חודשים)
ברוך הבא! יופי של סקירה. תודה
אשמח לנוספות.

לאור חילוקי הדעות על הספר, החלטתי בשלב זה להימנע מקריאתו.






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ