“יש פעמים שכישרון כתיבה ניכר עוד מהספר הראשון , כתיבה מרגשת כזאת עם נשמה , כך הרגשתי כשסיימתי לקרוא את הספר נורא ובארוד , ספר ביכוריה של אושרת מזרחי שפירא .
נורא ובארוד הוא הרומן ההיסטורי הראשון העוסק ביהדות ומחוזותיה של כורדיסטאן
ורומן היסטורי הוא הז'אנר האהוב עלי .
אך יש רומן היסטורי , ויש רומן היסטורי הטומן בחובו : סיפור עלילה משמעותי מרתק ולופת , הדמויות הן גיבורות , נשים בלתי נשכחות , והכתיבה אותנטית וקולחת המצליחה לסחוף את הקורא להפליג אל עבר מחוזות קסומים בעלילה , ואף לחוש אותה לפרטיה הקטנים כגדולים , כאשר בין לבין העלילה נחשפים להם מכתבי הווה מרגשים ונוגעים ללב עד דמעות מלאי חמלה ואמפטיה של המון כבוד ויראה אותם הסופרת כותבת לאמה מה שנקרא רומן היסטורי
משובח ! כשהוא ארוז בכריכה אותנטית יפיפיה המחשיקה לצלול אל תוכה ....
וכדי לצלול אל תוך עלילת הספר המגוללת סאגה משפחתית המשתרעת על פני שבעה עשורים בין מחוז דוהוכ שבכורדיסטאן העיראקית , עד לכפר ליפתא ולשכונת קרית משה שבירושלים נבין את משמעות שם הספר שגם מוטיב הסיפור נורא ובארוד שמשמעותו בארמית : אש וגופרית המשמש כדימוי לבחורה פלפלית , אחת ששואלת יותר מדי שאלות ותמיד היו לה תשובות בשפתה של זריפה הגיבורה הראשית בעלילה אשר ממנה הכל התחיל ...
בגיל 13 מחליטים הוריה של זריפה , נערה יהודיה המתגוררת בכפר נרווא שבכורדיסטאן שזמנה להינשא הגיע . היא נעקרת מביתה , ממשפחתה ומחברותיה , ונישאת בכפייה לשלום , בחור יהודי המבוגר ממנה בכשני עשורים . היא מגיעה אל ביתו ונאלצת לגור איתו ועם אחיו באותו בית . בהתחלה היא לא מקבלת את המובן מאליו מנסה לברוח ולשוב אל בית הוריה ומתקוממת ונלחמת על מקומה , אורח חייה ומנהגיה עליהם חונכה אך עד מהרה היא גם נאלצת לקבל את רוע הגזרה .
זריפה עובדת במשק בית אצל שכנתה הנוצריה ומקימה עם שלום משפחה ויולדת לו שני בנים .
היא גדלה ומתעצבת ויוצאת אל מסע חייה המטלטל והעוצמתי ועולה בדרישת אביה לארץ ישראל עם שלום בעלה ומשפחתם שגדלה ותרחבה לשני בנים ושש בנות .
זריפה מגלה כוחות ועוצמות בתוכה , ונוהרת למסע חיים אותנטי של צבעים , טעמים וריחות , על בסיס של עקרונות , בהם נחשפים הפחדים והשדים, וגם הקללות והעיניים הרעות המושתתים על התרבות בה גדלה והתחנכה אשר לא מהווים לה מנוח ולא לרגע דל אחד בעלילה ...
ולא אהרוס אף לא בספויילר אחד כדי שתוכלו לקרוא ולהנות מרומן היסטורי משובח , עד אשר לא תרצו להניחו מהיד ולו לרגע כי תהיה לכם הנאה צרופה וייחודית של מנעד מהמם של חושים ...”

“נוּרָא ובַּארוּד - אושרת מזרחי שפירא - הוצאת הקיבוץ המאוחד - בעריכת איריס אליה כהן

זריפה, ילדה טובה כורדיסטאן, הופכת באחת לאישה. לביאה, פנתרה.

אושרת מזרחי שפירא לוקחת אותנו למסע מרתק ומטלטל במשעולי חייה של זריפה ומשפחתה:
יחד איתה אנחנו ניגפים באבני הדרך, עוברים בשבילים שכוחי אל, מגלים עולמות זרים ומוזרים, נתקלים בכאב, בהמון כאב. אבל לא פחות מכך באומץ, בנחישות ובעוצמות של לוחמת מחוספסת, שסוללת בכוח רצונה את שביל חייה של משפחתה.

הכאב והקושי חורצים את רישומם דור אחרי דור מאם לבת, ומהבת אל בנותיה.

זה מסע מטלטל, שבמהלכו בלוטות הרגש נסחטות שוב ושוב. בין אם זה בתיאור האישה שנאלצת כנגד רצונה לכפות באלימות את בתה בת ה-12 ללכת ולהינשא לאיש זר. זו סצנה מאוד לא פשוטה שמעוררת הרבה תהיות ומחשבות ויכולה לפרנס הררי דיונים.

ובין אם זה ברגע הפשוט לכאורה שבו הילדה שכבר גדלה בישראל, אבל לא יכלה להשקיע בלימודים, עברה בהצלחה יתרה מבחן פנימי לתפקיד פקידותי במשרד הבריאות. צריך לקרוא את כל הפרקים קודם כדי להבין כמה רבדים יש ברגע הכביכול פשוט הזה.

יש גם רגשות מסוג אחר, כמו בריקוד הקללות של חוה ואחיותיה. ושוב, גם שם, צריך להכיר היטב את הנפשות הפועלות בשביל לחוש את עומק הרגע.

תרבויות ומקומות רחוקים מקבלים חיים בין דפי הספר. מובטח לך בקריאה - מסע מרתק ומעשיר.

חריצי הכאב חרושים ושזורים לכל אורך העלילה. סדקים נפערים בין איש לאשתו, בין אם לבתה.

עוני לצד סדקי אופי, אלימות במשפחה לצד תקוות נכזבות.

נוּרָא ובַּארוּד זה החיים עצמם, או שמא המיץ של המיץ שלהם.”