הוצאה לאור›קשב לשירה

לא קראתי את התרגום של בלומרט, בעיקר כי הוא בלתי אפשרי להשגה. אני מעדיף הרבה יותר לקרוא תרגומים עבריים ליצירות מופת של הגויים (כי אין על שפתנו), אבל נאלץ לחיות עם זה. אז אני חושב שמגיע באתר הזה לשפוך קצת אור על היצירה הזו, שלא מקבלת מספיק זרקור בשפתנו שלנו. משום מה אחרי אלוהים יודע כמה זמן, נדמה שהיצירה די רלוונטית סך הכול. קראתי את האפוס של קולרידג' באנגלית עם פירשונים קטנים שיעזרו קצת (כי לא חראם

לקריאה בספר ניגשתי במוטיבציה ממספר זוויות: עניין בשירה, בדור הביט, בזן בודהיזם... ובג'ס מריאנו (צופי וצופות "בנות גילמור" ייזכרו ב"יללה" בתור הספר שפילח מביתה של רורי כאשר נפגשו לראשונה ושהחזיר לה עם הערות, ובכך מזניק את הכימיה הספרותית והרומנטית ביניהם).

השירים עצמם סנסציוניים לקריאה, במקצב (הביט) המהפנט, ובתכנים הפרובוקטיביים והאינטרוספקטיביים המשתלבים ומופיעים למכביר. לעיתים הם משלהבים, דוחפים

דווקא -אתחיל מ-תמונת עטיפת הספר. בכריכה היפה בצבעי תכלת -לבן,באמצעיתה - תמונת אמו של המשורר -מרים- משנת 1966,והיא בת 45,הזורעת את שדות ביתה במושב אביגדור. תנועת הזריעה מתבצעת בידיה ,ברגליה ובכל גופה ,לבושה בבגדים כשל החלוצות של תחילת המאה שבאו לא"י. תמונת עטיפה מרגשת שמרמזת היטב אודות הלכי הרוח של השירים בתוך הספר.


התמונה הכל כך ארץ ישראלית מתקשרת כמובן מאליה להקדשה שבספר מהמשורר-להו