המחבלים נדהמו. הרימונים שהשליכו אל תוך המיגונית, נזרקו החוצה בזה אחר זה. ענֵר שפירא הגן בידיים חשופות על קוביית הבטון הזעירה, בה הצטופפו עשרות ממשתתפי פסטיבל נובה. רק לאחר ירי רקטות אר-פי-ג'י, הוכנעה המיגונית. המחבלים גררו מתוכה ארבעה צעירים וחטפו אותם לעזה. לאחר מכן נכנסו פנימה וירו מטווח אפס במי שנותר שם. 16 איש נרצחו בדם קר. שבעה ניצלו בדרך נס והם מספרים את אחד הסיפורים הקשים ביותר של אירועי 7 באוקטובר 2023.
27 איש ביקשו מחסה במיגונית. זו היתה חבורה מיוחדת במינה. כולם צעירים מאוד, יצירתיים ושוחרי טוב. ילדי פרחים, אהבה ושלום. לא היה להם נשק. הם באו לרקוד ולבלות. אבל ברגעי האימה והדם, בנסיבות שאין קשות מהן, הצעירים הללו גילו אחווה, רֵעוּת ואומץ מופלאים. בעמידת גבורה, במשך דקות ארוכות ויקרות, הצליחו ענר וחבריו להדוף את התקפת המחבלים.
לכודים הוא תיעוד ראשון, עוצר נשימה, של פרשת המיגונית בצומת רֵעים שהיתה למלכודת מוות. הספר מבוסס על עדויות הניצולים, ניתוח מדוקדק של הקלטות וחומר ויזואלי רב, וראיונות עם משפחות החטופים והנרצחים.
לכודים מציף שאלות נוקבות. מהרגע שהחלה ההתקפה על המיגונית באותו בוקר, ועד שחולצו השורדים, עברו כשבע שעות. במהלך הזמן הזה התקשרו הנצורים ובני משפחותיהם ללא הרף למשטרה, לצבא ולכל גורם אפשרי. שום כוח לא בא לעזרתם. הספר חושף לראשונה כיצד חולצו הניצולים בידי שלושה אזרחים שפעלו באומץ רב. איפה היתה המדינה? עד כה לא נערכה חקירה שיטתית ומסודרת. דיווח, הסברים או מסקנות – אין. שום נציג ממשלתי אפילו לא טרח לבקר את המשפחות כדי להביע את תנחומיו. המשפחות מרגישות מופקרות.
מתקפת הרצח של 7 באוקטובר אפפה את האזור בלהבות. המספרים של פיגוע הטרור הקשה ביותר בתולדות המדינה בלתי נתפסים. דווקא סיפור ספציפי, ממוקד ומפורט, מאפשר להתחבר ולהבין חלק ממה שאירע באותו יום גורלי.