דירוגים › ספרות › ספרות מקורית

יריעה רב-דורית מרתקת ומלאת רגש ספר זה פורש ביד אמן יריעה רב-דורית רחבה, המוליכה את הקוראים והקוראות מתלאות דור הסבים בארצות נכר, דרך תקופת המחתרות ועד לימי הקמת המדינה. כתיבתה של הסופרת ניחנה בסגנון נאה, פשוט ונקי, המצליח לגעת בנימים הרגישים ביותר בצ

אני מאוד אוהבת את הכתיבה של איילת גונדר גושן ואני מתכננת לקרוא עוד ספרים שלה. זה האחרון שיצא ואני נוטה לחשוב שהוא לא הכי טוב שלה. הספר מתחיל מצויין והסיפור מאוד תופס וכתוב יפה. אחרי אמצע הספר הסיפור קצת מתפזר והולך למקומות קצת אחרים ודווקא 30 עמודים

כשאני מתחילה אני אף פעם לא יודעת איך זה מסתיים, נדירים הספרים שגורמים לקרוא בנשימה אחת במיוחד אחרי ה 7. פגשתי את הספר באקראיות כמו שאני פוגשת כמעט את כל ספריי ולרגע נכנסתי לעולם אחר אני ראיתי הקבלה ליהדות ולעניין ההשגחות הפרטיות למול השאלה האם ישנ

ספר ישראלי. הספר גרם לי להרגיש שאני קוראת משהו מאד מציאותי, שמתרחש או יתרחש ממש כאן. הדמויות מעניינות וקצת קלישאתיות, אך העלילה הריאלית משאירה פתח לתקווה לעתיד. כמו כל המציאות השברירית שלנו כאן, שאנו נעים בה בין מלחמות ואירועים בטחוניים ומקווים למצוא

מרגש, מפורט, עמוק, אולי קצת קצר מידי

סיימתי את "ברוקלין" של יעל בארי בערב אחד, ומאז אני חושב על כמה קל ללכת לאיבוד בתוך חיים שאתה בעצמך בחרת. הספר הזה זרק אותי בבת אחת לתוך החורף הניו-יורקי הכי בודד שיש. לא הבדידות הרומנטית הזו מסרטים הוליוודיים, אלא הבדידות המצמיתה, היומיומית, שחונקת א

קשה לקרוא ספרי מלחמה בזמננו הנוכחי, בכל זאת משהו משך אותי לקרוא את ס.יזהר. זהו ספרו האחרון של יזהר ויצא לאור ב-1999 כשיזהר היה בן 84, מפתיעה חדות מחשבתו וכתיבתו בגיל מתקדם זה. הספר מתרחש במהלך מלחמת יום כיפור, יזהר התנדב כאיש רוח להשתתף במלחמה להעלאת

נהניתי מאוד. באחת מתחנות הרכבת בארון הספרים בלי לדעת מאומה על הספר והסופרת - ראיתי, לקחתי. נהניתי מאוד מיכולת הכתיבה, והיכולת ליצור למספר רב של דמויות, לכל אחד סיפור עשיר ומעניין. עלילה מעניינת המשתרעת מ 1883 בפולין ועד 1973 בישראל. לא הוצאתי אותו

אין לי אפילו מושג כיצד הגיע הספר הזה אליי אבל עובדה שהיה לי את העותק הזה ואפילו במצב חדש לגמרי! והעובדה השניה שאכן קראתי אותו שזה כבר הישג בפני עצמו! כי אמנם הסופר מוטי פוגל יודע לכתוב ובהחלט אפשר לומר לו זאת לזכותו שפתו קולחת ו"זורמת" אבל אנחנו עוסק

ברוח התקופה ושבוע הספר אכתוב כמה ביקורות המשלבות בין ספרות ישראלית לתנ״ך - שתי אהבותי הגדולות. ציפיתי ל״הלילה הארוך ביותר״ של אשכול נבו תקופה ארוכה והוא הגיע בדיוק בזמן לשבוע הספר. זהו רומן על שיבוש, על המתנה, ועל אנשים שמגלים שהדרך הביתה כבר אינה

״סיפור על אהבה וחושך״ הוא לא רק ממואר אישי, אלא רומן יסוד על לידתה של ישראל מתוך ספרים, גלות, שפה, חלומות ושבר. עוז כותב את משפחתו כמו שמספרים שושלת מקראית: אבות ואמהות, נדודים, הבטחות, אכזבות, עיר קודש, ארץ מובטחת - ובמרכז ילד אחד שמנסה להבין מאיזה

ברוח התקופה ולכבוד שבוע הספר אכתוב כמה ביקורות המשלבות בין ספרות ישראלית לתנ״ך - שתי אהבותי הגדולות. ״אישה בורחת מבשורה״ הוא רומן ישראלי עצום משום שהוא לוקח את הפחד הכי עתיק של אם - הבשורה על מות הבן - והופך אותו למסע כמעט מקראי. אורה אינה רק אם מוד

״תיאום כוונות״ - חיים סבתו. ברוח התקופה ושבוע הספר אכתוב כמה ביקורות המשלבות בין ספרות ישראלית לתנ״ך - שתי אהבותי הגדולות. ״תיאום כוונות״ הוא אולי אחד הרומנים הישראליים שבהם החיבור בין מלחמה, אמונה וזיכרון נעשה באופן הטבעי ביותר. סבתו כותב את מלחמת

ברוח התקופה ולכבוד חודש הספר אכתוב כמה ביקורות שמשלבות בין שתי האהבות הגדולות שלי - תנ״ך וספרות ישראלית ״אם יש גן עדן״ - רון לשם ״אם יש גן עדן״ נקרא כרומן מלחמה מודרני מאוד, אבל מתחת לפני השטח הוא כמעט ספר על עקדה מתמשכת. הבופור הופך להר שעליו דור

מעניין. בקריאה שניה לאחר 5 שנים מרגיש קצת חוסר נוחות מהפגיעה בפרטיות של הגיבורה.

כמו לכל דבר, גם למדע בדיוני יש מנעד. מההארד קור בסגנון אנדי וייר, ועד למד״ב רך שבו הטכנולוגיה משמשת בעיקר כדי להגיד משהו על החוויה האנושית, כמו סולאריס. ״מרחב ביניים״ שייך לסוג השני, והוא מעניק מבט מעניין על התודעה האנושית, עם נגיעות פילוסופיות ופסיכ

ספר מעולה, קראתי אותו במכה אחת. מעניין ומיוחד, כקורא קבוע של מדע בידיוני נחמד לראות תת-ז׳אנר מקורי