“לטעמי זהו ספר מתח קומי,
טוב לא ממש מותח, מבינים כבר בשליש הראשון מי גרם למותו של השכן הנבזה והנאלח מהקומה הראשונה,
ובכל זאת הספר שומר על רמת סקרנות מספקת כדי להמשיך לקרוא אותו עד סופו.
הספר נפתח בתיאור גסיסתו של השכן מנקודת מבטו, פרק מעולה שתפס אותי חזק על ההתחלה, האחיזה ההתחלתית כל הזמן ניסתה להשתחרר, אך הבדיחות הדקות והשפה היומיומית הקולחת השאירו אותי, הספר היה נעים לקריאה רוב הזמן. קצת אחרי עמוד 100 כשהבנתי מי האחראי על מותו ומה הסיבה המשכתי רק כדי להווכח שאני צודקת - צדקתי.
לפעמים זה כיף לנצח את הסופר, מה גם שגב' חוטר לא ממש הלכה פה על קלף ה"מתח" אז זה היה יותר כמו לנצח בפאזל, אבל כזה של 100 חלקים. יש תקופות ש-100 חלקים זה מספיק.
הדמויות מעולות בעיניי, אהבתי את רובן זוהרה, יערה, תמרה, שרונה, אנה, ליה (למה כולן מסתיימות בה' זה חלק שלא הבנתי)
השכן הנרצח, דמות לא אמינה רעה מיסודה אין יכולת לייצר אמפתיה אליה - זה כמובן התאים לספר בלי הרבה חלקים.
עליי לציין - אם כי זה עלול לעשות ספויילר,
הרצח של האדם המתועב הזה מייצר קטרזיס מושלם, אילו הייתי אחת הדמויות בספר, זה בדיוק מה שהייתי רוצה לעשות לו.”
