“אזהרת ספוילר: יש כאן התייחסויות לדברים שראוי להם להתגלות רק במהלך הקריאה, אבל בלי לתת פרטים.

הדי בן עמר יודע לספר סיפורים, והספר הזה משקף זאת. הוא טווה את העלילה למקוטעין, ומרכיב אותה מאירועים שונים ודמויות שונות שאנחנו נחשפים אליהם בהדרגה. כך הוא בונה עולם שמצד אחד נטוע במוכר, אבל מצד שני שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים. העולם הזה הוא מדינת ישראל אחרי שעברה תיאוקרטיזציה, והדת שולטת ברחובותיה. גיבורי הסיפור, למרות שהם מתלבשים כדתיים בחוץ כדי להשתלב, בעצם מתנגדים למציאות הזו. אבל זה מאוחר מדי לשנות. כל מה שנותר להם לעשות זה לברוח. וגם זה לא פשוט.

בן עמר ממקם את הסיפור ב-2010. כשכתב את הסיפור אחרי רצח רבין, זה היה טווח הזמן שהוא הקציב לשינוי הזה להתרחש. בינתיים כבר עברה תקופת זמן כפולה מזה, ועדיין לא כל מה שהוא חזה קרה. מצד שני, בהרבה מובנים הוא קלט את הכיוון שבו נושבת הרוח הרבה הרבה לפני האחרים.

לפי עדותו בהקדמה (לגרסה הדיגיטלית), היו קטעים שהוא בכה כשכתב אותם.

הערה אחת: אם כבר הורגים דמות בסיפור, ראוי להפיק מזה יותר. בחיים האמיתיים, כשמישהו נהרג זה דרמטי. אבל כאן זה נדחק לשוליים, מחוץ לפריים המרכזי. לא משפיע בצורה משמעותית על הדמויות האחרות או על המשך העלילה. אז אחת משתיים – או שלא היה צריך להרוג את הדמות, או שזה בוזבז. ובאופן כללי הסיפור קצת מאבד גובה לקראת הסוף.

השורה התחתונה – אני בהחלט ממליץ על הספר. גם סיפור לא רע, וגם מעורר מחשבות על מה שקורה סביבנו. והכי חשוב: יש כאן בעצם פתח לאופטימיות, כי הסיפור מתאר עד כמה היה יכול להיות עוד הרבה יותר גרוע. כמובן יכול להיות שעוד יהיה; אבל מצד שני אולי בסוף בכל זאת יהיה תיקון.

קשה להשיג את הספר כיום, אבל אפשר לקבל במייל מהמחבר קובץ pdf.”

“אני שמח להיות הראשון באתר שכותב ביקורת על הספר. ספר מורכב, ביקורתי מאד הן כלפי עצמו (של המחבר) והחברה שבה הוא חי והן כלפי החברה הישראלית. הוא מתאר מצב של "אילו" המשיכה החברה באותו קו אפשרי של התחזקות דתית לאומית בשילוב קפיטליזם והשלכות הקו הזה בבחינת יצירת "מדינת הלכה". יש בו בספר שנינות ועצב, ביקורת ופרידה- ממדינה שמשתנה מול עיניו. כקיבוצניק וחילוני זה דיבר אלי- עם השינוי מאז רצח ראש הממשלה רבין ועד עלייתו של ראש הממשלה החרדי הראשון. זה סיפור עתידני למחצה שצופה את נפילת הקיבוצים ותהליכים נוספים. זה ספר עתידני, ואולי מה שמתואר בו מתרחש, רק בהילוך הרבה יותר איטי?
מאד מעניין ומעורר מחשבה...”